שבוע טוב! 1X7- האחד במאי

[E l S i]

שבוע טוב! 1X7- האחד במאי

אירוע חדשותי גדול ומפתיע - נאום של הנשיא - מפריע לצוות בחגיגות השנה, והם צריכים לעבוד

מה חשבתם על הפרק?
עם מי הכי הזדהיתם?
האם זה היה דומה לאיך שבאמת דיווחו על חיסולו של בן לאדן?

שתפו

 

[E l S i]

אז מאיזה כוכב ניל בא?

היה פרק פחות טוב
הכי אהבתי את דון בו - בעיקר כשנפל במטוס

הם מקדישים המון משמעות ל"מי הודיע קודם" ברור שכמי שעושים את החדשות זה משנה להם, אבל לקהל בבית זה ממש לא מזיז, אני לא בטוחה אם הם יודעים להבדיל בין השמות השונים של התחנות
אבל החשכת המסך כפיתרון הייתה דווקא משעשעת

התגובה של כל מי ששומע שחיסלו את בן לאדן נראת מגוחכת, אבל זה היה ככה גם בארץ- אנשים ממש התלהבו מהעובדה הזאת והרגישו גאים, כאילו נפתרו כל הבעיות בעולם

זה כנראה עדיף על שהוא יתכנן פיגוע נוסף ויהווה סכנה, אבל זה לא יחזיר את אבא של קיילי ושאר ההרוגים, וזה לא יפתור שום בעיות אחרות (האיש התחבא בתשע השנים האחרונות והבעיות לא נגמרו..)

הקשרים הרומנטיים:
מוזר לי שליסה וג'ים מכירים כבר חמישה חודשים, ועכשיו ליסה נזכרה להגיד שהיא אוהבת אותו והוא בכלל לא אותה...
היא יצאה מעול מהסיפור כשנפרדה ממנו, חבל שהוא היה חייב להגיד את המילה האחרונה

המסיבה נראתה נחמדה (הם שרו את Sunshine, ו"מנגן על גיטרה" מצטרף לרשימת הדברים שאני אוהבת אצל ג'ים "לא טיבריוס" הרפר, וכמו כן "לקח לו זמן ללמוד לאהוב את מה שהוא רואה במראה")
חבל שהם הפסיקו אותה כי היו להם "ברייקינג ניוז". האיש כבר מת, עד הבוקר כולם ידעו על זה, ולדווח עכשיו (שזה בכל מקרה בעוד תשעים דקות) לא ישנה כלום

ו... כמה פרסומת לבלאקברי דחפו בפרק אחד?

 

[לואי לואי]

אופס... הפרסומות לבלאקברי. נקודה נכונה

רק עכשיו אני נזכר בזה. צודקת.

 

[phoenix force]

חחח דון..

נראה לי שזה חשוב בגלל הרייטינג. זה כמו שבארץ, אם ערוץ 2 יפרסם מקרה לפני ערוץ 10, רוב הצופים יצפו בערוץ 2..

וגם אני חשבתי על הבלאקברי בהתחשב שבפרקים הראשונים דיברו על הרבה האייפון..

 

[Clementine Kruczynsk]

כל הפואנטה של חדשות זה שזה "חדש"

אם יש משהו שקרה עכשיו שצריך לדווח לאנשים, לחכות עד הבוקר כי יש מסיבה עכשיו וזה לא ישנה את המציאות זה לא חדשות.
אם ככה הם היו חושבים שהתחום צריך להתנהל הם לא היו עובדים בו.

ודווקא התגובה של האמריקאים לבן לאדן מאוד תואמת את המציאות. ככה הם התנהגו וככה הם לקחו את זה, הוא אפילו עידן את זה עד כמה שזכור לי.

והבלקאברי באמת היה הרבה אבל זה מה שממן את הסדרה אז לא באמת ביג דיל, זה לא שזה מפריע לעלילה.

וכל עניין הרייטינג ולנסינג וזה שוויל הוא כוכב ומה הוא אומר, זה כל מה שהסדרה מדברת עליו מהתחלה וכמה שזה חשוב להבדיל את עצמם ואיך כל רשת מבדילה את עצמה מאחרות. איך וויל הוא כוכב וכו'.
אני לא מבינה את הטיעון שלך של "אנשים לא יודעים את ההבדל", זה מה שהסדרה מדברת עליו מהיום הראשון.

