שבוע טוב , שבוע של פרפרים

שבוע טוב , שבוע של פרפרים

הלכתי לעשות סיטי כהכנה לביקורת אצל רופא ריאות
ידעתי שצפוי תשובה אחרת מהעבר בגלל הניץתוח לב פתוח , והדלקת בריאה שהיתה לאחרונה
זה התחיל בימים שבהם קמתי רטובה כמו סמרטוט רטוב , הריח של הזיעה היה מוכר מפעם
רצתי לרופאה היא חששה שהמחלה שהיה בשנת 90 חזרה ושלחה לצילום חזה ואז אמרו דלקת ריאות
וקבלתי שני מנוטת של אנטיבטיוטיקה , חשבנו שזה מספיק היא אמרה צילום חזה בעוד חדוש כי לגוף לוקח זמן להתנקות
והייתי שקטה מאד , למרות הכאב בריאות שיש לאחרונה , הייתי רגועה מאד ידעתי הריאות מתנקות מהדלקת
והכאב כי התחלתי להתאמן בחדר הכושר במכון הלב במסגרת השיקום שחיכיתי לו , אני עושה דברים לא מתאמצת
אתמול קצת לפני שבת הביאו לי את הדואר , הגיעה התשובה הכתובה הביתה הלב נפל , היו שם שורות מודגשות
וגם המלצה לעשות בדיקות נוספות כמו CT של בטן ואגן
יודעת שמחר לא אספיק להגיע לרופאה, אלא רק ביום שני או שלישי , וביום רביעי אני שוב במכון הכושר של מכון הלב
הם רואים שם שינוי בהשוואה לסיטי הארון מאוגוסט שנה שעברה , וזה הגיוני בגלל הניתוח שעברתי
האיזור של הגידול שהיה בשנת 89-90 היה באיזור הניתוח , לכן רואים המון קשריות מסוידות בחלל בית החזה וגם קשרית חדשה
שלא ברור לי איפה היא נמצאת ,
אני יודעת שיכול להיות שזה תוצאות של הניתוח אבל גם יכול להיות משהו אחר , כותבת לכם ודיי חוששות מהתשובות
יודעת שלפני כל מיני בדיקות נוספות כדי לדעת מה קורה ואולי גם סיטיפט שבשבילו אצטרך את המתואנקולוגית שלי דחוף
היא לא ראתה אותי כמה שנים , יש בי דריכות וחששות למרות שאני שקטה , חושבת שזה שאריות של הדלקת ריאות והתוצאות של הניתוח בבית החזה , לא רוצה לדבר על זה עם חברים שלא יכנסו ללחץ אבל אני מתהשלת לבד וזה לא טוב
 
עדכון

אז זהו מתחילים בריצה לבדיקות מקיפות הקשרית מופיעה על הריאה הימנית
ששם התמקם הגידול ב9/89 אז מחר יש לי תור דחוף בהמתואנקולוגיה ומתחילים ליבדוק
איזה בדיקות נוספות צריך לעשות , האם הקשרית הזו היא גרורה או סתם אחת שנדדה בעקבות הניתוח שעשו לי
הפופיק רועד וחיים הלאה , אבל עד שלא אסיים את הבדיקות לא אהיה רגועה
 

עלמה 16

New member
הי נסיכה

באמת לא טוב להתבשל לבד... אולי שווה לדבר על זה לפחות עם חברה קרובה, בצורה רגועה ולא מלחיצה כמה שניתן, אבל כדי שמישהו יעבור את זה איתך.
מקוה בכל מאודי שזה יתברר כשאריות מהניתוח אבל בכל מקרה רצוי תמיכה של מישהו קרוב!

הרבה בריאות ומקוה שיתגלה שהכל בסדר.
 
