שבת שלום, אחות בדכאון כבר 4 שנים

shanti35

New member
שבת שלום, אחות בדכאון כבר 4 שנים

שלום רב, אחותי לא רוצה לחיות יותר היא ניסתה להתאבד כבר 4 פעמים , הייתה מאושפזת כבר מס' פעמים באברבנל , היום לא מוכנים לקבל אותה חזרה, ומי שסובל זה אימי וילדיה כי היא כל היום בוכה ואומרת שהיא רוצה למות. איך אפשר להמשיך ככה? שנטי
 
שבת שלום שנטי

לא הבנתי את זה שלא מוכנים לקבל את אחרותך לאישפוז? בעצם יש סיבה אחת ויחדה שבית החולים מסקב לקבל חולה לקבלת טיפול וזאותמאחר והחולה היה מאושפז כמה פעמים ברצף של שנה אחת סירב לקבל טיפול וחתם על עצמו כי הוא לוקח את האחריות מימה שאת כותבת ו מימה שאנימבינה כנראה שזה מה שקורה עם אחותך אחותך הגיע ה לאישפ]וז מרצונה וסרבה לקבל טיפול ואף ביקשה להישתחרר מבית החולים כול מה שאנייכולה ל הציע לך לעשות יקרתי זה לפנות לפסיכיאטר שמטפל באחותך ולדבר איתו להסביר לו שאחותך מאימת בהיתאבדות תראי זה מילכוד אחותך אולי אומרת לך שהיא מאימת בהיתאבדות אבל כשהיא נימצאתץ ליד רופא היא מכחישה הכול ואומרת שאת ממציעה את זה כבר היו דברים מעולם ואנימכירה את זה מקרוב מהבן שלי שהיש איומים של היתאבדות בגלל הרצון לסחוט איזה שהוא משהו וכאן המילכוד עם אחותך תודה בזה שהיא מאימת בהיתאבדות או שתהיה לך היכולת להוכיח את מה שהיא אומרת אזי אחותך תאושפז אחותך קטינה ?. כי עם כן אז אימך אופטרופוסית על אחותך ועם אחותך בגירה אז אין מה לעשות יקרתי כמו שאמרתי לך את צריכה להוכיח את זה שאחותך מאימת בהיתאבדות
 

shanti35

New member
תודה על התגובה

אחותי בת 48 ואכן הייתה מאושפזת בשנתיים האחרונות לפחות 4 עד 5 פעמים באברבנל, אני לא הייתי איתה שהיא הלכה להתאשפז , לא בדקתי איתה אם היא סירבה לקבל טיפול, היא אומרת לנו למשפחה שלא רוצים לאשפז אותה והיא מאד רוצה. לפסיכאטר בנוכחותי היא אמרה לו שנמאס לה לחיות וכל מה שהיא רוצה זה למות. אימי מטפלת בה היא בת 70 ובוקשי מתפקדת וצריכה לרחוץ אותה ולנקות לה את הבית היא בעצמה נכה, בקיצור לא קל. מחלה מציקה
 
שנטי כנסי

עם אחותך אמרה לפסיכיאטר שהיא רוצה למות והיא מאימת בהיתאבדות יש חובה לאשפז אותה מאחר והיא מהווה סכנה לחיה וזה החוק כנראה שכמה פעמים אחותך הצהירה את ההצהרה הזאות ושהגיעה לביתה חולים היא סירבה הליתאשפז או לקבל טיפול מאחר ולא היה אישפוז בכפיה היא חתמה על האישפוז שלה לא יודעת מי זה הפסיכיאטר ששמע את אחותך אומרת דברים כאלה ולקח את זה בקלות ולא הי מוכן לאשפז אותה ובעצן לקח אחריות על ההיתאבדות שלה היתי מציעה לך לפנות כמה שיותר מהר לפסיכיאטר שמטפל זה ולדבר איתו אנילא היתילוקחת אחריותעל האיומים שלה גם עם הם איומים של סתם ככה תראי מה הוא יגיד לך והי כדאי אולי שתפני לך מעט זמן ותגשי איתה את למיון באברבנל ואנייודעת יש שם חדר מיון את יכולה לעשות את זה גם היו ם יש שם רופאים תורני ם כמו בכול בית חולים אחר ולדבר איתם ושלמוע במו אוזניך שהם מסרבים לאשפז אותה ואז תישאלי את שאלת מיליון הדלור למה אני היתי גם לוקחת מהם אישור על זה כתוב ושולחת אותו לפסיכיאטר הראשי של מדינת ישראל כולל שר הביריאות ושואלת אותו בפה מלא מ י לוקח אחריות לחיים של אחותי ומי אחד כך יעמוד לדין על כך שתהיה לך שנה טובה יקרתי ושאימך תרגיש טוב
 