היה פרק מעולה לדעתי. הסצנות במטוס היו גאוניות ומולם וויל המסטול וכל הכאוס מסביב. פנטסטי.

 

[E l S i]

הטיעון שלי הוא טיעון אישי שלי

קצת הכללתי באמת

אני פשוט מתעניינת יותר בחיים שלהם מאשר בעבודה שלהם
(אני לא צופה בחדשות, 10 או 2 או 11, והייתי צופה בסדרה גם אם היא הייתה עוסקת, למשל, בנשיא או בפייסבוק)

אהבתי את ויל המסטול,שהיה חמוד וכן היה עקשן כרגיל, אבל אני מעדיפה את ויל הפיכח

 

[Skicker]

היה להם פספוס עם מלחמת המפרץ

מבירור קצר יכלו לדעת שבמלחמת המפרץ לא נהרג אף אחד בישראל מפגיעה ישירה של סקאד.. זה פרט שאני מצפה דווקא מסורקין לשים לב אליו.
חוץ מזה באמת התגובות לחיסול בן לאדן בארה"ב היו לדעתי מאוד תואמות את המציאות שיש שם וזה מראה באיזה אבסורד הם חיים שחיסול של בנאדם אחד נותן להם הרגשה כאילו נגמרו כל הצרות

 

[nirdinur]

היה הרוג אחד

גם לי צרם שהמספר לא היה מדוייק אבל הוא לא 0. הנה ציטוט מוויקיפדיה:
"במהלך המלחמה היו מספר מקרי מוות ברחבי ישראל כתוצאה מהתקפי לב [3] וכן חנק[4] ממסיכות האב"כ. בנוסף, נהרג אדם מפגיעת סקאד בביתו. "

 

[ofer088]

חדש בפורום (הזה)

אני "צופה נלהב" בסידרה (רואה במחשב ואח"כ ב TV) וקראתי בעניין את דברי המשתתפים.
מה שהיה לי מוזר זה אי התייחסות לזווית הפוליטית של סורקין.
לסורקין יש אג'נדה ליבלרית דמוקרטית ברורה והוא מעביר אותה בכל הסדרות והסרטים שהוא כותב או שותף ליצירתם.
לדעתי, "הבית הלבן" (הסידרה) תרמה להצלחתו של ביל קלינטון ולבחירתו של אובמה (גם נשיא שחור בסידרה "24" לא הזיק...).
מועד שידורה של "חדר חדשות", לקראת הבחירות בנובמבר איננה מקרית...
למרות שוויל הוא רפובליקאי רשום ובעלת הרשת (גיין פונדה) היא שמרנית קפיטליסטית מהזן הנפוץ,
הנטייה הברורה של החדשות המשודרות היא ליברלית (בהובלתה של מקנזי ובאישורו של צ'רלי סקינר).
כאחד שעוקב בעניין רב אחרי הפוליטיקה האמריקאית (כבר הרבה שנים) וכליברל בדעותי, אני ממש מתמוגג מכל פרק.
אגב, בחלקים נרחבים בארה"ב, אדם המגדיר עצמו ליברל הוא מוקצה מחמת מיאוס, שלא לאמר בוגד או "אויב האומה"...

 

[Clementine Kruczynsk]

הבית הלבן שודרה

במקביל לסוף כהונתו השניה של קלינטון ורב הסדרה בכלל שודרה בזמן כהונתו של בוש 2.
אובמה נבחר הרבה אחרי שהסדרה ירדה מהאוויר.

הלוואי ובאמת לטלוויזיה היה כזה כח להשפיע על תוצאות הבחירות אבל בשטח זה לא נראה כמו משהו שבאמת משפיע.

 

[ofer088]

תודה על התיקון אבל...

לאובמה (ולמאות חברי קונגרס ועשרות חברי סנאט) יש מערכת בחירות בעוד פחות מ 3 חודשים וכל קול קובע...
וכן, אני מאמין שמה שאנשים קוראים ורואים משפיע עליהם גם אם באופן עדין ולאורך זמן.
מילא אני, מה שיותר חשוב זה שנראה שסורקין מאמין בזה...

 

[Clementine Kruczynsk]

אם היה לה את הכח הזה

בוש לא היה נבחר, בטח שלא פעמיים.

