"שבלול"

"שבלול"

מקשרת משהו שקראתי. מודבר על התמודדות של אם שחשדה רבות כי לבנה יש "משהו". הרבה אנשים זילזלו בתחושותיה עד שהגיעה לאבחנה. אז היא מגלה שבעצם לא רצתה אותה.... הזדהיתי עם הרבה מהנכתב. מאמינה שהרבה אנשים כאן יזדהו עם זה.
 
איזו שטות, ממש לא הייתי צריכה לקרוא

את זה. במיוחד לאור העובדה שבדיוק ביומיים האחרונים אנחנו מתעסקים עם זה ששמנו לב שאלון (בן החודשיים ושבוע) ממש לא מסתכל עלינו ולא עוזרת שום צורה של נסיון להסיח את דעתו ומיקודו
"כן, זה הבן שלי, אבל לא הבן שחלמתי עליו. זה הבן שלא ילך לצבא, לא יתחתן, לא יקים משפחה ויזדקק כל חייו לתמיכתי הצמודה....הכאב היה עמוק ובלתי נגמר, מתפתל וחותך. כואב יותר מלידתו של עומר וקרוב לוודאי קשה יותר ממותי שלי" וואוו איך נפלתי עכשיו. עמוק עמוק. הולכת לישון, מקוה להתאושש עד הבוקר
 
חלילה, ברור לי שזה לא משהו אישי

פשוט מין ימים מחורבנים כאלה שעוברים עלי. מוזר, נראה לי שעל רובנו עוברים עכשיו ימים מחורבנים. מה קורה לנו לעזאזל????!!!!!!
 

שרונמר

New member
הי דנה

מקווה שתתאוששי עד הבוקר. שולחת לך חיבוק ענק. גם עלינו עוברים ימים קשים, מחורבנים כאלה. רק דאגות, עתיד לא ברור. היום תום נרדם בעמידה, והתחיל להתנדנד, כמעט נפל. קלטתי בזמן והערתי אותו. תוצאה של עליית מינון בתרופות. ממש תסכול. אני מנסה לעודד ובסוף יצא לי משהו נורא מדכא... מצטערת... לילה טוב שרונה
 
שרונה

גם לי אין מילים מעודדות. בהחלט ימים מחורבנים. מקוה שהתגובה של תום לעלייה במינון היא זמנית, וברגע שהגוף שלו יתרגל הוא יגיב טוב יותר. יש סיכוי כזה??
 

שרונמר

New member
מה שלומך הבוקר?

את חייבת להיות אופטימית!!! כולנו חייבות!!! החיוך של תום על הבוקר זה הדבר הכי מעודד שיש. אנחנו נפחית מהתרופות החל מהשבוע הבא, היות וגם ככה הן לא עוזרות במיוחד. סתם מנסים להרויח זמן... רגועה יותר שולחת אלייך שלווה וחיבוק שרונה
 

שרון123

New member
תגידי את גנובה?!?

את צריכה קצת חופש מהאופר כדי שלא יהיה לך זמן לחשוב מחשבות חסרות בסיס?!? דנה, נא לחזור לפוקוס, הכל בסדר עם אלון!!!!
 
דנוש ../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

אני מקווה שקמת הבוקר מאוששת. נורא טבעי שאת מלאת חששות עם אלון אחרי רותם. אני לא רוצה אפילו לנסות להגיד לך להרגע כי מה שאת מרגישה זה סתם. אני מציעה לך לחכות עוד קצת ואם תמשיכי לא להיות בטוחה ללכת לברר. יחד עם זה אני מרגישה אותך דרך התגובה הזאת ואם אינני טועה את במתח אדיר, הייתי אומרת ממש על סף פיצוץ מכל הנושא. לא רוצה להוסיף על הלחצים שלך אבל הייתי חושבת באופן רציני איך להרגיע את עצמי (אולי אפילו עם עזרה ). אלון קורא אותך. את המראה שלו ואם במקום לראות אמא מרוצה ומקבלת, יראה לחץ ודאגה, זה ילחיץ אותו וישפיע לאורך זמן. אני אומרת את זה ,לצערי, מניסיון. הילדה שלי ראתה במראה פרצוף דואג, חרד ,לחוץ,היסטרי,בוכה... אני חושבת שרמת החרדה שלה גבוהה בגלל זה עד היום. דנוש, אני מקווה שאני לא סתם מלחיצה אותך יותר. זה הכל מדאגה לך. מקווה שתביני ותדאגי לעצמך.
 