shanti35

New member
בשבושונית תודה

אחותי במצב הזה כבר בערך 4 שנים, ניסיתי לעזור לה ולהיות לצדה ולתמוך בה כך גם המשפחה, לא יודעת איך זה ישמע אבל למי שיש קרובים פגועי נפש יכול להבין, אחרי תקופה של נסיונות התאבדות והמרה השחורה שהיא נמצאת בה, תוך כדי תמיכה בה הרגשתי שגם אני נשאבת למצב שהיא נמצאת בו, אחרי הנסיון התאבדות הראשון שלה שכבתי במיטה במשך 4 ימים ולא יכולתי לצאת הרגשתי חולשה בכל הגוף. לצערי חשבתי שאני חזקה לתמוך בה אבל זה פוגע לי בחיים והשארתי את הטיפול בה לשאר המשפחה , אבל לכולם נמאס וקשה אחרי 4 שנים של דכאונות, אני אשתדל לאזור כוחות וללכת איתה לאברבנל אבל לא אוכל להמשיך לתמוך בה, כיוון שזה פוגע בחיי , אני עובדת ויש לי בעיות אישיות שהן להבדיל מאחותי מציאותיות יותר. האם למישהו כאן שתומך בנפגע נפש יכול לכוון אותי איך עושים את זה ? איפה הגבול, איפה הגבול בין החיים שלה לשלי.? בסוף שבוע ישבתי עם עצמי וחשבתי המון, והחלטתי שפעם בשבוע אפנה זמן למענה ואנסה לבדוק איפה אני יכולה לתמוך ולעזור. שנטי
 
shanti35 כנסי יקרתי

כולנו כאן חמודה תומכים עם בבן שדלנו או באח שלננו או בהורה שלנו או בבעל שלנו יש כאן מכול גוני הקשת כולנו מישפחה אחת שיש בה לפחות פגוע נפש אחד או יותר מבינה את ה קושי שלך חמודה כולנו נישאבים לתוך המחלה של יקירינו מכירה מקרוב את הרקושי לסחוב את המשא במיוחד לבד קודם כול אסור לך לעצור את החיים שלך את חיבת להמשיך לחיות ולא לשקוע הגבולות מתחילים להיטשטש כשאת עוצרת ונישאבת בכול הכוח פנימה דבר ראשון ת משיכי לחיות כמושאני אמא לבן חולה ממשיכה ואל עוצרת שזה אומר עובדת חיה את החיים שלי ולא קוברת את עצמי עם את מנויה בחוגים תמשיכי ללכת תמשיכי לצאת לבלות לנהל חיי ישות עם ההחבר או הבעל אסור לך לעצור תקבעי לך שאת פעם או פעמים בשבוע מבקרת אותה עם היא נימצאת בבית חולים או בהוסטל או בכול מיסגרת אחרת כשאת איתה את תהיי רק איתה תקציבי לך זמן לביקר שלך איתה ותהיי רק שלה קשובה סבלנית וסובלנית ואוהבת זה הכי חשוב את יכולה מידי פעם לקנות לה משהו עם את רוצה אבל את לא חיבת על תהפכי את זה להרגל שככול פעם שאת מגיעה את מגיעה עם מתנה הכול חיב להיות נתון לשליטתך קבעת יום ושעה שאת באה תישתדלי להגיע כי הם מחכים לזה בקוצר רוח לכן לעולם על תבטיחי ביקור סתם בכדי לצאת מידי חובה שתשימי גבולות ברוררים ורק את תקבעי את החוקים והגבולות על תיכנעי לנירנורים כי זה כלי נשק שלהם להשיג דברים הכי חשוב אני שוב חוזרת ואמרת לאהוב אותה ולקבל אותה כמו שהיא ולתמוך בה אנחכנו כאן תמיד לרשותך מותק בכול שאלה שתהיה לך אחלה של שנה טובה והרבה הרבה כוח
 
למעלה