שבוע לפני ניתוח...

[hili 221]

שבוע לפני ניתוח...

היי לכולם, שבוע הבא אני אמורה לעבור ניתוח לפרוסקופיה.. אני קצת מפחדת מהכאב אחרי, האם ההחלמה היא קשה?ומה דרך ההתמודדות הטובה ביותר? כמה זמן אמורה להיות ההחלמה? רק במשך השבוע יש לי פגישה עם הרופאה, מישהי יכולה להסביר לי את מהלך הניתוח? תודה

 

[מיטל 1986]

אצלי..

ההחלמה היתה די קלה.. ואפילו נהגתי יומיים לאחר הניתוח.
יכולתי לחזור לעבודה כבר שבוע אחרי אבל פרגנתי לעצמי שלושה שבועות סתם מתוך פינוק..
קראתי כמה פעמים שהיו נשים שההחלטה הייתה להם יותר קשה ככה שאני מדברת אך ורק בשם עצמי..
מה שכן אני ממליצה לך בימים הראשונים אחרי הניתוח לקחת משככי כאבים.. אני השתמשתי בנרות.
בקשר לשאלתך על מהלך הניתוח.. אצל כל אישה זה שונה לי לדוגמא הופרדו הידבקויות והוסרה חצוצרה.. שוב אף אחד לא יכול להגיד לך מה יהיה בניתוח אפילו לא המנתח אלא רק לאחר הניתוח,
בכל אופן מדובר בלפרוסקופייה ולא בפתיחת בטן.
מדובר על שלושה חתכים שעושים בבטן ומהם נשארות צלקןת ממש קטנות..
אני מבינה אותך לגמרי גם אני הייתי ממש לחוצה לפני הניתוח.
מה שכן אני מקווה שאת ביידים טובות. מניסיוני המר הניתוח הראשון שלי היה אצל רופא סנדלר דרך הקופה שלא עשה כלום ורק הזיק ושלושה חודשים אחרי חזרתי על הניתוח אצל סוריאנו האלוף.
שיהיה בהצלחה.
אם יהיו לך עוד שאלות בכייף

 

[פז08]

הי יקירה ובהצלחה !!!!!

ההחלמה מאוד משתנה מאישה לאישה........וזה תלוי גם בהיקף הניתוח אבל לאו דווקא.
לגבי כאבים אחרי- בהתאוששות את מקבלת ישר משכך כאבים אז אל דאגה. במחלקה אותו כנ"ל. אם כואב לא להיות גיבורה ולבקש שיכוך כאבים. גם בבית אם כואב לקחת..... שוב לגבי החלמה זה מאוד אישי. אבל לא לחשוש... פשוט לקחת בחשבון שייתכן ותצטרכי זמן להתאושש. להכין בהתאם את מקום העבודה והסובבים אותך. מקסימום תתאוששי ותחזרי לעצמך לפני הזמן שתכננת......
המון בהצלחה!! אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות. ממליצה לעשות חיפוש בפורום על לפני ואחרי ניתוח. תמצאי מידע רב שימושי ומעודג.....

 

[מזריקה אהבה]

היי

ממה שאני זוכרת היו לי כאבים בבטן כמו שריר תפוס חזק.
לא יכלתי לנסע במכונית וכל באמפר היה סיוט.
לקח לי יומיים שלושה לקום כמו שצריך מהמיטה וגם שבוע-שבועיים אחרי כשהייתי במאמץ כאבה לי הבטן, שלא לדבר על כמות הדימוםםםם אחרי הניתוח.
אני מניחה שזה אינדיוידואלי

 

[aa02]

באמת אינדיבידואלי ומשתנה מניתוח לניתוח

אני עברתי תוך 5 חודשים שני ניתוחי לפרסקופיה.
בניתוח הראשון לא היו לי כאבים ולא נזקקתי למשככים ובניתוח השני שכלל גם הסרה של חצוצרה היו לי כאבים - 3-4 ימים של אופטלגין נוזלי וזה עבר.
אני עשיתי על הדרך גם היסטרוסקופיה אבחנתית, אז ביום הראשון שלאחר הניתוח השני הרגשתי כאבים בכתפיים מהגז. בניתוח הראשון לא הרגשתי את הכאבים האלו.
שיעבור בהצלחה ובקלות.

 

[מיטל 1986]

וברשותך שאלה.

גם אני כמוך עברתי 2 ניתוחים בהפרש של חצי שנהב בדיוק.. בניתוח השני הוסרה לי חצוצרה..
אשמח לדעת האם יש לך ילדים ואם כן האם עברת ivf בעקבות האנדמטריוזיס?