קראתי והצטמרמרתי ../images/Emo5.gif

זה פשוט הספור שלנו. אני בשוק!!! אני חושבת שעכשיו אצטרך לקרוא שוב בין השורות ולהבין כמה דברים על עצמי אולי
 

שרון123

New member
הזדהיתי פעמיים../images/Emo10.gif

גם עם ההרגשה שמשהו לא בסדר, האימה והתסכול מכך שרק אני רואה את זה, כל יום יותר, אבל כולם אומרים לי שאני אמא היסטרית. כידוע ירדן אובחנה רק בגיל 3.5, עד אז כולם חשבו שאני משוגעת, זו היתה תקופה נוראית, בעיקר החודשים שלפני האיבחון. והזדהיתי שוב, כי למרות שהבנים שלי ילדים בריאים
, יש להם כל מיני התנהגויות מוזרות, והמשפט הזה כאילו נכתב עליהם : "ובקצה האחר ילדים אינטליגנטים, דברנים, בעלי יכולת אנליטית, שלא יודעים איך להתחשב באחרים אבל מאוד קלים לניצול. ילדים שלא מסוגלים לחשוב בצורה מקובלת, ששמים לב לפרטים ולא לתמונה הכללית, ונתפסים לחוקים בלי להבין את הגמישות והדינמיקה שביניהם. ילדים שנמשכים לשגרה ומתפרקים רגשית משינויים מזעריים בסדר היום שלהם. ילדים כמו הילד שלי." גם עליהם כולם פחות או יותר אומרים שהכל בסדר, אני בטוחה שאין משהו חמור כמו אצל ירדן, אבל יודעת שיש להם בהחלט קשיים שזקוקים לטיפול.
 
שרוני ../images/Emo24.gif

הרי לא יתכן בשום פנים ואופן שיש איזו שהיא בעיה באמת רצינית אצל גיא, שקד ואלון. נכון??!! אין מצב אחר. רק ככה. הם בריאים לגמרי. נקודה.
 
ואני הולכת על עצב ראיה שמתפתח טיפה

יותר איטי מהרגיל. לא מוכנה לקבל שום דבר אחר. האמת היא שרוני שבא לי למות כרגע, הפחד לוחץ לי על הלב והבטן כמו אגרוף תמידי. מפחדת אפילו ללכת לרופא שיבדוק, מפחדת מה יגידו
 

שרון123

New member
../images/Emo45.gifלעצב ראיה איטי!

מבטיחה שמחר בבוקר הכל יראה טוב יותר. יש לכם תוכניות לחג? יש לך רופא טוב שאת סומכת עליו?
 

רונאסטל

New member
דנה!

מה קורה בזמן ההאכלה? על דברים אחרים הוא כן מסתכל? לא קראתי את הקטע, אין לי מספיק אנרגיות נפשיות להתמודד עם זה. (אין לי הרבה אנרגיות כרגע בכלל, אני בסוף הריון מאד חרדתי גם ככה...)
 
דנה ../images/Emo24.gif

דנה, עמית (והכוונה - לעמית ולא לאלון!!!) לא יצר איתנו קשר עין עד גיל חצי שנה, נרתע מכל קשר עין עם דמויות, אנשים ובובות. רק חפצים משכו אותו. חשבתי שנולד לי ילד עם אוטיזם חמור ביותר. עד שדברים החלו להתפתח והוא נרגע יותר (הייתה לו רגישות תחושתית איומה ועוד הרבה בעיות אחרות), בעזרת ואליום לתינוקות. והיום - וזה הכי חשוב - הוא התינוק הכי מתקשר בעולם! חייכן ורוצה המון קשר עם אנשים ובעיקר עם ילדים. ההתפתחות של ילדנו, וגם של הילדים "הרגילים" היא רצף.יש זריזים בהתפתחות המוטורית ומתעכבים בתקשורת, ולהיפך. אני ב-ט-ו-ח-ה שאלון מתוק ובריא!!! תני לו את הזמן להסתגל לעולמנו החרד והלחוץ. המתח גם יוצר אי שקט. לפעמים לצערנו, הם מרגישים הכל... מבינה מאד מאד מאד (ועוד אינסוף "מאד") מה שאת מרגישה. מקווה שהזמן יעבור מהר ותקופת המתח של מה קורה עם אלון תעבור במהרה. שולחת לך המון
ים . לצערי, לא אוכל להגיע למפגש בשישי. מורן
 
למעלה