דברתי עם הרופאה

ספרתי לחברה ודודה שמלוות אותי , מחר פגישה עם המתואנקולוגיה
ומאמינה שמחר אני אדע יותר וגם יש פגישה עם רופא ריאות ב13/5 שהוא בקש את הסיטי למעקב שגרתי
למרות השנים שחלפו , סיום ההקרנות היה בשנת 90 , עדין יש דריכות שהולכת לבדיקות
הפעם הלכתי לסיטי רגועה לגמרי בידקה שגרתית ככה חשבתי , מתפללת ומקווה שזה כלום
אבל לא מוותרת שיבדקו מה זה , כדי שאהיה רגועה לגמרי , עם עבר פלילי כמו שלי לא משאירים ספק , ובודקים יסודי
 

עלמה 16

New member
אני מודה שלא ידעתי

שהתחושה הזו של החשש לפני בדיקות עדיין נותרת אחרי כל כך הרבה שנים... אני לא מכירה ממש את הסיפור שלך אבל אני מניחה שאת כבר הרבה שנים לאחר הטיפולים והעובדה שעדיין צריך להתמודד עם הפחד הזה וחוסר הודאות, זה מאוד קשה.
מנסה לדמיין איך אני ארגיש בעוד כמה שנים, במבט לאחור.
מאוד חשוב להכנס לעומק העניין כדי להרגיש שהבדיקה היא יסודית ולא מפספסים שום דבר.

בכל אופן - שיהיה הרבה בהצלחה מחר. תאמיני ותהיי חזקה, זה מאוד חשוב (אני בטוחה שאת כבר יודעת את זה...)
 
תודה יקירה

הגידול בלימפה אובחן ב9/89 הטיפולים נמשכו עד שנת 90 והסתימו במלחמת המפרץ
ההחלמה היתה קשה שנה וחצי של סטרואידים , עד שהריאות התאוששו מההקרנות
ומאז במהלך השנים אני מחלימה , לצערי בשנת 2007 חטפתי חזרה בדמות סרטן השד וסרטן ברירית הרחם
כך שאני יודעת שהגוף עושה צרות לכן אני על קצות האצבעות , עירנית מאד

הגידול הראשוני הייתי בת 30 ויצאתי עם בעיות נשימה קשות וסכרת שפגעה בכלי הדם וגררה בעיה לבבית
ועוד כמה צרות נוספות כמו בעיות בראיה ובעיות בבלוטת התריס שנבעו מההקרנות
הגוף נפגע בזמן הטיפול שהתגלה כשלב B 3 שלא יודעת משמעות אבל הרופאים אמרו שלא יודעים אם יצליחו לעזור אבל ניסו
תודה לאל הם עשו מה שעשו ונוספו לי עוד כמה שנים טובות , כיום אני בת 56 , תביני 25 שנים אני מתמודדת
תודה לאל הוא לא עוזב אותי , ותמיד נמצא ישועה ופתרון ואני מחלימה ברוך רופא חולים שנותן לי חיים
האמונה בבורא רופא כל החולים היא זו שמחזקת אותי כל השנים הללו
 
אולי תנוחי קצת?

באמת, מה זה כל המחלות האלה??

סתם סתם..
מגיעה לך קצת שלווה, קצת זמן לאגור כוחות. יכול מאד להיות שמה שרואים היום בבדיקות היה מאז ההקרנות, רקמת צלקת. אצלי אני יודעת שיש כמה כאלה שכל פעם מבלבלות ומלחיצות. אולי גם הבדיקות שנעשות יעילות יותר מאתרות דברים שלא ראו קודם, למרות שהיו שם כל הזמן.
מאחלת לך בריאות כמובן. וגם איזו חופשה בקריביים..

:]
 
בנתיים אני רצה

על ההליכון בחדר הכושר במכון הלב
ומחר עושה סיבוב רצה בבוקר לקפות חולים קבלתי SMS שקבלתי אישור לבדיקה ואחרי סידור הניירת
רצה לאסף הרופא לשיקום חולי לב , בקיצור מירוץ קצר בבוקר כדי להריץ דברים מהר
וממשיכים במירוץ על ההליכון ורואים התקדמות בהליכון , והמאמן כושר מאד מתפעל
עכשיו חיים אז צריך לרוץ קדימה לא לשבת ולנוח , נחתי יותר מדי זמן , עכשיו צריך לחגוג את החיים
 
למה לרוץ אם אפשר ללכת?