הטלוויזיה בכלל הרבה יותר ליברלית מהציבור, לפי סקרים שעושים.
האמריקאים יחסית מאוד מיושנים וחשוכים והטלוויזיה יותר מתקדמת מהם.
יש דברים שזה מתחיל לחלחל בהם אבל להשפיע על מערכת בחירות עושה רושם שזה עוד רחוק.
יכול להיות שזה משפיע נקודתית על פלחי אוכלוסיה ספציפים. אבל בהתחשב בהצלחה של הבית הלבן בתקופתה - 4 שנים ברציפות אמי, רייטינג גבוה באחת הרשתות החזקות של התקופה, המציאות היתה צריכה להראות אחרת.

ואני לא יודעת כמה הוא מאמין בזה שכוחה של הטלוויזיה יכול להשפיע על מערכת בחירות כמו שהוא מאמין בזה שיש לו קול ושהוא צריך להשתמש בו. משהו שהתייחסו אליו בבית הלבן שאני מאמינה מסמל מה שהוא חושב על המדיום. יש לך שעה בשבוע וכדאי שתעשה איתה משהו חשוב.
אני מאוד מעריכה אותו על זה שהוא לא מסתתר ולא מתבייש ואומר מה שהוא חושב ומה שהוא מאמין בו בלי קשר למי זה יפריע. הלוואי ועוד היו כאלה.

 

[ofer088]

יפה טענת

אני מסכים איתך שרוב האמריקאים שמרנים ורבים מהם, בורים גמורים they don't have a clue and they couldn't care less
רב התוכניות שלהם משקפות את השטחיות והבורות אבל יש מעטות ש"נושאות את הדגל" ואכן הן פונות בעיקר לתושבי הערים הגדולות
(ניו יורק ולוס אנג'לס). גרתי תקופה באזור כפרי בפנסילבניה וצפיתי בתוכנית "סקס והעיר הגדולה".
עבדתי עם מקומיים שלא ראו ולא שמעו על התוכנית הזו וכשסיפרתי להם עליה הם כמעט סקלו אותי...
אני חושב שמי שקצת מכיר את התרבות הפוליטית בארה"ב יהנה מהסידרה ברמה יותר עמוקה ומעניינת.
וכן, אני מצטרף אלייך בתקווה שיהיו עוד כותבים ויוצרים כמו סורקין (גם בארץ...).
אגב, בוש נבחר פעמיים מכיוון שבפעם הראשונה זו היתה החלטה שערורייתית של בית המשפט העליון שהיה מוטה לחלוטין
לצד השמרני (מינויים של בוש האב). בפעם השנייה נבחר מכיוון ש"לא מחליפים" את ה Chief in Command בזמן מלחמה...
האם צריך לציין שהוא היה בצד של הבורים הגמורים...?

 

[Clementine Kruczynsk]

כן, הקטע הזה של האמריקאים

עם "לא מחליפים נשיא מכהן" לא ברור.

ובכלל זה שהם רצים לבחור באדיוטים גמורים

 

[nirdinur]

היי, לא להיות חד צדדיים לגמרי!

אני אמנם ליברל לחלוטין ואם הייתי אמריקאי אין ספק שהייתי מצביע תמיד למועמד הדמוקרטי והמחשבה שהוא יוחלף בנשיא רפובליקני מעוררת בי חלחלה (ב40 שנים האחרונות מלחמות בישראל מתרחשות רק בזמן כהונת נשיא רפובליקני והסכמי שלום רק בזמן כהונת נשיא דמוקרטי) אבל זה לא שחור ולבן. צריך לזכור שמול בוש הכריזמטי (עד כמה שהמוח המוגבל שלו מסוגל לייצר כריזמה) התמודדו 2 מועמדים דמוקרטיים אפרוריים ונטולי כריזמה ומנהיגות. גור גם התרחק מקלינטון ולא ניצל את הכריזמה האדירה שלו במהלך הקמפיין וקרי חוסל בקמפיין רצח אופי שהוא לא השכיל להתמודד איתו. גם אם גור קיבל כמה קולות יותר מבוש בפלורידה זה לא משנה את העובדה שאחרי שתי כהונות מאוד מוצלחות של קלינטון הוא לא הצליח לסחוף את אמריקה אחריו.
גם מי שחי בארה"ב (וחייתי שם ממש מעט) צריך לזכור שמדובר ב300 מליון אנשים שמפוזרים על מדינה ענקית ומתחלקים לאינספור קבוצות ותתי קבוצות. לדבר על "רוב האמריקאים" זה אומר לעשות הכללה מאוד גסה וזה צריך להתבסס על מחקרים וסקרים, לא על נסיון אישי.
עם כל ההערכה שלי לאובמה והרצון שלי שיבחר שוב אי אפשר להעמיד פנים שהקדנציה שלו הייתה אוסף של הצלחות. הוא כשל לא פעם בהתמודדות עם התיונים ולא היה לו אומץ להיכנס לעימותים ולהפגין מנהיגות ותקיפות. אני מקווה שזה שהוא מתמודד מול חנבץ כמו רומני (שדוקא היה יכול להיות נשיא מוצלח אם הוא לא היה תקוע עם הפסיכים מהצד התיוני של הרפובליקנים) יעזור לו לנצח.

