פורץ מאה שערים
New member
שבוע טוב
שבוע טוב לכולם לא יודע לאן אני שייך יותר לכאן או לפורום יוצאים בשאלה. כבר המון זמן שאני חבר בקהילת יוצאים בשאלה אבל בוא ננסה לראות כיצד ארגיש כאן. קצת על עצמי, בן 25 וחצי אשכנזי ממשפחה עם רקע חסידי (אני ממש לא) מנסה למצוא את המקום שבו ארגיש הכי טוב עם עצמי. אני מאמין בבורא עולם (לאו דווקא זה שכל החרדים מתפללים אליו) ומנסה למצוא את האמת הפנימית שלי. בגיל 17 התחילו אצלי כל מיני משברים דתיים כתוצאה מחינוך לא נכון וניסיון להחדיר את הדת בצורה מעוותת. בגיל 19 נמאס לי לבזבז את הזמן בישיבה אז נשארתי ללמוד חצי יום במסגרת ישיבתית והלכתי להשלים בגרויות ולרכוש מקצוע. בגיל 21 קצת התאזנתי על עצמי ומצאתי לי דרך חיים שתשלב בין העולם החרדי והעולם המודרני או בקיצור "חרדי מודרני". קצת אחרי גיל 23 עזבתי את הישיבה לגמרי והתחלתי לעבוד ואז שוב פעם התחילו התנודות וככה נשארתי עד עצם היום הזה. באמצע השבוע אני לא נראה החרדי הקלאסי אך בשבת זה משהו אחר לגמרי. במהלך השבוע אני די זורם ולא נתקל כל כך בקונפליקטים דתיים כי המגע שלי עם אלמנטים דתייים הוא אפסי. אין לי כל כך קשר עם החברה החרדית, תחומי הענין שלי שונים משל הציבור החרדי, ואני נמצא בעיקר בין סביבה חילונית. לעומת זאת, בשבת אני עובר לעולם שכולו מחשבות על העתיד ושוקע בייאוש. בית הכנסת, סעודות השבת המלנכוליות, הלבוש החסידי והרגשת האי שייכות בשולחן שבת יחד עם הורים מבוגרים גורמים לי לחשוב האם זהו המקום שלי. ניסיתי פעם להעביר שבת חילונית למהדרין אבל למרבה הפלא היה לי קשה כי הרבה דברים היו חסרים לי, כנראה מתוך הרגל. אני די אדיש לכל מה שקשור בדת, אני לא מקפיד לא על שמירת שבת ולא על תפילין. אני לא יכול להגיד שביום מסוים אוריד את הכיפה ולכן אני לא רואה את עצמי משתייך במאת האחוזים להגדרה של "יוצא בשאלה" אבל אני גם יודע שלעולם לא אהיה החרדי הקלאסי שמתנהג לפי מה שהחברה מכתיבה וחי בצל הפחד לגבי קבלת הילדים לתלמוד תורה נחשב. הסיבה שבגללה אני מנסה את מזלי פה היא בגלל הבעיה שהכי הכי הכי מטרידה אותי ולא נותנת לי מנוח. איך לא? קשר רציני !!! שידוכים? כן בטח. להגיד לבחורה "נעים מאוד אני ..... ואני לא ממש שומר שבת קשר עם חילוניות? מסורבל מדי, לא אומר שזה לא יכול להצליח אבל אני מנסה לדמיין את החתונה שלי עם קהל חילוני ועם די ג'יי ואלכוהול ולא כל כך מתחבר לי. בשנתיים האחרונות אני פשוט לא מסוגל להיות נינוח רק בגלל שאני לא יודע איך אני מוצא קשר שיוכל להצליח. לפני שנתיים כאשר התנודות חזרו הבנתי שכל הקטע שכביכול מצאתי לי דרך היתה בכאילו. כלומר היה לי נוח לחשוב שבכך שאני שומר שבת או מניח תפילין אז אני משתייך לזרם מסוים ולכן אני "כשיר" למצוא בחורה חרדית מודרנית לקשר רציני אך מתחת לפני השטח בער בי אנטי שאני לא יכול להסביר אותו. ברגע שהבנתי שאני לא ממש מקיים מצוות מתוך אמונה נפרצו כל הגבולות בשנית. היום אני שוב באותו מצב, מצד אחד נמאס לי שאני לא יודע איפה אני עומד ולאן אני משתייך ולכן שוקל שוב פעם להתפשר וכביכול לסגל לעצמי אורח חיים חרדי מודרני וזהו, אבל מצד שני אני יודע שזה לא יחזיק מעמד. כאשר ההקפדה לא נובעת מתוך אמונה פנימית אלא מתוך טקסיות אין לזה עתיד. אני מחפש מישהי שאוכל לחיות איתה ולא לצידה. לא אחת שאצטרך להסתיר ממנה דברים לגבי אורח חיי ואת זה אני לא יודע איפה למצוא. אני לא יכול להגיד בבירור לאן פני מועדות. קשה לי לבחור צד, אולי בגלל שאני לא רוצה לשבור את ההורים שלי, אולי בגלל שאני מפחד שאם אצא בגלוי אז אצטער על כך ואולי בגלל שקשה לי לדמיין את עצמי בעוד 10 שנים מסתובב עם זוג ילדים ואישה חצי ערומה ברחוב. מה לעשות שגדלתי באווירה חרדית וכל דבר אחר יהיה לי זר וקשה אך דבר אחד אני כן יודע. לעולם החרדי אני "לא" שייך. מה יהיה? אני אופטימי אז כנראה שיהיה טוב שבוע מוצלח לכולכם !!! ממני פורץ
