שבוע טוב

[אילת33]

תודה על הדאגה והעידוד

יש לי חברים, זה בטוח!!! לכל מי ששלח מסר או שכתב או שהתקשר - תודה, מעודדת מכם מאוד, שבה אט לכוחותי! אהבה אילת.

 

[אילת33]

שבוע טוב

שבוע טוב חברים וחברות יקרים כתבתי את מה שהיה לי לומר בקובץ המצורף. מי שיש לו כח נפשי להתמודד עם מה שקרה לי שיפתח. אילת

 

[eliya-l]

הי אילת ../images/Emo66.gif

פחד מותר שיהיה, מותר להכיר אותו, מותר לחבק אותו, מותר גם לשקוע בו קלות. אך יחד עם זאת לאחר שהכרנו אותו אנחנו יכולות להפוך אותו על פניו ואז אנחנו יוצרות את המילה דחף, דחף ליצור דבר מה חדש ליצור מן אותו פחד מעצבן אנרגיה נפלאה שדוחפת אותנו קדימה. הגיוני שיהיה לו פחד וגידי הרי מתסכל נורא חוץ מזה שהוא מפחיד אז בואי ונחסל לנו אותו, נקרא עליו תיגר, נמלא אותו באהבה ונשלח אותו לכל ארבע קצוות תבל. ולראיה באתי על החתום ושולחת לך אני את זיגי המעופף

 

[rubber duck]

../images/Emo24.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo23.gif

אילתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת וואוו אז מה דיכאון הא ? בוא תראי לו מי זו אילת הרי הוא לא יכול עלייך

אז קבלי ממני

ו

לדרך וקדימה להעמיד את כל העולם במקום

עם המון אהבה

שרון

 

[יאיר24]

שבוע טוב לך איילת

שלום איילת שלום וקשה השלום שלום לך ומאחלים לך הרבה שלום אנחנו נמצאים ונשמח למצא יחד ולהיות במקום בו מוצאים הרבה חברים אוהבים לצידך הרבה כוח הם מלמדים אנא החזיקי בזמן הסערה חזק בהגה המנווט במוח המתעתע באמונה הניבטת את נמצאת ואנחנו נחפש אותך ואיתך אוהבים בת-אור ויאיר

 

[rachell]

הי איילת

ובנוסף: זה ממש לא קשה להיות בדיכאון בזמן האחרון ונראה לי שכל אחד בוחר לו סיבה לעצמו כן מוכר הדיכאון, הפחד ממה יהיה, הזוגיות שמתחילה לגמגם דווקא ברגעים הכי פחות...... העול הכלכלי שלא מרפה הנתינה הבלתי נגמרת לילדים, לבעל, לבוס, להורים, לשכנה, למטפלת של הילדה, לאנשים ברחוב ובטח הרשימה ארוכה מאוד ואז מגיע הרגע שאני פשוט מרגישה די – נמאס לי לא רוצה יותר "שברו את הכלים ולא משחקים" רק הכלים נשברים והמשחק ממשיך.................... איילת חומד אני ברגעים האלה מורידה מפרשים ועושה מינימום ומצפה מעצמי למינימום רק דברים שחייבים מורידה את הראש ורק מה שמונח לי מול האף הוא חשוב לא מנסה להבין את הכל בגדול אלא בקטן לא נכנסת למקומות כואבים אלא מחכה להתחזק ולחזור לשם יותר מאוחר – ואולי אף פעם לא קיבלתי פעם הצעה ממישהו בתחום אחר אבל מתאים גם לפה – שכל יום צריך להקציב משימה אחת וכל מה שעושים יותר זה בונוס לעצמנו וכל מאבק הוא רק להיום לאותו יום כי היום הזה הוא החשוב קראתי זאת בפורום אחר ואנסה להביא לכאן

 

[rachell]

וגם.......

רק היום...ולא מחר. אמר מישהו חכם: העבר הוא סובייקטיבי, העתיד ניתן לשינוי, נותר רק ההווה. לכן המשפט הוא רק היום, מה עוד שמחר בבוקר המשפט עדיין יהיה אקוטאלי - רק היום וכך בכל יום ויום. לבצע משהו תמיד- זה עלול להיות מרתיע ואף לגרום לרפיון ידיים ולכן רק היום - אם לא תצליחי יש עדיין יום חדש להתחיל מחדש - כך כל יום. אוהבת

 

[אודליה*]

הלו איילת!

