שביתת-מילואימניקים
לפני חודשים אחדים התגלגלה ברשתות-האינטרנט באתרים, בבלוגים וב'מיילים' הצעה שחיילי-מילואים שיגמרו את תקופת-השירות אליה זומנו, יסרבו לחתום על מסמכי-השחרור, כך שלהלכה ובאופן פורמלי לא ישתחררו, אלא ישארו "מגוייסים". זאת - בהצהרה שישתחררו לגמרי רק ביחד עם המילואימניקים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. ההצעה הזאת, ככל שנודע לי, הועברה גם לידיעתם של חבריהם לפלוגה ולגדוד של 2 השבויים בלבנון, לקראת סוף שירותם הקודם בגיזרת-ג'נין (כבר הגיעו אליהם צוי-קריאה לתקופת שירות נוספת, הקיץ !). תגובה לרעיון מצדם לא התקבלה, לא מצדם ולא ממילואימניקים אחרים. במקביל הוצעה הצעה דומה באינטרנט (ב'פורומים' של חיילים ומשתחררים, ובערוצים אחרים) לחיילי-חובה שעמדו להשתחרר: לעשות את כל 'מסלול-השחרור' לצעט החתימה הסופית על מסמכי-השחרור, שוב - בהודעה שישתחררו לגמרי רק עם גלעד שליט כאשר ישתחרר מהשבי. חיילים באזניהם הועלה הרעיון, בהם כאלה ששרתו ביחד עם גלעד באותם חטיבה, גדוד ואפילו פלוגה, דחו אותה בעיקר בשני נימוקים: 1. "כבר יש לי תכניות אישיות, כמו טיול לחו"ל, לימודים, או התחלת-עבודה, שאני לא מוכן לוותר עליהם". 2. "זה לא התפקיד האישי שלי לזרז את החזרתם של החיילים השבויים. זהו תפקידה של הממשלה ותפקידו של הצבא ושל מפקדיו". במילים אחרות, ללא כחל ושרק: זאת לא הבעיה שלנו (זב"ש), ומה פתאום שנשלם איזשהו מחיר אישי (לעניות דעתי - ללא יחס למחיר האישי שמשלמים השבויים ובני-משפחותיהם !) בתמורה להחזרת חיילים מהשבי, שהם בכלל לא אנחנו או בני-משפחתנו ! חבל, מצער עד מכאיב, ובעיקר - מאיים על מי שחלילה בעתיד יפול בשבי, וגם הממשלה, גם הצבא, ובעיקר אנחנו האזרחים - נעדיף להפקיר, ולא לקחת אחריות אישית' ! שלא יתנסה בכך אף אחד מאיתנו, כמו שמתנסים רון ארד כבר יותר מ-21 שנים, נעדרים אחרים, וכיום - גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב.