 

[Clementine Kruczynsk]

על פ יסקרים לשניהם יש סיכוי שווה, לא?

לפי מה שאני זוכרת ששמעתי ההבדלים לא גדולים בינהם בסקרים

וכן לדמוקרטים היתה בעיה בלי ספק, ולהתרחק מקלינטון היתה טעות והכל נכון. עדיין לא הופך את המועמדים הרפובליקנים לרואיים.

בכלל עושה רושם שהסטנדרטים על פיהם אנשים מצביעים לבחירות לא קשורים בכלל ליכולות של המועמדים. בוש הוא הנשיא המטומטם ביותר (וזאת בין הפעמים היחידות שאני משתמשת במילה על פי ההגדרה שלה נראה לי) שאי פעם היה. והמועמדים הרפובליקנים שרצו בשנה האחרונה לא נראו יותר חכמים ממנו ובכלל כריזמה לא חושבת יש לאף אחד מהם.

ואני לא חושבת שצריך לדרוש מנשיא רק להצלחות. אני מאמינה שאם נסתכל אחורה גם קלינטון לא היה 100% כל הזמן.
יש בעיות עם אובמה בלי ספק. מהמעט שאני עוקבת עושה רושם שיש דברים שהוא באמת שותק עליהם שלא לצורך ולא תמיד מביע עמדה איפה שצריך. אבל אתה יודע מה? אולי קדנציה שניה יהיה לו יותר אומץ לעשות דברים.
נקווה שעניין ה"אמריקאים תמיד משאירים נשיא מכהן" יעבוד גם הפעם, כי האלטרנטיבה לא נראית לי כמשהו שיכול להוביל לאיזשהו כיוון חיובי.

 

[nirdinur]

את מקשיבה לסקרים הלא נכונים

אין שום חשיבות לסקר שבודק את אחוז התמיכה שמקבל כל מועמד מסך האזרחים בארה"ב. השיטה בארה"ב היא בחירת נשיא באמצעות אלקטורים ובכל מדינה האלקטורים נבחרים בנפרד בשיטת המנצח לוקח הכל. זה אומר שהנשיא צריך רוב של אלקטורים ולא רוב של קולות ותאורטית אפשר לזכות בבחירות גם אם מקבלים רבע מקולות הבוחרים (ועוד קול אחד). אל גור קיבל יותר קולות מבוש ובכל זאת הפסיד בבחירות. המשמעות המעשית היא שברוב המדינות בארה"ב יש רוב ברור לאחת המפלגות ולכן אין להן חשיבות מבחינת הבחירות. יש כמה מדינות מתנדנדות והן יכריעו את הבחירות. מה שמשקף את התמונה כרגע זה לא סקרים כלליים אלא מיפוי של כל מדינה בנפרד ובכל המיפויים האלו אובאמה מוביל בפער משמעותי. זה ממש לא אומר שהבחירות האלו סגורות ואולי הכניסה של פול ראיין למשחק כמועמד לסגן נשיא לצד רומני תחפה על חוסר הכריזמה של רומני ותעורר קצת התלהבות בצד הרפובליקני (לאורך כל הפריימריז היה ברור שרומני ינצח והרפובליקנים חיפשו באופן נואש מישהו שיוכל להחליף אותו. הם פשוט לא רצו שהוא יהיה המועמד. הסיבה היחידה שהוא ניצח זה שכל שאר המועמדים היו חבורה של טמבלים ומטורללים שפעלו בנחישות לשכנע את אמריקה עד כמה הם טפשים ומטורללים. החריג היחיד הוא רון פול שמראש לא היה לו סיכוי כי הוא איש עקרונות ולא פוליטיקאי)

אני ממש לא דורש מאובאמה רק הצלחות ולדעתי הכהונה שלו הייתה בסך הכל לא רעה בהתחשב בזה שבוש הצליח להרוס את כל מה שקלינטון עשה. מה שהתכוונתי זה שאובאמה לא גילה מספיק מנהיגות ולא סחף אחריו את הציבור.