גם אני רצתי ורצתי.. ורצתי.
ואז נעצרתי, כמו שעון. אז שמו לי בטריה, כמו לשעון.
מאז אני הולכת.
אני מגיעה לכל מקום. ואם מחכים לי קצת או מתגעגעים קצת, זה עושה את המפגש הרבה יותר שמח.

והחיים? לא מובנים מאליהם. כל נשימה נחגגת :]
 
את לא יודעת

כמה התגעגעתי אליך , את תמיד יודעת לגרום לי לחייך
אוהבת אותך ציפור יקרה ואהובה

פשוט ב11:20 צריכה להיות באסף הרופא ,כדי להתכונן לקבוצה של שיקום
וזה אומר חצי שעה נסיעה לשם
ולפני זה לגשת לטפל בהוצאת טופס 17 לבדיקה ולשלוח פקס לבלינסון מקופת חולים
וכמובן לקחת תרופותץ בבוקר לפני שיוצאת מהבית
בקיצור בוקר דיי לחוץ , ואני בבוקר נמנמית בלילה אני עירנית מאד
 

מטילדה11

New member
אוי יקירתי ליבי ליבי אליך

שולחת חיזוקים וכוחות.......

את מדהימה אותי כל פעם בכוחות זה לא כוחות זה תעצומות נפש שלך.

אנא המשיכי לעדכן אותנו.

 
מחכה לאישור לפטסיטי

פעולה מהירה שלי אפשר פגישה אם הרופאה בהמתואנקולוגיה והיא היתה נפלאה ומבינה
בדקה בתיק את הפטסיטי הקודם , ואמרה אל תלחצי מאמינה שזה כמו הפעם הקודמת
את צריכה לעשות פטסיטי לא סיטי רגיל , כדי לא להלחיץ אותך חושבת שזה קרוב לנורמל שלך

תראי מה העבר הרפואי שלי רודף אחרי , נגידול היה ב9/89 והטיפולים היו לאורך בשנת 90
וזה כל ך הרבה שנים ועדיין מדי פעם עולים סימני השאלה , האם מה שרואים בבדיקה זה חריג או נורמלי אצלי
אין ספק שהגידול ז"ל השאיר סימנים שמטעים את הרופא ברנטגן
תודה לאל שהספקתי לדלג מהרופאה לרופאת המשפחה וכבר יצאה בקשה לאישור המנהלת לעשות פטסיטי
ומה שנשאר זה לחכות לבדיקה ולתוצאות של הבדיקה
והיום החם הזה הלכתי בחום הזה קצת התייבשתי ולחץ הדם צנח משהו 75/57 וגם ערך הסוכר צנח
שהגעתי הביתה אכלתי משהו ושתיתי ונזרקתי למיטה גמורה , שח"ל התקשרו בקשו קומי לשתות אל תשכבי ככה במיטה
לקח לי זמן להתאושש לקום מהמיטה , כל התוכניות לאחרי צהים נדחו למחר , הצלחתי לעשות מה שצריך אבל אני מוטשת
הייתי רוצה חיבוק גדול עכשיו , שיעטוף אותי , כל כך צריכה את החיבוק של אמי ז"ל שתמיד העמיד אותי על הרגלים
לדעת שאני לא לבד במאבק הזה , דברתי בטלפון עם אחי שנאבק במיאלומה , ועובר טיפולים בלי סוף
ניסינו לחזק אחד את השניה , לא פשוט להתמודד עם ה"מתנות" הללו , הדאגות לא מוסיפות ביאות
ומתפללת לבורא הכל יכול שכמו שהיא עלי את הצרה הזו לפני שנים שישלח לי את התרופה שלו ויוציא אותי מהצרה הנוכחית
מה אגיד לך אני לא אשה חזקה , אני אשה שיודעת להתמודד , את זה לימדו אותי ההורים לי לא לוותר גם שקשה
 
למעלה