שלום וברכה
אני בת 65 ועברתי אירוע מוחי בשנת 2013 , ונקבע לי לאחר בדיקת הבודקת , כשלוש שבועות לאחר השיקום שהיה במשך כמעט 4 חודשים, ש
א. האשה זקוקה לעזרה בלבוש 1.00
ב. האשה זקוקה לחצי עזרה ברחצה 0.50
ג. גרה בגפה 0.50 סה"כ 2.00נקודות
ובסוף העירה הבודקת בדו"ח האשה עצמאית ומסוגלת לעשות עבודות בית , איך אפשר לקבוע דבר כזה כשהיא בקושי בדקה אותי היא אמרה לי לקום מהספה ואני נפלתי לתוך הספה מול עיניה .
כשהגיע הבדיקה ביקשתי לערער אבל מאחר ואני אינני יוצאת ללא מלווה לא יכולתי להגיע לוועדה למרות שבטופס היה כתוב שאם אינך יכול לבוא אפשר לשלוח דרך הדואר [אולי לא מדוייק הנוסח שכתבתי אבל זוהי רוח הדברים] ולא יכולתי להגיע שלחתי אליהם והם דחו אותי בטענה שאני לא הופעתי בפניהם .
אני פשוט אינני מבינה , לאחר דין ודברים עם הלשכה הסוציאלית , הוחלט להעניק לי לאור מצבי 10 שעות חודשיות מטעם הרווחה עם השתתפות עצמית של 87 ש"ח לטובת עירית חיפה ואני שואלת , האם כולם רואים שאינני מסוגלת רק הבוחנת חושבת שאני כבר הפכתי להיות "אתלטית" בכל מקום שאני הולכת לקופ"ח שואלים אותי אם יש לי מטפלת ואני אומרת רק 10 שעות חודשיות , כולם המומים , ושואלים את מה שאני שואלת , האם מי שלא יודע לשחק ולבכות "ים" של דמעות מקבל ואילו אני שאני גם גרה לבד ולא יכולה להתרחץ ללא דלת סגורה מחשש שאפול לא יכולה לקבל יותר עזרה ? זוהי שאלתי אני מנסה דרך הרווחה להגיש שוב לאחר החג את החמרת מצב , והלשכה הודיע לי שאם אני לא אקבל הם יעזרו לי בעוד שעה שבועית , אבל למה הם צריכים לעזור לי ולמה אני צריכה לשלם ולא לזכות כמו שכל אחד בשעון מצוקה מטעם הביטוח הלאומי ובעזרה ביתית מדוע אינם רואים את המסמכים שאומרים מהי מחלתי הרי המסמכים פרושים לפניהם והם רואים את חומרת המצב , מי יושב שם לא רופאים בוועדה , מה זה ומי זה שמחליט על גורלות של בני אדם לא כולם הם רמאים ושקרנים, הרי מי שחולה באמת אינו רוצה את רחמיה של הממשלה בעזרה מי שיכול לא זקוק לעזרה אבל מי שכן דוחים אותו בושה
