שבת שחורה.
שבת בבוקר. בארבע בבוקר מצלצל הטלפון שלי אני קופץ כרימון הלם ... הבת שלי מבלה ואולי קרה משהו... לא רואה בלי המשקפיים כלום אז מחליט לענות לשיחה... בצידו השני של הקו בכי של ספק אישה ספק ילדה... אמא אמא היא מיבבת ... אין לי אמא יותר לקחו לי את אמא שלי... מנסה לעקל מה קורה סביבי ... רק לפני שעתיים וחצי נרדמתי אחרי בילוי מטורף ... מסתכל לצידי ורואה אישה שאני לא ממש מכיר נפגשנו בערב בפאב... קופץ מהמיטה ליוצא מהחדר ואופס גם לא ממש מכיר את הבית... הבכי בצידו השני של הקו ממשיך ללא הרף ... מי את אני שואל ובין הדמעות אני מצליח להבין זאת XXX ביתה הבכורה של אחת המטופלות שלי ... אישה שחלתה בסרטן לפני עשר שני וטופלה בטיפולים קשים אבל הבריאה... אבל לפני שנתיים חזרה לה המחלה הנוראית הזאת והפעם לא היה לה את הכוח להילחם יותר לא רצתה את המלחמה הזאת ואת הצלקות שהיא הותירה בה... ביקשה ממני רק להיות לידה ולעזור לה ברגעי המשבר. פעם בשבוע נפגשים קצת מתקשרים קצת מדברים ... יוצאים לקפה וחוזרים לשגרת החיים(אם אפשר לקרוא לזה חיים ). ניסיתי לדבר לליבה לשכנע אותה לא לוותר אפילו פגשתי את הרופא המטפל... אבל היא בשלה לא מוכנה יותר. שנתיים היא משכה ומשכה , הכינה הכל לפרידה ... סגרה את כל הפינות... השבוע היא כבר שכבה במחלקה בבית החולים לא יכולתי לבקר אותה... לא יכולתי לעמוד בזה. שיחררו אותה לביתה רק ביקשה למות במיטתה ... ביקרתי אותה אתמול בבוקר... ידעתי שזב הסוף הבנתי שזאת הפרידה אבל לא אמרתי מילה... יצאתי לדרך השעה כבר ארבע ועשרים... ניכנס לביתם... כבר יושבים חברים שכנים ומשפחה... לא יודע מה אומרים עכשיו איך מתנהגים ולמי פונים... מעולם לא פגשתי את משפחתה אבל איך שאני ניכנס פונה אלי נערה בת כשבע עשרה ומחבקת אותי ,,, אני מבין שזאת הבת הקטנה... היא אומרת לי תודה ומגישה לי מעטפה ביד שכתובה בה המילה ערן. פותח את המעטפה וכתובות בה המילים "ערן מלאך שלי אהבתי אוהבת ואוהב תמיד ... אל תאשים את עצמך זאת ההחלטה שלי. נסה בבקשה להסביר ובנות ולהיות לצידן. אוהבת אותך תמיד " XXX ואני קצת ישבתי קצת דיברתי ועכשיו אני בבית. מנותק מהעולם ... ניתקתי טלפונים ורק מנסה לעקל את הבוקר הזה אבל לא מצליח... יודע להתמודד עם הכל אבל לא עם המוות ... מלאך שלי תן לי את הכוח לעבור את זה ולעזור לבנות היפות שלה לעבור את המשבר הגדול בחייהן . שבת שלום. ערן.
שבת בבוקר. בארבע בבוקר מצלצל הטלפון שלי אני קופץ כרימון הלם ... הבת שלי מבלה ואולי קרה משהו... לא רואה בלי המשקפיים כלום אז מחליט לענות לשיחה... בצידו השני של הקו בכי של ספק אישה ספק ילדה... אמא אמא היא מיבבת ... אין לי אמא יותר לקחו לי את אמא שלי... מנסה לעקל מה קורה סביבי ... רק לפני שעתיים וחצי נרדמתי אחרי בילוי מטורף ... מסתכל לצידי ורואה אישה שאני לא ממש מכיר נפגשנו בערב בפאב... קופץ מהמיטה ליוצא מהחדר ואופס גם לא ממש מכיר את הבית... הבכי בצידו השני של הקו ממשיך ללא הרף ... מי את אני שואל ובין הדמעות אני מצליח להבין זאת XXX ביתה הבכורה של אחת המטופלות שלי ... אישה שחלתה בסרטן לפני עשר שני וטופלה בטיפולים קשים אבל הבריאה... אבל לפני שנתיים חזרה לה המחלה הנוראית הזאת והפעם לא היה לה את הכוח להילחם יותר לא רצתה את המלחמה הזאת ואת הצלקות שהיא הותירה בה... ביקשה ממני רק להיות לידה ולעזור לה ברגעי המשבר. פעם בשבוע נפגשים קצת מתקשרים קצת מדברים ... יוצאים לקפה וחוזרים לשגרת החיים(אם אפשר לקרוא לזה חיים ). ניסיתי לדבר לליבה לשכנע אותה לא לוותר אפילו פגשתי את הרופא המטפל... אבל היא בשלה לא מוכנה יותר. שנתיים היא משכה ומשכה , הכינה הכל לפרידה ... סגרה את כל הפינות... השבוע היא כבר שכבה במחלקה בבית החולים לא יכולתי לבקר אותה... לא יכולתי לעמוד בזה. שיחררו אותה לביתה רק ביקשה למות במיטתה ... ביקרתי אותה אתמול בבוקר... ידעתי שזב הסוף הבנתי שזאת הפרידה אבל לא אמרתי מילה... יצאתי לדרך השעה כבר ארבע ועשרים... ניכנס לביתם... כבר יושבים חברים שכנים ומשפחה... לא יודע מה אומרים עכשיו איך מתנהגים ולמי פונים... מעולם לא פגשתי את משפחתה אבל איך שאני ניכנס פונה אלי נערה בת כשבע עשרה ומחבקת אותי ,,, אני מבין שזאת הבת הקטנה... היא אומרת לי תודה ומגישה לי מעטפה ביד שכתובה בה המילה ערן. פותח את המעטפה וכתובות בה המילים "ערן מלאך שלי אהבתי אוהבת ואוהב תמיד ... אל תאשים את עצמך זאת ההחלטה שלי. נסה בבקשה להסביר ובנות ולהיות לצידן. אוהבת אותך תמיד " XXX ואני קצת ישבתי קצת דיברתי ועכשיו אני בבית. מנותק מהעולם ... ניתקתי טלפונים ורק מנסה לעקל את הבוקר הזה אבל לא מצליח... יודע להתמודד עם הכל אבל לא עם המוות ... מלאך שלי תן לי את הכוח לעבור את זה ולעזור לבנות היפות שלה לעבור את המשבר הגדול בחייהן . שבת שלום. ערן.
