שבוע 30+... מחשבות, רגשות, תהיות...

[רונית 294]

שבוע 30+... מחשבות, רגשות, תהיות...

הגעתי לשלב הזה שמרגיש שיש הרבה מה לאבד אם יקרה משהו. כבר לא חוששת מלידה מוקדמת אלא מהפסקת דופק פתאומית או סתם לידה שתסתבך. בודקת תנועות בטיפה אובססיביות גם כמה פעמים בלילה. לא יודעת בדיוק מה מצב השיליה. האם עדיין קרובה לפתח או לא. הרופא שלי שאנן לחלוטין לגביי זה ואמר לפניי 3 שבועות שכבר עכשיו לא רואה סיבה לקיסרי מתוכנן. אבל אני מפחדת שהמצב לא אידיאלי ללידה רגילה. על הבוקר ראיתי שמישהי פירסמה בפייס שחברה שלה בשבוע 24 והתחילה לה לידה ואז רשמה שילדה בת מהממת 730 גרם או משהו כזה. וכמובן שזה הוריד לי את כל המצב רוח. לא שחלילה אני לא רוצה שיצליח לה. אבל זה מחזיר אותי אחורה. ואסור לי לשקוע היום... כי יש לי בישולים וניקיונות ולהוריד ארון קיץ לי ולבנות. ועשיתי אתמול חיסון לשעות אז כואבת לי היד. קיצר... שפכתי... יאללה... נקום לעבוד.

 

[plumaria]

שבוע 29+

רונית, כמה שאני מזדהה...
מדהים לראות שלמרות שכבר עברת הריון תקין לאחר האובדן, עדיין ההריון הזה גם הוא חרדתי ומלחיץ.
אני גם כבר לא חוששת מלידה מוקדמת. מרגישה שגם אם פתאום תתחיל לידה עכשיו, הסיכויים של העובר לשרוד ולחיות רבים יותר מהסיכונים של הפגות. איכשהו כשעברתי את השבוע ה 23 נרגעתי (אפילו שתכלס זה עדיין מוקדם מדי ללדת).
אבל גם אני מפחדת מאוד מאוד מסיבוכים אחרים, הפסקת דופק פתאום ובעיות אחרות שעלולות לצוץ. בבדיקה השבוע הייתה עצם ירך קצרה בשבועיים בהערכת משקל. הרופא שלי התעלם לחלוטין מהמידע הזה, אני לא ישנתי כל הלילה והייתי הסטרית יום למחרת, כשבראש כבר נבנים לי כל תסריטי הזוועה האפשריים.
אני חושבת שיש משהו רגשי הגנתי בעובדה שהראש שלנו לא רגוע, אפילו שהרופאים שאננים ורגועים לחלוטין. הראש שלך (ושלי) מכין אותך לכל התרחישים הרעים שיכולים לקרות, כאילו כדי להתחשל ולהכין את הנפש מפגיעה. אבל אנחנו יודעות שלא באמת אפשר...
והמידע מהפייסבוק - איזה כאב לב. כאב לי לקרוא את זה בהודעה שלך. מידע כזה אצל אחרים מטלטל אותי גם, מחזיר אותי להריון האובדן ומכאיב לי בטירוף.
אני משתדלת לברוח כמו מאש מידיעות כאלה, לא רוצה להיחשף לסיפורי הצלחה, לפגים ששרדו במשקלים האלה. אני יודעת שהם קיימים, אבל אני לא רוצה לדעת על כך.
וכשפתאום זה נוחת בפייסבוק או ב ynet או משהו - לוקח לי בדרך כלל כמה ימים להתאפס על עצמי חזרה.
מקווה שתצליחי להדחיק את המידע הזה במהרה, לחשוב מחשבות חיוביות ואופטימיות בהקשר להריון הזה ולשמוח בו.
מקווה שבבדיקה הבאה תישלל לחלוטין שליית פתח ושגם בהיבט הזה תוכלי קצת לנשום.
שולחת לך חיבוק חם, שתהיה שבת שלום ומבורכת, ושעוד 7-9 שבועות יעברו במהרה עד הלידה השמחה בידיים מלאות.

 

[רונית 294]

תודה ענקית

עזרת לי ממש. מאחלת לך המשך הריון תקין גם כן. אני בכלל לא עשיתי איזה אולטרסאונד מקיף מאז הסקירה השניה. האולטרסאונד הכי מקיף הבא הוא רק בעוד שבועיים. הערכת משקל. מקווה ומתפללת לטוב.

 

[TheWindCriesMary]

הכי טוב לעבוד, זה מעביר את הזמן יופי-יופי

למה בעצם את רוצה קיסרי? בגלל שיליית פתח?

 

[רונית 294]

אני עובדת...והכי לא רוצה קיסרי...

עד עכשיו עבדתי ממש אינטנסיבי. עכשיו קצת ירדה כמות העבודה. אבל עדיין נשארת בעבודה פעמיים בשבוע מהבוקר עד מאוחר אז זה די אינטנסיבי. בבית אני כמובן עובדת קשה עם הבנות וגרה בבית חדש אז תמיד יש רצון לתחזק אותו ושיראה טוב. עדיין המחשבות הרעות מתגנבות מידי פעם. לגביי קיסרי, אני הכי לא רוצה ללדת בקיסרי. הלידה של התינוקת הייתה 3 שעות מתחילת הצירים ועד שיצאה אז יהיה חבל ממש ללדת בקיסרי. ממש מקווה שלא יהיה צורך בכלל ואפילו לא קרוב לזה. פשוט חוששת מסיבוך כלשהו לנוכח העובדה שהשיליה עדיין לא במאה אחוז מרוחקת. למרות שלטענת הרופא זה עוד ישתנה. בקיצור, מתפללת לטוב.

 

[שירהד1]

מוכר היטב-

בדיקת התנועות- גם ביום וגם בלילה (אני לפעמים הייתי מדברת אליה ומתחננת שתזוז, כי אני תכף מתחילה לעבוד וחייבת להרגיש אותה...).
החששות
התחושה שהנה זה עוד מעט כבר פה ושחלילה לא יקרה משהו רע
הכל מוכר וידוע וברור.

לגבי הפגית שקראת עליה- מקווה עבורה ועבור משפחתה לחיים טובים ואיכותיים. המראה של תינוקת בפגיה ששוקלת 730 גרם הוא קשה. קשה לי לומר "מהממת" על מראה שכזה. כל אחת מאיתנו והגורל שלה. את לא יכולה לדעת מה עובר על אמא (ואבא) שנולדת להם פגית שכזו. קשה מאוד מאוד מאוד מאוד. שלא נדע ושלא תדעי. והלוואי והיא תהיה בסדר גמור.

כולי תקווה ואמונה שהכל יסתיים בטוב עבורך
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[רונית 294]

תנקס. עזרת

כרגיל