לא
כעקרון, קנה-המידה שבו "עובדת" התמ"א הנו קנ"מ קטן. התמ"א מסתכלת על הדברים "בגדול", היא עוסקת במרחב/בשטח גדול. אולם יש הנחיות כלליות (לא בתמ"א) ויש מדיניות תכנון, של משרד הפנים, לגבי "תחבורה אלטרנטיבית". נושא השימוש ב-"תחבורה אלטרנטיבית" הנו נושא הנובע ממדיניות "תכנון בר-קיימא", שהנו/הנה תפיסת התכנון "המודרנית" היום בשדה התכנון. המסקנה מכל הדברים הללו: נושא שבילי האופניים ונושא התחבורה האלטרנטיבית אמורים לבוא לידי ביטוי בתכניות מתאר מקומיות/עירוניות. למרות הנ"ל, ברוב המיקרים לא תמצא פתרונות תחבורתיים כאלו בתכניות המתאר העירוניות החדשות (על הישנות אין כלל מה לדבר...), בשל סיבות שונות. אני רואה חשיבות ע-צ-ו-מ-ה בכח/תנועה/מגמה שתפעל ליישום עקרונות התכנון בר-קיימא גם בשטח התחבורה הפנים-עירונית והאזורית ואשמח לסייע לתנועה כזו, ככל שאוכל. (אגב, לידיעתך, קיימת עמותה בשם: "העמותה למען תחבורה ציבורית", שאמנם אינה פועלת למען שבילי אופניים ואופניים, אך היא בהחלט פועלת ליישוב פן מסויים - תחבורה ציבורית - במסגרת הפנמת "תכנון בר-קיימא" בשטח התחבורה...). כל טוב, בהצלחה וחג שמח!