שבוע 40 - התעצבנתי על החצי השני

[lulyK]

פיל מזבוב ../images/Emo3.gif

 

[Hera30]

שבוע 40 - התעצבנתי על החצי השני

על כך שאמר שאינו יכול לבוא איתי למעקב בחדר לידה (בגלל פגישות עבודה). זה לא שאני מטריחה אותו על כל איזו בדיקה סתמית. למען האמת, לרובם הלכתי לבד. אני יכולה ללכת לניטור עם אמא, אבל מעדיפה אותו. מה, זה לא מעצבן? זה הרי הילד של שנינו - אז למה אני צריכה להיבדק לבד? ואולי אני עושה פיל מזבוב? מה אתן חושבות?

 

[hilarose]

אני הסברתי לחו שאם במידה יגידו לי

ללכת ללידה מה יהיה אז.. הוא ישר הסכים לבוא כי אולי כל פעם יש סיכוי שנלך משם ללידה צריך להסביר להם שאמנם אנחנו אלו שסוחבות אבל הם עוברים בדיוק כמונו את אותו הדבר זה היצירה של שנינו ולא שלנו בלבד

 

[פיצפונת77]

גם אם תלכי ישר ללידה זה לא שתלדי

באותו רגע ויש מספיק זמן שיגיע. לא צריך להגזים!

 

[hilarose]

אני עדיים חושבת שהבנזוג

צריך להיות בבדיקות- אני לא הכרחתי אותו אפילו לרגע אחד לבוא איתי הוא הרגיש ישר, כל פעמם שאמרתי שיש בדיקה כלשהי (לא בדיקה שגרתית אצל הרופאה) כמו שקיפות, סקירה, מוניטור וכו הוא הרגיש צורך לבוא כי כמו שזה ההיריון שלי זה גם שלו לא עושים מזבוב פיל אבל לדעתי לא מן הראוי שאני אעבור הכל לבד. זה שהבטן אצלי עם העבור לא אומרת שהוא אינו חלק מזה! וחבל שיש הרבה בנים שמרגישים כך. לכן רק כשמדברים על החצי ומסבירים, ומשתפים אז הם מבינים כי הרבה פעמים הם חושבים שאת לא צריכה אותם כשבעצם את צריכה אותם. אני לדוגמא במוניטור ה1 כ"כ נלחצתי פתאום מהתרגשות שאני עוברת דבר כזה ואמא שלי היתה איתי ולא בעלי,וכשהוא הגיע הרגשתי הרבה יותר רגועה. אבל כל אחת היא אחרת. זו הרגשתי בכל אופן

 

[פיצפונת77]

אני חושבת שבאמת אין טעם שהוא

יבוא כל פעם אך פעם ב.. כן.

 

[Hera30]

עוד לא הייתי בחדר לידה

וזה קצת מלחיץ, כל הסיטואציה. אני צריכה לבקש ממנו שיבוא? לא מספיק אני כל 9 החודשים האלו? רבאק!

 

[פיצפונת77]

תראי לחדר לידה בטח שיבוא איתך

אבל ככה באמת שכל פעם זה מיותר שהוא יבוא- אבל מדי פעם אם את מרגישה צורך שיהיה איתך פשוט תסבירי לו אבל אל תבואי אליו בגישה של דרישה. חבל שאת רואה את זה כך - זה כאילו את באה אליו בדרישות כי את "סוחבת" אותו תשעה חודשים. הוא לא עוזר לך ביום יום? אני בטוחה שכן- משום מה אנחנו הנשים יש לנו קטעים שאנחנו שוכחות את כל הדברים הטובים שהם עושים עבורנו.

 

[rjf]

תעזבי - אין צרוך להתעצבן.

כנראה שהוא בסוג של הכחשה גברית טיפוסית (הבן זוג שלי לא האמין שאני בצירים ממש עד שהילד לא נולד - הוא חשב שאני מדמיינת.... הוא לא מחובר כנראה להריון שלך כמו שאת - וזה בסדר - הרבה גברים ככה. זה לא קורה להם בגוף ואין להם את כל ההורמונים... שיגיע ללידה. יותר חשוב. שיראה את הילד מבצבצ מתוכך ועל האדישות והניתוק שלו יעלמו כלא היו... בהצלחה ובהנאה לך

 

[מצפה ל]

אני גם חושבת

שבשביל הבדיקה הזו זה מיותר, במידה ויפנו אותך לחר לידה אז תוכלי להקפיץ אותו.... עוד מעט במילא הוא יצטרך להיות איתך בימי לידה ויפסיד הרבה שעות עבודה, אז בנתיים תני לו לעבוד. אני לא אומרת שהוא לא צריך להיות איתך בבדיקות אבל בכל זאת, את כבר בסוף עוד מעט הלידה ותאמיני לי שזה הזמן שהוא באמת יצטרך להיות איתך הרבה.

