שבעה או שובעת

orh28

Member
שלום רב,
מה נכון או תקני יותר?
הנפש אינה שובעת? או הנפש אינה שבעה.
האם המילה שובעת היא טעות? ואם כן, מדוע?
או שמא מילה ארכאית שיצאה משימוש...
אודה על תשובתכם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל היא לפי פועלי מצב (גדל, קטן, שמן, רזה, ישן, יבש, רעב, שבע, צמא, ירא, וכו').

הצורך לבדל בין המצב המושלם (תואר) להווה מתמשך (פועל) ברור לי, אך להבנתי הצורה הזאת אינה תקינה (כמו *יושנת או *גודלת). ראי הסבר באתר האקדמיה:

למיטב ידיעתי השורש היחיד שנוטה בשתי הצורות הוא ל-מ-ד ("אין הביישן למד").

עם זאת, בלוח הפעלים נראה שמופיעה הצורה "שובע" לצד הציון "ארכאי"... 🤷🏻‍♀️
אני מכירה דווקא שימוש מודרני בימינו (בלשון הדיבור). בכתיבה רשמית הייתי נמנעת, כאמור.
 

orh28

Member
הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל היא לפי פועלי מצב (גדל, קטן, שמן, רזה, ישן, יבש, רעב, שבע, צמא, ירא, וכו').

הצורך לבדל בין המצב המושלם (תואר) להווה מתמשך (פועל) ברור לי, אך להבנתי הצורה הזאת אינה תקינה (כמו *יושנת או *גודלת). ראי הסבר באתר האקדמיה:

למיטב ידיעתי השורש היחיד שנוטה בשתי הצורות הוא ל-מ-ד ("אין הביישן למד").

עם זאת, בלוח הפעלים נראה שמופיעה הצורה "שובע" לצד הציון "ארכאי"... 🤷🏻‍♀️
אני מכירה דווקא שימוש מודרני בימינו (בלשון הדיבור). בכתיבה רשמית הייתי נמנעת, כאמור.
תודה רבה.
לי זכור שבילדותי היו משתמשים במילה 'שובעת',
כך שאולי באמת פעם היא הייתה רווחת, וכיום האקדמיה מציינת אותה כמילה ארכאית, והמילה 'שבעה' החלה להיות בשימוש...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה.
לי זכור שבילדותי היו משתמשים במילה 'שובעת',
כך שאולי באמת פעם היא הייתה רווחת, וכיום האקדמיה מציינת אותה כמילה ארכאית, והמילה 'שבעה' החלה להיות בשימוש...
הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל לפי משקל פָּעֵל (שבע, שבעה ולא כמו שומע, שומעת) אינה צורה מודרנית, היא מתועדת כבר במקרא, לדוגמה:
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח). זו הנטייה הראשית והתקינה של השורש, כמו אחיו רעב וצמא (ולא היית כותבת "*רועבת ללחם" וכנראה גם לא "*צומאת למים" כמו קוראת, נכון?) וכמו שורשים אחרים שאת חלקם הזכרתי.

חשבתי שהנטייה *שובע/ת מודרנית (והסברתי מאין היא נובעת להערכתי) אבל אולי יש לה כבר תיעוד נדיר כלשהו במקורות העברית. אני מעריכה ששמעת את הצורה הזאת בדיבור בילדותך כפי שגם כיום היא נוכחת בדיבור ומאותה סיבה, אבל לא נראה לי שלכך מכוונת האקדמיה ב"ארכאית". למה היא מכוונת תיאלצי לשאול אותה.
 

orh28

Member
הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל לפי משקל פָּעֵל (שבע, שבעה ולא כמו שומע, שומעת) אינה צורה מודרנית, היא מתועדת כבר במקרא, לדוגמה:
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח). זו הנטייה הראשית והתקינה של השורש, כמו אחיו רעב וצמא (ולא היית כותבת "*רועבת ללחם" וכנראה גם לא "*צומאת למים" כמו קוראת, נכון?) וכמו שורשים אחרים שאת חלקם הזכרתי.

חשבתי שהנטייה *שובע/ת מודרנית (והסברתי מאין היא נובעת להערכתי) אבל אולי יש לה כבר תיעוד נדיר כלשהו במקורות העברית. אני מעריכה ששמעת את הצורה הזאת בדיבור בילדותך כפי שגם כיום היא נוכחת בדיבור ומאותה סיבה, אבל לא נראה לי שלכך מכוונת האקדמיה ב"ארכאית". למה היא מכוונת תיאלצי לשאול אותה.
תודה רבה⚘
 

נוף-צלול

Active member
אני בכלל בכלל לא בטוח, ייתכן מאד שטעות בידי טעות, אך נדמה לי שאולי יש הבדל:
אינה שבעה - תיאור מצבה של הנפש. היא איננה שבעה (עדיין)
איננה שובעת - תיאור תכונה, זו תכונה פנימים של נפש מסוימת, לא לשבוע
נדמה לי גם שהביטוי עין לא שובעת מקובל יחסית.
 

orh28

Member
אני בכלל בכלל לא בטוח, ייתכן מאד שטעות בידי טעות, אך נדמה לי שאולי יש הבדל:
אינה שבעה - תיאור מצבה של הנפש. היא איננה שבעה (עדיין)
איננה שובעת - תיאור תכונה, זו תכונה פנימים של נפש מסוימת, לא לשבוע
נדמה לי גם שהביטוי עין לא שובעת מקובל יחסית.
תודה רבה, גם לי נראה שיש הבדל בין שתי המילים מבחינת המשמעות,
ובכל זאת האקדמיה פסקה שזו מילה ארכאית ויש לומר - שבעה.
לכן הבלבול, ולכן פניתי לעזרת הפורום...
 
תודה רבה, גם לי נראה שיש הבדל בין שתי המילים מבחינת המשמעות,
ובכל זאת האקדמיה פסקה שזו מילה ארכאית ויש לומר - שבעה.
לכן הבלבול, ולכן פניתי לעזרת הפורום...
אני חושב שטריליאן ענתה תשובה טובה ומקיפה. את יכולה להחליף בפועל מצב את ההווה עם עתיד כדי לתת תחושת תהליכיות למצב: הנפש לא תשבע.
שימי לב שבפעלי מצב המתארים תהליך (שינוי לא תכונה קבועה) מעצם טבעם כמו: גדל, קרב קיים תואר המקביל לבינוני פעול בפעלי פעולה רגילים : גדול, קרוב (לא במשקל בינוני פעול) . כלומר הצורך בהבחנה כמו שלך בשורש שבע יש לו תקדים.
 
למעלה