 

[ofer088]

מאבק על נשמתה של אמריקה

מעבר למאבק האישי שרק ילך ויחריף (ובמלוא העוצמה מיד אחרי labor day), יש כאן מאבק אמיתי ועמוק בין שתי השקפות עולם מנוגדות אחת לשניה.
רומני ורייאן רוצים לשמר את המבנה הישן שבו "אם אתה עני, מצידנו שתמות" (בהקצנה) ואובמה מנסה להכניס קצת "חמלה ממשלתית".
זו כמובן רק נקודה ממכלול הנושאים אבל אני מקווה שהכוונה ברורה...
רייאן מייצג בצורה מאד חדה וקיצונית (לדעתי) את ההשקפה השמרנית (מבית המדרש של מילטון פרידמן, מורו ורבו של ביבי...) וזה יתרום לחידוד העמדות
ויגבש את הימין - אבל גם את הליברלים והעצמאיים. כבר אמרתי שיהיה מעניין ?
אני חושב שכבר די ברור שאני מאד רוצה שאובמה ינצח - ואני מאמין שגם סורקין...

 

[nirdinur]

עופר זו הצגה ממש חד צדדית של העמדות

שוב, אני איתך בעמדה מאוד ליברלית ובעד הדמוקרטים והביקורת שיש לי על אובמה זה שהוא לא מימש את העמדה הזאת מספיק אבל איך שאתה מציג את הרפובליקנים ממש חוטא לאמת. הגישה הרפובליקנית ביחס לעניים היא "אם נגבה מיסים ממי שעובד וניתן קצבאות לעניים אז לאף אחד לא תהיה מוטיבציה להתאמץ. אם נקצץ בקצבאות ונפחית מיסים אז לעניים יהיה שווה להתאמץ ולעשירים יהיה יותר כסף להשקיע וליצור מקומות עבודה לעניים". זה נכשל פעם אחרי פעם במבחן התוצאה אבל זו הגישה שלהם והם מוכרים לעניים (ולעצמם) את האשליה שאין כזה דבר "עניים" יש רק "עוד לא התעשרו". לצערי הרבה יותר קל למכור לאנשים פנטזיות על התעשרות עתידית מאשר לתת להם להתעמת עם העוני שלהם כמצב קיומי ולכן לא מעט אנשים מהשכבות החלשות מצביעים עבור הרפובליקנים. הנחת העבודה של הרפובליקנים (שוב, ללא שום אחיזה במציאות) זה שכל דבר שהממשלה עושה השוק יכול לעשות טוב יותר ולכן עדיף לא לגבות מיסים ולהשאיר אותם בשוק .
ראיין אולי מייצג שמרנות תקציבית ותכנית צנע אבל בתקופת בוש הוא הצביע שוב ושוב בעד המהלכים שדירדרו את ארה"ב מהעודף התקציבי של קלינטון לגרעון הנורר שבו הרפובליקנים מאשימים בחוצפתם את אובמה.

 

[ofer088]

אז למעשה אנחנו מסכימים

תיאוריית ה trickle down economy שאומצה - ויושמה - ע"י רונאלד רייגן נכשלה (גם אצלנו) כי האדם תאב בצע
ולא כל כך מהר יוותר על רווחים - או ישלם מסים (רומני כטסט קייס).
הרפובליקאים מנסים לשמר ולהחיות איזו רוח (the American dream) שכבר לא ניתן (לדעתי) להשיבה לחיים.
ועל זה המאבק: להפסיק לחלום על מה שכבר לא יהיה ולהיות יותר ריאליים - וקצת יותר אכפתיים...
אני מסכים איתך בעניין רייאן - צביעותו נחשפת ברבים as we speak
אגב, אם עדיין לא קראת, ראה את ספרה של נעמי קליין ""דוקטרינת ההלם" המתאר בצורה בהירה וחדה
את המנגנון הקפיטליסטי ב"מלוא תפארתו" האכזרית.