 

[חמושה בחמישה]

מסכימה

חבל לבזבז ימי חופש והעדרויות מהעבודה בשביל הבדיקה. יותר חשוב שיהיה בלידה ובימים שאחריה. אם ישלחו אותך לחדר לידה, אין לי ספק שהוא יבטל את כל פגישות העבודה ויגיע מיד. בהצלחה!

 

[Hera30]

אתן מדברות כאילו הוא עושה לי טובה

"הוא יצטרך להיות איתך הרבה...", "הוא יצטרך להפסיד הרבה שעות עבודה", "הוא לא צריך לבוא כל פעם".... כאילו, בואו ניזכר קצת מה היה לנו ב- 9 חודשים האחרונים: -אני מפסידה הרבה שעות עבודה ואנרגיות (על כל הבדיקות), אני מעלה 15 קילו, אני סובלת מכאבי גב, אני ישנה על מזרונים כי ההורים שלו (שגרים בצפון) מתארחים אצלנו כבר שבוע (ולא נעים לי שהם ישנו על מזרונים - הם בני 65+), אני סבלנית, אני אחת ההריוניות הכי שאקליות שקיימות (הוא כמעט לא שמע אותי מצייצת כל ההריון הזה), ובסוף - בפעם הראשונה שאני נוסעת לחדר לידה (ואפילו לא יודעת איך מגיעים, היכן מחנים וכיו"ב...) - הוא לא יכול לבוא. אז, לפני שאני נזכרת בכל הדברים הטובים שהם, הגברים, עושים עבורנו - אולי הגיע הזמן שנקבל קצת הערכה?

 

[אמא של אסף ויואב]

אבל רק את יכולה להיכנס להריון ../images/Emo8.gif

הוא לא יכול. ולכן אלו אנחנו שעולות במשקל/סוחבות/דואבות וכו' וכו'. אני לא יודעת אם יש לך עוד ילדים, אבל כשיש ילדים אין ממש זמן להתרכז במה שעובר עליך בגלל ההריון. אין את ה*פריבילגייה* להרגיש הריונית "שאקלית" ש"לא מצייצת". ההריון מתמזג עם היום יום והקשיים שהוא מביא. ואני מסכימה עם היתר, אם הוא יכול - בכיף. אם לא - לא לעשות מזה סיפור גדול.

 

[פיצפונת77]

כל כך נכון

 

[אור 30]

נכון מאוד

 

[Hera30]

זה ההריון הראשון

כשיבואו עוד - נחצה את הגשר... בינתיים - הייתי רוצה ליהנות מהפריבילגיות שהוא מציע.

 

[down under1]

נראה לי שאת במצב קצת רגיש היום

מותר לך את בשבוע 40!

 

[Hera30]

אני באמת במצב רגיש היום...

כואב לי קצת הגב... וגם בעבודה, היום הגיעה המחליפה שלי... זה קצת מלחיץ... אני אחת החזקות במשרד, ופתאום להיעלם לכמה חודשים, ולאבד את המעמד... אני כמובן מוכנה לזה, אני מעדיפה להיות עם התינוקי שלי יותר מכל דבר בעולם, אבל גם לעבודה יש מקום בחיים שלי.

 

[mykuki]

תראי, אני מאוד מבינה אותך. את סובלת

והוא ממשיך בחיים הרגילים שלו. יש פה איזה אי-שוויון. אבל, עם זה שאנו סוחבות וסובלות אין מה לעשות, ככה זה הטבע. את מרגישה, שהוא לא מספיק מעורב, אולי? אני רוצה להגיד לך משהו שאולי מנחם. אם הוא אפילו לא מספיק מעורב בהריון הזה אז אחרי לידה לא תהיה לו ברירה, הוא יצטרך להתחבר לילד שלכם וגם את תעבדי על זה, שהוא יתחבר ויתערב. בהריון ראשון בעלי אפילו לא רצה לגעת בי! הוא לא ידע איך לעכל את הריון הזה. אחרי לידה הוא גם היה בקפאון מסויים. אבל זה עבר מהר מאוד והוא קם בלילות, אפילו כשהנקתי בלילה הוא ישב איתי שלא אהיה לבד, למד שצריך להכין לי ארוחת בוקר. היום בהריון שני הוא מאוד עוזר לי בבית ועם הילדה. אפילו אני מתכוונת ללכת לסקירה מוקדמת לבד, כי זה קרוב לעבודה שלי, והוא נפגע, למה בלעדיו! אני רק רוצה להגיד, שהכל משתנה וכמה שנלחץ פחות כך אולי נשיג יותר. יצא ארוךךךךך, אבל מקווה שזה מרגיע! בהצלחה!

 

[lulyK]

את עושה מפיל זבוב.

מעקב הריון עודף זה דבר מעיק שקורה אחת ליומיים. בשביל מה את צריכה אותו, או את אמא שלך, שעה שלמה כל פעם ליד המוניטור? קחי ספר, ושהם יהיהו זימינים אם תצטרכי להשאר. מה באמת הסיכוי שהלידה תתחיל דווקא כשאת במעקב? הוא הרי לא צמוד אלייך כל היום.