שביתת המורות

hanashim

New member
שביתת המורות

אני רוצה לשתף אתכן בתחושותיי בקשר לשביתת המורים: אני תומכת מאוד במחאת המורים, טיעוניהם נכונים וצודקים. שכר המורים, רמת ההוראה, מספר התלמידים בכיתה, סמכות המורה ומעמד המורה - כל אלה זקוקים לרענון ועדכון. הדאגה היא לא רק לציבור המורים אלא גם לציבור התלמידים, התלמידים של היום והתלמידים של הדורות הבאים. רמת ההשכלה צונחת, פעם מדינת ישראל הייתה מדורגת בראש המדינות בהישגי תלמידיה במבחני המתמטיקה והמדעים, כיום אנו חותמים את הרשימה. המשכורות הנמוכות, מעמד המורה ומקצוע ההוראה ותנאי העבודה הקשים והשוחקים מרתיעים אנשים טובים להצטרף למערכת החינוך. תחושת יעוד ושליחות הינה תחושה חשובה למחנכי דור העתיד, אך ידוע ש..."עם הרגשת שליחות קשה לשלם בסופר..." אבל, וזהו אבל גדול, מורות יקרות (ויסלחו לי המורים שביניהם), שני ארגוני המורים מייצגים בעיקר מורות,... אז איך קרה שבכל ארגוני המורים, בעבר ובהווה, מכהן גבר כיו"ר הארגון ....? אני בטוחה שמר רן ארז, כמו כל קודמיו, עושה ככל יכולתו למען רווחת המורות, המורים והארגון בכללותו, אבל... ארגון המורכב בעיקר מנשים, מורות שעליהן מוטלת מצוות החינוך, חינוך הדור הצעיר, ציבור מורות שמובילות, במידה רבה, את החינוך לשיווין בין המינים, פמיניזם ומגדר. האם לא ניתן למצוא בקרבכן, אשה שתנהיג אתכן, אשה ראויה, חזקה, דעתנית שתשמש לכן כשופר, שתכהן כיו"ר הארגון. אם היה רוטציה בתפקיד בין נשים לגברים הייתי נאלמת דום. אולם ההיסטוריה מוכיחה שבתפקיד תמיד מכהן גבר. נשים מורות יקרות. חישבו איזה מסר אתן מעבירות לדור הצעיר, מצד אחד אנו ואתן צועקות, מחנכות, משוועות לשיווין זכויות, העצמה נשית, קידום נשים.ומצד שני אתן מנציחות את הסטריאוטיפים ומקבעות תפקידי אשה-גבר מסורתיים,אתן נותנות את המושכות לגבר שיוביל, ינהיג, יעמוד בראש. ואילו אתן, המורות, עומדות מאחוריו, "עזר כנגדו".... אז... ארגון המורים, אני מאחלת לכם הצלחה גדולה, מאבקכם צודק וכולי תקווה שתזכו לתנאים ומשכורת נאותים. ואני מקווה ומייחלת שהמאבק הבא שלכן יהיה המאבק על כסא היושב ראש, אני מקווה לראות אשה עומדת בראש הארגון, למען הארגון, למעננו ציבור הנשים, למען הדור הצעיר, למען קידום השוויון. פורסם לראשונהבעיתונש- עיתון בזווית נשית
 
אכן לצערנו החינוך בארץ מדרדר מאוד ../images/Emo201.gif

שלא יבינו אותי שלא נכון אף אחת ואף אחד לא אמור לעבוד בחינם אבל עוד שביתה ועוד שביתה ועוד שביתה לא מוסיפים חינוך לתלמידות והתלמידים ובמיוחד לא השביתה הארוכה האחרונה/הנוכחית בה התלמידות והתלמידים מסתובבים חופשי ברחובות במקום ללמוד
אכן היום המצב של המורות והמורים עצוב מאוד כשהם מקבלים את משכורתם הנמוכה ביחס לעמלם הרב וזאת בנוסף ליחס המאוד לא מכבד בלשון המעטה כלפיהם על ידי תלמידים והורים בעיקר בציבור הכללי
מי יתן והמצב ישתפר לטובה
 
קצת על חיי המורים ...

