אספנים
אשתי לא זורקת שום דבר.
מאות פעמים אני אומר לה לזרוק דברים שלא השתמשה בהם לפחות שלוש שנים.
אנחנו לא בליינים ולא צריכים בגדים רבים, אבל הארון שלה מפוצץ בגדים שלא נגעה בהם גם 30 שנה, כפכפים וסנדלים בעשרות צוברים אבק שגם בהם לא השתמשה 20-30 שנים.
הקולבים על הקיר מלאים בגדים ותיקים, והיא מסרבת לזרוק.
אין מה לעשות.
אני הפוך ממנה, אני לא צריך יותר מזוג כפכפים לבית בקיץ, נעלי בית חמות לחורף, סנדלים לקיץ וזוג נעלים לחורף, (נעלים נשמרות אצלי 8-10 שנים) וכל יתר הבגדים 3-4 פריטים מכל אחד, לבנים עד 20 פריטים מכל סוג, וזהו.
פריט שנפגם ולא ניתן לתיקון או מתישן ללא שימוש, מוצא חיש קל את דרכו לפח.
אבל מכיוון שאני לא קונה בגדים כל הזמן אלא רק מתי שצריך, אין אצלי כמעט מה לזרוק.
ניירות אני משמיד רק אם עברו חמש שנים לפחות (זה גם מה שסייע בידי במאבק נגד תאגיד המים). אני לא מליונר אז חשבונות בנק אני משמיד אחרי שנתיים או פחות.
תעודות ומסמכים, לא משמיד אף פעם, תעודות אחריות הקשורות לחפצים או מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, אני שומר עד שאני זורק את הפריט. אם אני נותן למישהו, אני מצרף את המסמכים.
אז כל אחד ודרכו.