בהחלט...
הקדמת אותי יעראסטה דיזסטה! בכל שנה נאספים אנשים מכל העולם כדי לחגוג את יום הולדתו של האחד והיחיד. גם השנה זה יקרה בישראל. בשנה שעברה הייתי במקום האמיתי בזמן יום ההולדת, והיום יום מיוחד בשבילי כי בדיוק לפני שנה המראתי לג'מייקה... אני עדיין זוכר את ההשכמה בבוקר הראשון שם. התעוררתי באופן טבעי, פשוט לא יכולתי לישון למרות שהיה מאוד מוקדם בבוקר. הלכתי למטבח הקומונארי של ההוסטל והייתה שם תיירת מבוגרת ממישיגן. היא הכינה לי קפה והדליקה את הרדיו, ממנו בקעו צלילים מוכרים ואהובים. "Is This Love" התנגן ברדיו. בסוף השיר השדרן אמר: "The one and only Mr. Robert Nesta Marley. Sound just like yesterday, but guess what? more than 25 years ago..." ובמשך כל אותו בוקר ולמעשה אותו שבוע, התנגנו ברצף מיטב משיריו של בוב בIRIE FM, התחנה מס' 1 באי ולדעתי בעולם כולו... בזמן האחרון אני חש מלא מעטים סלידה מבוב ובכלל משושלת מארלי, והאמת לא מבין למה. אומרים שהוא היה ממוסחר, רדף פירסום, וזה נכון לחלוטין. לא מבין מה פסול בזה. הרי אם לא בוב, מי יודע אם מישהו כאן היה יודע מה זה רגאיי בכלל, מי יודע אם היה את הפורום הזה?! בוב בשבילי זה הגדרה נוספת לרגאיי אם להיות בומבסטי, ואם לא להיות אז לפחות מדובר באדם ויוצר מדהים, שאין כמוהו עוד, זמר בחסד עם כריזמה, נשמה. אולי יש שווים לו בז'אנר מבחינה ווקאלית, אבל אף אחד לא יעשה את מה שבוב עשה. הוא מפיץ הבשורה, הגדול מכולם! מחשבה שמעסיקה אותי רבות היא מה אם עוד היה איתנו, ותיאורטית הדבר אינו בלתי אפשרי. האם היה נזכר באותה מידה? האם היה ממשיך להופיע? מה אתם חושבים? אני חושב שהיה ממשיך להופיע עד יום מותו, מפיץ את מילותיו בכל העולם, מטיף לאהבה אחת, אהבת ג'ה, חופש ושוויון, בצורה הכי לא קלישאתית שיכולה להיות... לכן גם לא היה נשכח לעולם! Miss You Bob! One Love I-nity Jah Bless