שבת שלום,אומנם קצת באיחור

[ש ק ד ב ת]

שבת שלום,אומנם קצת באיחור

כאילו שחור בין אלפי לבנים שונה בין אלפי מושלמים לאט לאט לומדת עם כל שניה של חיים שהמושלם אינו קיים והשוני, אין אחד שהוא שונה מכולם כי אין אחד שהוא בדיוק כמו "כולם" כל אחד מיוחד לעצמו כל אחד שונה לעצמו כל אחד דומה לעצמו עם כל זריחת שמש חדשה אנו פותחים את עיננו ומתחילים לצעוד לכוון הלא נודע לפעמים כל כך עסוקים בלפתור את חידת החיים, בעתיד ובעבר ששוחכים, שכרגע, בדיוק בשניה הזו יכול להיות הכי טוב שבעולם ואפשר לפספס את זה אם נהיה במקום אחר ולא שם כל שניה, דקה, שעה ויום יכולים לטמון כל כך הרבה הפתעות כל שניה חשובה השניות בונות את הדקות שבונות את השעות שבונות את הימים שבונים את השבועות שבונים את החודשים שבונים את השנים שבונים חיים שלמים והכל מתחיל משניה אחת קטנה שאסור לפספס שאותה צריך למצות עד תום בהרבה אהבה ואפטמיות אני ובאותה הזדמנות אני רוצה לבקש סליחהמכולכם. סליחה שאני נעלמת כך, ימים לא קלים עוברים עלי ומילים אין... בקושי רב יצאו המילים להודעה הזאת. סליחה שאני לא מגיבה, זה לא שלא איכפת לי... פשוט, קשה מידי. הבועה שלי מקיפה אותי ולא נותנת למאום לצאת ולהשתחרר. סליחה.. אוהבת ואיתכם גם כשנדמה שלא.. תמיד שקד