שבוע טוב לכולם לא יודע לאן אני שייך יותר לכאן או לפורום יוצאים בשאלה. כבר המון זמן שאני חבר בקהילת יוצאים בשאלה אבל בוא ננסה לראות כיצד ארגיש כאן. קצת על עצמי, בן 25 וחצי אשכנזי ממשפחה עם רקע חסידי (אני ממש לא) מנסה למצוא את המקום שבו ארגיש הכי טוב עם עצמי. אני מאמין בבורא עולם (לאו דווקא זה שכל החרדים מתפללים אליו) ומנסה למצוא את האמת הפנימית שלי. בגיל 17 התחילו אצלי כל מיני משברים דתיים כתוצאה מחינוך לא נכון וניסיון להחדיר את הדת בצורה מעוותת. בגיל 19 נמאס לי לבזבז את הזמן בישיבה אז נשארתי ללמוד חצי יום במסגרת ישיבתית והלכתי להשלים בגרויות ולרכוש מקצוע. בגיל 21 קצת התאזנתי על עצמי ומצאתי לי דרך חיים שתשלב בין העולם החרדי והעולם המודרני או בקיצור "חרדי מודרני". קצת אחרי גיל 23 עזבתי את הישיבה לגמרי והתחלתי לעבוד ואז שוב פעם התחילו התנודות וככה נשארתי עד עצם היום הזה. באמצע השבוע אני לא נראה החרדי הקלאסי אך בשבת זה משהו אחר לגמרי. במהלך השבוע אני די זורם ולא נתקל כל כך בקונפליקטים דתיים כי המגע שלי עם אלמנטים דתייים הוא אפסי. אין לי כל כך קשר עם החברה החרדית, תחומי הענין שלי שונים משל הציבור החרדי, ואני נמצא בעיקר בין סביבה חילונית. לעומת זאת, בשבת אני עובר לעולם שכולו מחשבות על העתיד ושוקע בייאוש. בית הכנסת, סעודות השבת המלנכוליות, הלבוש החסידי והרגשת האי שייכות בשולחן שבת יחד עם הורים מבוגרים גורמים לי לחשוב האם זהו המקום שלי. ניסיתי פעם להעביר שבת חילונית למהדרין אבל למרבה הפלא היה לי קשה כי הרבה דברים היו חסרים לי, כנראה מתוך הרגל. אני די אדיש לכל מה שקשור בדת, אני לא מקפיד לא על שמירת שבת ולא על תפילין. אני לא יכול להגיד שביום מסוים אוריד את הכיפה ולכן אני לא רואה את עצמי משתייך במאת האחוזים להגדרה של "יוצא בשאלה" אבל אני גם יודע שלעולם לא אהיה החרדי הקלאסי שמתנהג לפי מה שהחברה מכתיבה וחי בצל הפחד לגבי קבלת הילדים לתלמוד תורה נחשב. הסיבה שבגללה אני מנסה את מזלי פה היא בגלל הבעיה שהכי הכי הכי מטרידה אותי ולא נותנת לי מנוח. איך לא? קשר רציני !!! שידוכים? כן בטח. להגיד לבחורה "נעים מאוד אני ..... ואני לא ממש שומר שבת קשר עם חילוניות? מסורבל מדי, לא אומר שזה לא יכול להצליח אבל אני מנסה לדמיין את החתונה שלי עם קהל חילוני ועם די ג'יי ואלכוהול ולא כל כך מתחבר לי. בשנתיים האחרונות אני פשוט לא מסוגל להיות נינוח רק בגלל שאני לא יודע איך אני מוצא קשר שיוכל להצליח. לפני שנתיים כאשר התנודות חזרו הבנתי שכל הקטע שכביכול מצאתי לי דרך היתה בכאילו. כלומר היה לי נוח לחשוב שבכך שאני שומר שבת או מניח תפילין אז אני משתייך לזרם מסוים ולכן אני "כשיר" למצוא בחורה חרדית מודרנית לקשר רציני אך מתחת לפני השטח בער בי אנטי שאני לא יכול להסביר אותו. ברגע שהבנתי שאני לא ממש מקיים מצוות מתוך אמונה נפרצו כל הגבולות בשנית. היום אני שוב באותו מצב, מצד אחד נמאס לי שאני לא יודע איפה אני עומד ולאן אני משתייך ולכן שוקל שוב פעם להתפשר וכביכול לסגל לעצמי אורח חיים חרדי מודרני וזהו, אבל מצד שני אני יודע שזה לא יחזיק מעמד. כאשר ההקפדה לא נובעת מתוך אמונה פנימית אלא מתוך טקסיות אין לזה עתיד. אני מחפש מישהי שאוכל לחיות איתה ולא לצידה. לא אחת שאצטרך להסתיר ממנה דברים לגבי אורח חיי ואת זה אני לא יודע איפה למצוא. אני לא יכול להגיד בבירור לאן פני מועדות. קשה לי לבחור צד, אולי בגלל שאני לא רוצה לשבור את ההורים שלי, אולי בגלל שאני מפחד שאם אצא בגלוי אז אצטער על כך ואולי בגלל שקשה לי לדמיין את עצמי בעוד 10 שנים מסתובב עם זוג ילדים ואישה חצי ערומה ברחוב. מה לעשות שגדלתי באווירה חרדית וכל דבר אחר יהיה לי זר וקשה אך דבר אחד אני כן יודע. לעולם החרדי אני "לא" שייך. מה יהיה? אני אופטימי אז כנראה שיהיה טוב שבוע מוצלח לכולכם !!! ממני פורץ
