אני אצטט ממה שענית למישהי אחרת כאן
כתבת "אהבה מתבטאת בזה שאת מקום ראשון בשבילו ויעשה הכל למענך.."
ובכן.... כככככן.... בערך....
לעניות דעתי, כל אדם הוא מקום ראשון אצל עצמו, אבל היה רוצה באותו זמן להיות מקום ראשון גם אצל בן או בת הזוג. אבל שזה כמובן לא מתאפשר מתמטית, כי כאמור גם בן הזוג הוא רק בן אדם, ולכן הוא מקום ראשון אצל עצמו.
מכאן יוצא, אם אני צודק כמובן, שהתאוריה שלך לגבי מהי אהבה היא מוטעית ומכשילה. היא אולי מחזיקה קצת מים בשלב ההתאהבות. וגם אז לא בדיוק. אבל ממילא ההתאהבות דינה לחלוף.
גם ההוא ש"כיף לך לדבר איתו" - הוא מקום ראשון אצל עצמו, וההתלהבות תחלוף, ועולם כמנהגו ינהג.
יתר על כן, את כותבת שכבר התגרשת פעם. ונראה שאת בת 29. אז זה די מהר להתאכזב כבר בפעם השניה.
בגדול הייתי אומר שיש לך כנראה תפישה קצת ילדותית על אהבה. כל מערכת יחסים נקלעת בשלב מסוים לשיעמום, ובניגוד למחשבה המקובלת, זו לא רק השגרה, אלא אלו גם מאבקי הכח שהופכים ליאוש, ויתור ובריחה למקום אחר. זה יקרה לך בכל מערכת יחסים, כולל עם הנסיך הנוכחי, או זה שאחריו.
הפתרון הוא ללמוד על זוגיות, או בקבוצת זוגיות. או בטפיול זוגי, או בטיפול פרטני. בקיצור, לעבוד על זה.
זה נשמע משעמם, אני יודע. הרבה יותר כיף לפרלטט עם מישהו אחר. הבעיה היא שזה פתרון לטווח די קצר, שמחמיר מאוד את מצב הזוגיות, עד כדי מצב שכבר לא יהיה ניתן לתקן. אז כדאי להתעורר בהקדם מהפנטזיה הזאת.
אגב, הפרש היגלאים איננו משמעותי בעיניי. מה שמשמעותי זו התפישה לגבי החיים, שכנראה שונה ביניכם מהותית (אולי דווקא בגלל זה בחרת בו? יציבות=שיעמום? לא יודע)
לגבי חיים מאתגרים: נראה לי שלגלדל ילדים ולהתפרנס ולהחזיק גם זוגיות, אלו כבר חיים סופר סופר מאתגרים. כמובן, אם את מחפשת אתגרים אחרים, כגון התאהבויות, טיולי שטח בעולם, מסיבות חוף או יער - אז כנראה שזו הייתה קצת טעות להביא ילדים לעולם. אז אולי לא הבנתי לאלו אתגרים את מתכוונת, אבל בכל אופן, נראה לי שעומד בפניכם אתגר ענק של החיים - שאת לא ממש מצליחה להתמודד איתו.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
