פרשת תולדות שונה הפעם
פרשת תולדות ויעתר יצחק לנכח אשתו" רבי יצחק מאיר מגור מפרש: 20 שנה חלפו מנשואי יצחק ורבקה ועדין לא זכו לבנים. באה רבקה לפני יצחק אבינו ואמרה לו: "הרי גם אמך שרה הייתה עקרה עד שאביך אברהם התפלל בעדה ונפקדה בבן. בקשתי היא,כי גם אתה תתפלל עלי ותפילתך בודאי לא תשוב ריקם...." שומע יצחק בקול רבקה. למרות שיצחק ידע ובטח כי יזכה לבנים,הרי כבר הבטיח הקב"ה לאביו כמה פעמים: "וירש זרעך" "ביצחק יקרא לך זרע..." ויצחק סמוך ובטוח שהקב"ה יקיים הבטחותיו. למרות זאת הוא לא שולח אותה לבד הוא לא מזלזל בה בטענה ש:"לי יש הבטחה ביד שיהי´ה לי זרע,את רוצה ילידם תלכי לבד" הוא נעתר לאשתו והולך להתפלל עמה. רבי דוד מאמשינוב מפרש: יצחק ורבקה העמידו את עצמם זה מול זה. רבקה התפללה ואמרה:"מה אני ומה זכותי,אבל יצחק,צדיק בן צדיק,ראוי וזכאי לישועה." יצחק התפלל ואמר:"מה חידוש בכך שאני ירא שמים??? הרי כך חונכתי ע"י אבותיי, אבל רבקה נולדה וגדלה בבית בתואל ולבן הארמי ולמרות הכל נותרה צדקת ויראת שמים והרי היא,שהיא "כשושנה בין החוחים" ראויה היא להיפקד בזרע של קיימא. רבי לוי יצחק בעל "קדושת הלוי" מפרש: יצחק חשב שזכותה של רבקה גדולה מזכותו שלו. שהרי,היא התנתקה ממשפחתה וממולדתה ודבקה בבית אברהם ובו,ועל כן היא עומדת ניסיון מתמשך של התקדמות למעלה. והניסיון שלו,ניסיון העקדה הי´ה חד פעמי. ולכן התפלל "לנוכח אשתו"-שזכותה תעמוד להם. מיד אחרי אנחנו למדים איש ואישה זכו,שכינה ביניהם. אחרי ה"ויעתר של יצחק"-ההבנה שלו לאישתו. אחרי תפילתה של רבקה למען יצחק הם זכו: "ויעתר לוֹ ה´ ותהר רבקה אשתו..."
שבת שלום