-------------------------------------------------------------------------------- א. לגבי השכר - שהוא רק אחת הסיבות להשבתת מערכת החינוך ע"י "ארגון המורים" - אני מכירה אחות העובדת בבי"ח, בחורה רווקה בת 28, העובדת 4 ימים בשבוע, בכל פעם משמרת בת 7-8 שעות. כלומר משרה מלאה בת 30 שעות שבועיות. הבחורה הזו החלה לעבוד בסיעוד רק לפני כשנתיים. היא עצמה אמרה לי כי אמא שלה, בעלת תואר שני, מורה ומחנכת מזה כ-25 שנים מרוויחה פחות ממנה! ב. מאבק המורים צריך להיות מאבקם של ההורים: - נגד צמצום שעות ההוראה - מה שאח"כ ההורים משלימים בעזרת "חינוך אפור". - נגד כיתות צפופות ועמוסות - בכיתות בנות 40 ילדים, יש במקרה הטוב דקה אחת עבור כל ילד. - מתן משאבים למורים: פינות עבודה, שעות שהייה, וכד'. ג. אני לא מלמדת לבגרות, ולכן כל השעות שאני עובדת הן בכיתה. חוץ מהשעות שאני מלמדת בפועל אני גם: 1. משלמת מכספי (500 ש"ח מדי שנה) עבור שתיה: קפה, תה וכד'. איזה עובד מדינה, או עובד בכל מקום שהוא עושה זאת? 2. משלמת מכספי (מהסכום הנ"ל) - על רכישת כוסות, כפיות, סוכר, סוכרזית, מטהר אוויר לשירותים (!), טבליות סבון למדיח הכלים, משלמת לעובד שידאג לכלים נקיים. 3. מדי שבוע עליי לשבת ב-4 ישיבות צוות שונות: 2 שעות - ישיבת מחנכות, 1 שעה - ישיבת צוות מתמטיקה, 1 שעה -ישיבת צוות בנושאים חברתיים (כלומר, קרוב ל-20 שעות מדי חודש ללא גמול כספי). 4. אני מחוייבת להשתתף בהשתלמות, בשעות אחה"צ, ולשלם מכספי על ההשתלמות. 5. מדי שבוע, עליי לשמור בתורנויות בהפסקות. כלומר כ-5 שעות בחודש. ובסה"כ כ-50 שעות בשנה! 6. מועצות פדגוגיות - 6-7 שעות עבור כל שכבה X 3 פעמים בשנה. (שכבת ח' - X 4 פעמים בשנה). חישוב קטן: 62 שעות נוספות בכל שנה. 7. אסיפות הורים: 3 פעמים בשנה X 5 שעות = 15 שעות בשנה. (ואח"כ לקבוע בשעות הבוקר המוקדמות או בסוף יום הלימודים עם כל ההורים שלא הגיעו לאסיפת ההורים). 8. ישיבות מורים: פעמים בחודש במשך 4 שעות בערב. בסה"כ כ-36 שעות בשנה. 9. עליי לתרום 1 שעה שבועית ולשבת במבואת השכבה בה אני מחנכת כדי לעזור לשמור על אווירה נעימה. בסה"כ 40 שעות בשנה. 10. שיחות אישיות עם הורים ותלמידים/ שיחות טלפון (בעיקר על חשבוני): מינימום שעתיים בשבוע. בסה"כ כ-80 שעות בשנה. 11.הוצאות טלפון (אנו מקבלים החזר הוצאות טלפון פעוט בסך כ-10 ש"ח, בעוד שכיום בבתים רבים אין קו טלפון רגיל, ועליי לחייג לטלפונים ניידים). 12.הדפסת דפי עבודה, עותקי מבחנים, וכד' - בביתי, במדפסת שלי. הנייר והדיו - שלי. מאות דפי עבודה מדי שנה. מעולם לא קיבלתי החזר על הוצאותיי. 13. בניית מבחנים - כל מבחן X 3 שעות הכנה (אי אפשר למחזר מבחנים, משום שהילדים מעבירים אותם לאחיהם, לחבריהם וכד'). בדיקת מבחן של כל כיתה - 5-6 שעות (אנגלית). בכל מחצית יש 3 מבחנים, בחנים והכתבות רבים. כמו כן, עבודות הגשה, מטלות שונות ועוד. 14. איני מוסיפה דברים שיכתבו מורים שהינם גם הורים, כגון: הוצאות שמרטפים בימים בהם של מועצות פדגוגיות, אסיפות הורים, ישיבות מורים וכד'. עם כל מה שהזכרתי לעיל, אני חשה צורך לומר כי אני עושה את עבודתי ברצינות ומתוך אהבה רבה!
 
כמורה בתיכון שאינה מכינה לבגרויות וברוך השם

גם אם לשני קטנים, לא יכולתי לנסח יותר טוב את דבריי. אני שותפה מלאה למצב ולתחושות וכמובן להכנסה החודשית. חשוב לציין ולהוסיף ואם לא, אז להדגיש, כי על כל אלה איננו מתוגמלות בשכר כלל !! במקומות עבודה אחרים - על כל אלה היו מתגמלים עובדים בשעות נוספות, ואנחנו לא מקבלים אגורה. hanashim - אין ספק כי דברייך אמת הם, אך כרגע כל כולי מתרכזת בשביתה (ללא משכורת) ובתוצאותיה !! המשך יבוא.
 
לא מספיק זה שמקבלים משכורת רעב ../images/Emo201.gif

עוד עכשיו דאגו להשבית את כולם ללא יוצא מן הכלל
גם משכורת זעומה לא מפרגנים למורים/ות
 
למעלה