שבוע שלם, כל החג הזה

[nubi]

שבוע שלם, כל החג הזה

לא היה להורים שלי זמן לראות את הנכדה היחידה שיש להם. כל כך מעצבן ומתסכל!

 

[אשרי האשה]

גם המשפחה שלי והמשפחה של בעלי

לא ראתה אותנו כל החג, זה קורה לפעמים.

 

[lulyK]

../images/Emo10.gif. מבאס נורא.

במה הם היו עסוקים?

 

[nubi]

במה שהם עסוקים בו

כל חג - לריב אחד עם השני ולכעוס על כל העולם.

 

[lulyK]

עוד יותר עצוב.

 

[Afoona]

סוג של הזדהות -

אמנם אנחנו ראינו את חמותי בסדר - אבל מאחר שבנזוגה לא בארץ כרגע, הצענו פעמיים לבוא לבקר אותה - ופעמיים היא ממש התחמקה. וזה למרות שהזכרנו לה שבשבוע הבא אנחנו בחופשה, ובשבוע אח"כ אנחנו באירועי העצמאות שאינם משפחתיים אצלנו - מה שאומר - לפחות שלושה שבועות בלי פגישה... לא ריגש אותה כנראה.

 

[Arfilit]

אופס. כן. זאת אני.

 

[עמית@]

../images/Emo6.gif

 

[ו שתי]

בהחלט מעציב.

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo10.gif

 

[עמית@]

אוי, עצוב ../images/Emo4.gif

 

[טלי בארץ הלמה]

../images/Emo24.gif של הזדהות והשתתפות

לאבא של החצי יש נכד אחד שהוא "כל-כך חיכה לו"... וכבר לא ראה אותו חודשיים(!) וכל פעם מתפלא מחדש שהילד לא רוצה ללכת אליו. באמת עצוב ומרגיז.

 

[נסע ויוּד]

../images/Emo10.gifמרגיז.

כמה שמנסים להוריד ציפיות, בסוף זה עדיין פוגע. אני מקווה שהצלחתם להנות מעבר לזה אחד מהשניה והשלישית

 

[יעל מטיילת]

../images/Emo10.gif לפעמים כשמבוגרים אז רוצים

להרגיש עסוקים וצעירים ודואגים לשלל תחביבים ועיסוקים ומפגשים ונוטים להזניח את המשפחה, על אחת כמה וכמה נכדה ראשונה, שמזכירה פתאום כמה הם הזדקנו. זה נורא כואב בלב, ואני לא מכירה את המשפחה שלך, אבל ממקרים אחרים שאני מכירה מקרים כאלה מגיעים בדיוק ממקום כזה. אני יודעת שלמרות כל ההסברים הלוגיים אני הייתי נורא נפגעת

 

[יעל מטיילת]

אח הניסוח, הניסוח

מי מנחשת כמה שעות ישנתי בלילה

. ופעם עוד נחשבתי לכותבת טובה. לאן ברחה העברית שלי?

 

[יעל מטיילת]

ועכשיו גם קראתי את התגובה שלך

ללוליק. עוד יותר

 

[עינבלית]

../images/Emo24.gifדיברת איתם?

 

[אמברון]

../images/Emo10.gif

 

[הדר לצ]

../images/Emo10.gif ../images/Emo4.gif

 

[isidora]

מותק ../images/Emo24.gif אני יודעת

עד כמה את מתוסכלת מהם ומצד שני גם עד כמה הם מסוגלים להעביר אותך על דעתך... ואולי זה יהיה אפילו יותר פשוט לבחור בעצמך את המינונים שמתאימים לך לראות אותם, ללכת לשם כשאת רוצה, לא ללכת כשלא בא לך ולהפסיק לצפות (יותר קל להגיד מאשר לבצע) שהם יתנהגו כמו מבוגרים.