פרק שלישי - London, London
החודשים הראשונים של שנת 1969 עוברים על קייטנו במאסר, תחילה בכלא ומאוחר יותר במעצר בית. בזמן שהותו במעצר בית משלים קייטנו את הסקיצות לאלבומו הבא, שיוצא לאור רק כאשר הוא מגיע ללונדון. עטיפת האלבום, חסר השם, לבנה לגמרי (בדומה לאלבום הלבן של הביטלס) ,כאשר רק חתימתו של קייטנו מופיעה על העטיפה. היתה זו עטיפה חריגה ולא מקובלת בשוק התקליטים הברזילאי, שבו נהוג בדרך לעצב עטיפות הכוללים תצלומים של האמנים. הסיבה לעטיפה יוצאת דופן זו היא פשוט שקייטנו לא רצה להצטלם כשראשו מגולח. השיר הטוב ביותר באלבום הזה, לדעתי מהשירים הטובים ביותר שלו, הוא Nao Identificado - בו משתלבים השירה רגועה והעדינה של קייטנו עם עיבוד רוקי-פסיכדלי והשתוללות של גיטרה חשמלית ובס. במהלך הגלות בלונדון, שומר קייטנו על קשר רציף עם ברזיל. הוא מפרסם מאמרים בעיתונות הברזילאית ושולח שירים לברזיל. בין היתר מבצעים את שיריו, הנשלחים מלונדון, גם מריה בטאניה, אליס רג´ינה ורוברטו קרלוס. אחד השירים המוכרים שנכתבו בלונדון נקרא "לונדון, לונדון", שמבצעת גל קוסטה. קייטנו עצמו מקליט את השיר לאלבום הבא שלו, שלדעת רבים (ואני בתוכם) הוא מהטובים ביותר שלו. האלבום, גם הוא חסר שם (כמה מפתיע), הוא אלבום קשה, כואב, עצוב, העוסק רובו ככולו בנושאים כמו בדידות וגעגועים. האלבום כולל לראשונה שישה שירים באנגלית ביניהם "לונדון לונדון" ו"מריה בטאניה". מבין השירים בפורטוגזית בולטת גרסת הכיסוי לשיר ישן של לואיז גונזגה - Asa Branca (בוצע גם על ידי מריסה מונטה). גם הבחירה בשיר זה אינו מקרי, שכן גם הוא עוסק בגעגועים, בניתוק ובדידות. כך הופך האלבום הזה של קייטנו לאלבום קונספט שכל שיריו מתמקדים בנושא אחד – הגלות בלונדון, הגעגועים לברזיל והניתוק ממולדתו. במקביל, קייטנו הופך לסמל וזוכה למעמד מיתי. איגרות הגעגועים מקייטנו נוגעות לליבם של ההמונים והציפייה לשובו עצומה. רוברטו קרלוס וג´ורג´ בן כותבים עליו שירים (ג´ורג´ בן מגדיל לעשות ואף מזכיר את שמו של קייטנו באחד מהשירים). בפברואר 1972 חוזרים קייטנו וז´ילברטו ז´יל לברזיל לצמיתות. הם מופיעים ומקליטים יחד, קייטנו מוציא את האלבום Transa ולקראת סוף השנה הוא חובר לשיקו בוארקה למספר הופעות מרגשות, שתועדו על גבי אלבום ההופעה. ההופעות של שיקו וקייטנו ריגשו במיוחד לאור השמועות (ואולי יותר משמועות) על היריבות ביניהם בתקופת הטרופיקליה. שיקו הסתייג מעט מהטרופיקליסטיים והם הציגו את שיקו כאנטי תזה למגמותיהם. קייטנו בשלב זה הוא כוכב ענק בברזיל. יחד עם זאת, קייטנו מבהיר פעם נוספת שההצלחה המסחרית ואהבת הקהל אינם השיקולים העיקריים ביצירתו. עם חזרתו לברזיל, ויותר מכך בשנים הקרובות, ידהים קייטנו פעם נוספת את ברזיל בסדרת אלבומים מורכבים, לעיתים פרובוקטיביים, אוונגרדיים, שלא יובנו על ידי הקהל ולכן גם יתקלו בקשיים מסחריים. ובפרק הבא: Voce Nao Entende Nada
גיבה ממשיך במסורת ש"ס שלו, ומנסה ללכת על דילים כבר מעכשיו. שוב - פוליטיקאי אמיתי
והשאר? השאר היו קצת רדומים בשבת, אבל אני בטוחה שיתעוררו היום. את התעמולה של יום ראשון שרשרו לכאן, ובהצלחה לכולם. זה הולך ונהיה יותר ויותר מעניין.
