שבת שלום אנשים

[עינת]

שבת שלום אנשים ../images/Emo39.gif

נכנסתי לכאן אתמול,התבוננתי

קצת והלכתי.היה לי קשה. את הכאב שלי תמיד שמרתי לעצמי,אף פעם לא שיתפתי... לא היה את מי,הרי אנשים מתרחקים מכאב,לא כ"כ יודעים להתמודד איתו... והרי גם אני ממשיכה הלאה ,עם חיוך וחלל כואב,כבר 15 שנה. לא עובר יום בלי הכאב הזה על אח שהלך במפתיע,למרות שחיה את החיים במלוא עוצמתם אחרי שהבנתי שהחיים חזקים מכל. עינת,אחות של

יקי

 

[מיכל בר]

עינת יקרה...

ברוכה הבאה.. גם אם בנסיבות שכאלה.. ואת מדברת על חמש-עשרה שנה.. ועל כאב יומיומי, ועל חיוך. והכל מכל יש פה. על כך שהחיים חזקים יותר.. ואכן, יש להם איזה כוח סוחף וגורף, ואנחנו מתנהלים בהם, עם הכאב, וממשיכים הלאה. ולעולם אחזור לעניין הזמן, מה תפקידו בכל זה. ואולי אוכל לשמוע ממך, מהו הזמן לגבייך? מה הם חמש-עשרה שנים לעומת מספר אחר של שנים?... ואני מבינה את הקושי בלשתף, לכתוב או לדבר על תחושות כאלה לא קלות ולא פשוטות..

 

[עינת]

מיכל תודה על קבלת הפנים ../images/Emo39.gif

חמש עשרה שנים זה השלמה,זה קבלה שכבר לא ישוב.זה שנים של הרבה

. אלו שנים שבכל שנה שעוברת אני רואה את אבא שלי ה"חזק" שבהלוויה אמר לי לא להתפרק והבטיח שנהיה חזקים,מתפרק לי מול העיניים. אלו גם שנים בהן אני לא שוכחת לרגע לומר לאהובי שאני אוהבת אותם כי יתכן ומחר לא אוכל... אלו שנים של חיים עם שמחה שתמיד מהולה בגעגוע וכאב... אבל עם הכל אלו חיים במלוא עוצמתם. ואולי בעתיד אשתף אתכם יותר בדרך שמצאתי להתמודד,בדרך שהחזירה לי את החיוך ונתנה לי את הכח להמשיך ולא לוותר. עינת אחות של

יקי

 

[מיכל בר]

עינת יקרה.. ביחד עם ההשלמה,

שבסוף כנראה חייבים להגיע אליה, התאור שלך את אביך, צימרר... כי כל אחד ויכולתו, וכוחו, והנפילות, והיציאה מהנפילות האלה.. תהליך באמת לא פשוט. והיכולת לחיות במלוא העוצמה, זה הכוח שלנו ושל החיים האלה. וכמובן שאשמח לשמוע על דרך ההתמודדות עליה כתבת. תודה עינת ויום טוב שיהיה..

 

[אלירון]

חיבתי נתונה מראש לאנשים המצרפים

פרח. אני אדריכל גנים ונוף, ואני שמח להכיר פה פרח נוסף בנסיבות שכאלה. מתרחקים מכאב כי לא יודעים להתמודד איתו מתרחקים כי לא יודעים להתמודד מתרחקים כי לא יודעים מתרחקים מתרחקים עצוב שזה כך קבלי פרח

 

[עינת]

תודה אלירון ../images/Emo39.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo39.gif

 

[אלירון]

לך ולכולם פרח אחר

 

[רחלי27]

להמשיך קדימה...

עינת. 15 שנים? איך הן עוברות? אולי תספרי לי על ההורים שלך קצת, הם כן דיברו? וביכלל אם יש כאן מישהוא שאיבד בן זוג אשמח אם יכתוב איך ממשיכים החיים? מקוה רק שימחה ושלוה ושלום לכולנו! וביחד וטוב!