מה זה קורה לך? וקצת אבוד לך כי גם אם לא בא לך שנקרא מה שאת מרגישה אז קראנו, אני קראתי מותר לך לרחם על עצמך ולא משנה מהן הסיבות זוגיות שפערה פייה או גידי שגודל במקום נאחס או סתם עבודה מעייפת, לצערי אין לי דרך לעשות בשבילך הוקוס פוקוס ולהעלים מה שלא מסתדר לך. את בדכאון אז מה? תהיי גם זה מותר לך כתבתי מזמן שלפעמים צריך לצלול את הצלילות האלה על מנת לטפס גבוה יותר וחזק יותר אז תהיי שם, זרמי עם הדכאון שלך עד אשר את לבד תרגישי שהגיע הזמן לצוף שוב בחזרה, רק אל תעשי את זה לבד תדאגי שיהיה שם מישהו שיושיט לך יד ויחזיק אותך למטה. עוד משהו אחד איילת לא זה שאת לא מכוונת ומזייפת עלולים לגרום לגידי לגדול אלא הפחד עצמו תנסי להפסיק לפחד כי זה גורם לתגובת שרשרת והתרת הלולאות נשעת קשה מדיי אחר כך האמיני לי הייתי שם את חזקה אין לך מושג עד כמה גם אם נדמה כרגע שהכל הולך לאיבוד שמרי על עצמך חומד אנחנו כאן אודליה*

 

[liorbs88]

איילת חמודה.............

אני פעם ראשונה בפורום וכבר מרגיש קרוב..... אני יודע שקשה לך אבל אני רוצה שתדעי שכולנו (בפורום ומחוצה לו)איתך אוהבים אותך ומחזקים אותך. אל תדאגי בע"ה הכל יהיה בסדר. אני שולח לך נשיקות וחיבוקים ויודע שתיהי חזקה למעני. שלך ליאור

 

[ארבל מהכרמל]

התוודענו אתמול...והבטחתי../images/Emo39.gif../images/Emo65.gif

מתעורר בבוקרו של יום, מתרגש ממה שצפוי לקרות. יודע שחייב לסיים לפני שהערב ירד, את כל המשימות שמכל עבר מוטלות ומתפקידי לבחור את הסגנון בו ארצה שיתנהל היום. אז אוכל להתלונן שהיום גשום והכביש חלק אך מאידך לשמוח על ההשקייה בחינם. אוכל להתלונן על מיחושים וכאבים אך מאידך אוכל להודות שאני בחיים. אוכל להתלונן שאין לי הרבה חברים אך מאידך להודות על עומקם של יחסים. אוכל להתמרמר על הצורך לעבוד אך מאידך להודות שיש עבודה לעשות. אוכל להתלונן על עבודות בית הכרחיות אך מאידך על חיים מופרי מוח, נשמה וגוף, להודות. ואם עיצוב היום הוא בשליטתי אז מדוע להתמסר לשלילי? הרי אפשר להחליט באופן חיובי שזה יהיה היום הגדול שלי... אילת,תקשיבי לאופטימי !

 

[אילת33]

ארבל

עיצוב החיים שלנו נתון בידנו, כבר מזמן הבנתי והפנמתי את העובדה. עיניי בוחרות כיצד לראות כל דבר ודבר, גם זאת כבר אדע... אבל לפעמים מגיע הערפל הזה, שמסמיך את התמונה, שמעוות את הצבעים, ומשנה את אופיים, גם לערפל הזה חייב להיות מקום. אם לא אחווה ואפרד מהעצב הזה, לא אפרד מהגידול שלי... אם לא אשנה את הדפוסים האוטומטיים שהובילו לגידול שלי, לא אוכל להמשיך ולהפרות את עצמי... כבר יותר שמחה ממה שהייתי קודם, כבר פחות עצובה... תודה שבאת לפורום, אשמח אם תגיע שוב, אם תעניק לנו זויות ראייה חדשות, אם תעצב אותו גם אתה... אילת

 

[ארבל מהכרמל]

הגידול כבר הוסר...

והחשש מהעתיד תמיד יהיה קיים...ואולי קשה להדחיקו אבל בכל אופן אסור לחיות עימו ביום יום, לאחר שניצלו חייך. לי הפריע הקטע הבלתי מוסבר על חיי המשפחה שנהרסים ועומדים בסכנה. האם לא ברגעים אלה דווקא מתגבשת המשפחתיות? אולי נצטרך לגלוש כאן לנושאים מאד אישיים ואולי כדאי שייעשה הדיון שלא במסגרת הפורום. התפוז העשירנו באופציות אחרות. אני בכל מקום שתרצי למצוא אותי.