"שבת שבתון" בתנ"ך אפשר לקבל הסבר על הצורה הזאת?
מילון ספיר המקוון
מילון ספיר המקוון
עפ"י רשי: "שבת שבתון – לכך כפלו הכתוב, לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש.""שבת שבתון" בתנ"ך אפשר לקבל הסבר על הצורה הזאת?
מילון ספיר המקוון
הזכרת לי למה שמו אותי ב-death rowעפ"י רשי: "שבת שבתון – לכך כפלו הכתוב, לומר שאסור בכל מלאכה, אפילו אוכל נפש."
ואם אנחנו כבר כאן, אולי יש טעם להזכיר את הפסוק כולו, לטובת כל חובבי החזרת העטרה ליושנה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: (שמות לה ב), וכדי להסיר ספק, פעם נוספת: "שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת" (שמות לא טו).
זה ש"ע ומה? ("שבת שבתון"), יש שם לסוג הזה של הקומבינציה?הסבר על מה בדיוק?
נראה לי שהסגנון דומה ל"בכה בכי" , "צעק צעקה" המופיע גם בערבית והוא לשם הדגשה.זה ש"ע ומה? ("שבת שבתון"), יש שם לסוג הזה של הקומבינציה?
רק ששם מדובר בפועל.נראה לי שהסגנון דומה ל"בכה בכי" , "צעק צעקה" המופיע גם בערבית והוא לשם הדגשה.
זה מושא פנימי. בעברית משתמשים בו בד"כ כדי להוסיף שם תואר (במקום תה"פ) למשל "בכה בכי מר" או "צעק צעקה גדולה".נראה לי שהסגנון דומה ל"בכה בכי" , "צעק צעקה" המופיע גם בערבית והוא לשם הדגשה.
כמובן, "שבתון" הוא שם עצם, הוא מופיע במקרא גם לחוד:זה ש"ע ומה? ("שבת שבתון"), יש שם לסוג הזה של הקומבינציה?
נכון, אבל בשני המקרים המכפלה באה לתאר את הנושא ולהעצים אותו.רק ששם מדובר בפועל.
חודש בחודשו, ומלך מלכי המלכיםנכון, אבל בשני המקרים המכפלה באה לתאר את הנושא ולהעצים אותו.
גם שבתון ש"ע והוא בא לתאר את השבת כמו בקודש קודשים או שיר השירים.
ועוד ראשי תיבות: סודי סודות, חדרי חדרים, תילי תילים, תוך תוכו, לב ליבו, כל כולו, קצה קצהו...חודש בחודשו, ומלך מלכי המלכים
סליחה, לא מצאתי דימוי מוחלט בין שבת שבתון לאלו.חודש בחודשו, ומלך מלכי המלכים
אז מה בכך?סליחה, לא מצאתי דימוי מוחלט בין שבת שבתון לאלו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.