שבוע קטלני
בשנים האחרונות אני מצליחה לשמור על תזונה בפסח. מרשה לעצמי רק פה ושם וזה מתבטא באי עלייה במשקל וברמת הסוכר. השנה פרקתי כל עול. הצלחתי עד פסח לרדת כמעט 2 קילו והייתי גאה והאמנתי שאני אעבור את החג בשלום. בפועל הייתי רעבה ללא הפסקה. למרות זריקת הויסקוזה, פשוט חשתי רעב שכמוהו לא חשתי בעבר. וממש הגזמתי. מילא שמה שהצלחתי בעמל של שבועות לרדת עלה אבל היציאה מהאיזון ( מה הפלא?? ) של הסוכר לערכים גבוהים שחשבתי מאז עברתי לאינסולין שנפרדתי ממש מלחיץ אותי. כשהייתי בריאה אחרי חופשה כזו הייתי נוקטת בדייטאת כאסח כמה ימים. ברור לי שזה ממש לא הדרך במצבי הבריאותי. אז איך חוזרים לתלם? ואיך מתנהגים במצב של תחושת רעב כזו? הזהירו אותי שאינסולין גורם לרעב, אבל בשלושת החודשים שחלפו לא חשתי כזה דבר והויסקוזה עזרה מאוד. אני ממש לא יודעת מה עושים?
בשנים האחרונות אני מצליחה לשמור על תזונה בפסח. מרשה לעצמי רק פה ושם וזה מתבטא באי עלייה במשקל וברמת הסוכר. השנה פרקתי כל עול. הצלחתי עד פסח לרדת כמעט 2 קילו והייתי גאה והאמנתי שאני אעבור את החג בשלום. בפועל הייתי רעבה ללא הפסקה. למרות זריקת הויסקוזה, פשוט חשתי רעב שכמוהו לא חשתי בעבר. וממש הגזמתי. מילא שמה שהצלחתי בעמל של שבועות לרדת עלה אבל היציאה מהאיזון ( מה הפלא?? ) של הסוכר לערכים גבוהים שחשבתי מאז עברתי לאינסולין שנפרדתי ממש מלחיץ אותי. כשהייתי בריאה אחרי חופשה כזו הייתי נוקטת בדייטאת כאסח כמה ימים. ברור לי שזה ממש לא הדרך במצבי הבריאותי. אז איך חוזרים לתלם? ואיך מתנהגים במצב של תחושת רעב כזו? הזהירו אותי שאינסולין גורם לרעב, אבל בשלושת החודשים שחלפו לא חשתי כזה דבר והויסקוזה עזרה מאוד. אני ממש לא יודעת מה עושים?