 

[aa02]

בשמחה

אין לי ילדים ואני אף פעם לא ניסיתי להיכנס להריון קודם לכן.
״התגלגלתי״ לתוך שני הניתוחים עקב אנדומטריומה שגדלה (הניתוח האחרון היה לפני חודש וחצי) ומשם לאור כריתת החצוצרה נסללה הדרך ל - IVF.
אני כרגע מחכה שהשפעת הדקפפטיל תפוג ואז אמורה להתחיל את הסבב הראשון. אני כבר 5 חודשים על דקפפטיל - התחיל לאחר הניתוח הראשון במטרה לנסות ולגרום לריגרסיה באדנומיוזיס, אז בא הניתוח השני והמנתח סבר כי יותר קל לנתח על השפעה של דקפפטיל ובסוף עוד מנה כדי שאוכל לעשות את כל הבדיקות לפני IVF ולשמור על תוצאות הניתוחים.
לאור העובדה שמעולם לא ניסיתי להיכנס להריון אני מוכנה לקחת את ״הסיכון״ והחלטתי שאת הסבב הראשון אעשה במחזור טבעי עם תמיכה מינימאלית (לא צריך להתגרות יותר מידי). אני רוצה להאמין (ואולי אני ממש מדברת שטויות ועדיין נאיבית) שבתהליך הזה ניתן יהיה ללמוד איפה הבעיה (איכות ביציות, רירית וכו׳) ולהתאים טיפול ״אגרסיבי״ עם קצת יותר וודאות. מנסה לשמור על אופטימיות בינתיים.

 

[מיטל 1986]

ממש סיפור חיי.

גם אני כמוך אף פעם לא ניסיתי להיכנס להיריון לפני הניתוחים..
בין הניתוח הראשון לשני בדיוק התחתנתי.. אחרי הניתוח הראשון שהיה חודשיים אחרי החתונה דוקטור סוריאנו אמר לי ״ את חיבת להתחיל ivfלא הזרעות ולא טבעי.״
מאז עברו שנתיים וחצי ואני עדין במירוץ אחרי ילד.
מקווה שאצלך זה יגיע מהר וכבר בטיפול ראשון תיקלטו
שיהיה בהצלחה

 

[aa02]

מצטערת לשמוע ומקווה שהסבב הבא יהיה המנצח שלך

 

[זואילי]

בהצלחה!

מאוד אינדיבידואלי.
אני גם מפתיחת בטן כבר הייתי כחדשה אחרי 3 ימים...

אז רק כשתהיי אחרי תדעי האם את מהמחלימות הזריזות או האיטיות.

דברי עם הרופאה על הפחד הלגיטימי שלך מכאב אחרי. זה המקום לבקש שיתנו לך משככים ברגע שתבקשי. ותראי שאכן רושמים לך פרוטוקול לשיכוך כאבים. זכותך המלאה לא לסבול.

מלבד להציע לך לחפש פה שירשורי עבר עם שלל טיפים - זיכרי לבקש מהמלווה שלך שגב המיטה שלך יהיה מורם (לפחות לזוית של 45 מעלות). וככה גם תשני לפחות יומיים. זה עוזר לגז להתפוגג. גם לכאבי הגז ניתן לבקש משככים. יש לזה גם פיזיותרפיה שמקלה.
אני סבלתי מהגז אולי רק בניתוח הראשון. בכל הארבעה שבאו אח"כ לדעתי כבר לא ממש הרגשתי את זה.
אבל דרשתי שימסטלו אותי כהוגן. כי ברגע שהכאב עמום - את יכולה לקום (עם אישור מאחות) ולשבת על כיסא. ולעשות הליכות קטנות. וכל זה עוזר מאודדדד להחלמה. וזה אפשרי תחת משככים. ככה מהר יותר תיפטרי מהכאבים הראשוניים.
גם כשאת יושבת על כסא - שימי כרית מאחורי הגב - תשמרי על זוית 90 מעלות.
גם מקלחת מרעננת עוזרת. תמיד תלכי עם מלווה. ותשבי על כסא במקלחת. ואל תביאי את החדר למצב של אדים... פשוט שלא תתעלפי. אבל מקלחת זה מעורר וכיף ומרענן ועושה תעבודה גם נפשית. אז רק בהשגחה!

אני אישית גם בעד להפעיל את הגוף ברמת לישון על הצד, וכן להגמיש את הצלקת ממש בהתחלה כשהיא עוד "פעילה". שוב - תחת משככים זה אפשרי. זה ירחיב את טווח התנועה שלך, זה יגמיש את הצלקת וזה יקל עלייך מאוד בהמשך מבחינת הכאבים.
אני התהלכתי עם כרית צמודה אלי שבכל הזדמנות הצמדתי לבטן וזה קצת עזר לי במיני פוזיציות. (פשוט לחצתי אותה בעדינות על הבטן).

דברי גם עם המרדים על משככים. אחרי ניתוח זה לא הזמן להיות גיבורים.