שבוע 30+ והלחץ מתחיל להשפיע עלי
אני בוכה מכל דבר,
חושבת על התינוקת שאיבדתי מתגעגעת ובוכה כל הזמן מדמיינת מה היא הייתה עושה עכשיו...
אני מתלבטת אם להתחיל להתארגן לראת הלידה המתקרבת, אבל מפחדת כי פעם האחרונה הכל נשאר ללא שימוש סגור בחדר.
בלחץ מהאשפוז לפני הלידה- ושוב התלבטות איפה ללדת הפעם
היא עדין לא התהפכה-מדאיג, זזה בבטן יותר מידי-מדאיג, לא זזה -מדאיג
כל דבר מלחיץ אותי ונדמה שלא אהיה רגועה עד שאזכה לראות אותה חיה ונושמת
אני מלאת חששות ופחדים אני רק רוצה להיות כבר אחרי בידיים מלאות.
אז איך עוברים את התקופה הזו??
אני בוכה מכל דבר,
חושבת על התינוקת שאיבדתי מתגעגעת ובוכה כל הזמן מדמיינת מה היא הייתה עושה עכשיו...
אני מתלבטת אם להתחיל להתארגן לראת הלידה המתקרבת, אבל מפחדת כי פעם האחרונה הכל נשאר ללא שימוש סגור בחדר.
בלחץ מהאשפוז לפני הלידה- ושוב התלבטות איפה ללדת הפעם
היא עדין לא התהפכה-מדאיג, זזה בבטן יותר מידי-מדאיג, לא זזה -מדאיג
כל דבר מלחיץ אותי ונדמה שלא אהיה רגועה עד שאזכה לראות אותה חיה ונושמת
אני מלאת חששות ופחדים אני רק רוצה להיות כבר אחרי בידיים מלאות.
אז איך עוברים את התקופה הזו??