תודה רבה.הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל היא לפי פועלי מצב (גדל, קטן, שמן, רזה, ישן, יבש, רעב, שבע, צמא, ירא, וכו').
הצורך לבדל בין המצב המושלם (תואר) להווה מתמשך (פועל) ברור לי, אך להבנתי הצורה הזאת אינה תקינה (כמו *יושנת או *גודלת). ראי הסבר באתר האקדמיה:
גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן?
הפעלים גדל וישן אומנם שייכים לבניין קל אך יש להם משקל מיוחד בהווה: פָּעֵל. על כן יש לומר יָשֵׁן ולא יושן, גָּדֵל ולא גודל.hebrew-academy.org.il
למיטב ידיעתי השורש היחיד שנוטה בשתי הצורות הוא ל-מ-ד ("אין הביישן למד").
עם זאת, בלוח הפעלים נראה שמופיעה הצורה "שובע" לצד הציון "ארכאי"...
אני מכירה דווקא שימוש מודרני בימינו (בלשון הדיבור). בכתיבה רשמית הייתי נמנעת, כאמור.לוחות נטיית הפועל
אנחנו שמחים להגיש לכם את לוחות הנטייה הממוחשבים של הפעלים בשפה העברית. מערכת הנטייה מאפשרת לכם גם לנתח פעלים לפי שורש ובניין ולפי גזרות.hebrew-academy.org.il
הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל לפי משקל פָּעֵל (שבע, שבעה ולא כמו שומע, שומעת) אינה צורה מודרנית, היא מתועדת כבר במקרא, לדוגמה:תודה רבה.
לי זכור שבילדותי היו משתמשים במילה 'שובעת',
כך שאולי באמת פעם היא הייתה רווחת, וכיום האקדמיה מציינת אותה כמילה ארכאית, והמילה 'שבעה' החלה להיות בשימוש...
תודה רבה⚘הנטייה של השורש ש-ב-ע בבניין קל לפי משקל פָּעֵל (שבע, שבעה ולא כמו שומע, שומעת) אינה צורה מודרנית, היא מתועדת כבר במקרא, לדוגמה:
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח). זו הנטייה הראשית והתקינה של השורש, כמו אחיו רעב וצמא (ולא היית כותבת "*רועבת ללחם" וכנראה גם לא "*צומאת למים" כמו קוראת, נכון?) וכמו שורשים אחרים שאת חלקם הזכרתי.
חשבתי שהנטייה *שובע/ת מודרנית (והסברתי מאין היא נובעת להערכתי) אבל אולי יש לה כבר תיעוד נדיר כלשהו במקורות העברית. אני מעריכה ששמעת את הצורה הזאת בדיבור בילדותך כפי שגם כיום היא נוכחת בדיבור ומאותה סיבה, אבל לא נראה לי שלכך מכוונת האקדמיה ב"ארכאית". למה היא מכוונת תיאלצי לשאול אותה.
תודה רבה, גם לי נראה שיש הבדל בין שתי המילים מבחינת המשמעות,אני בכלל בכלל לא בטוח, ייתכן מאד שטעות בידי טעות, אך נדמה לי שאולי יש הבדל:
אינה שבעה - תיאור מצבה של הנפש. היא איננה שבעה (עדיין)
איננה שובעת - תיאור תכונה, זו תכונה פנימים של נפש מסוימת, לא לשבוע
נדמה לי גם שהביטוי עין לא שובעת מקובל יחסית.
אני חושב שטריליאן ענתה תשובה טובה ומקיפה. את יכולה להחליף בפועל מצב את ההווה עם עתיד כדי לתת תחושת תהליכיות למצב: הנפש לא תשבע.תודה רבה, גם לי נראה שיש הבדל בין שתי המילים מבחינת המשמעות,
ובכל זאת האקדמיה פסקה שזו מילה ארכאית ויש לומר - שבעה.
לכן הבלבול, ולכן פניתי לעזרת הפורום...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.