אני באופן יוצא מן הכלל, דוקא מנקה..
וזה שובר מסורת רבת שנים של התעלמות מופגנת מהפסח- עלי הפסח פוסח!
אבל השנה הייתי מאוד עסוקה בעבודה על פרוייקט מורכב. מדובר בעבודה לתערוכה שכללה עבודה בקרמיקה, הדפס צילום על בד, רקמה, צביעה, חישמול... כשהתחלתי לא ידעתי לאיזה תהליך מרתק ומורכב אני נכנסת... נושא התערוכה הוא זיכרוו, אישי וקולקטיבי, ואני בחרתי להתייחס לסבים ולסבתות שלי, שהיו חלוצים ובוני הארץ. עבדתי עם צילומים שלהם מתקופת עלייתם לארץ, צעירים וחרוצים, אנשי אדמה, בניה וחזון. אני לא הייתי אז, אפילו לא בתכנון, אבל את משנתם ינקתי, וכניראה השפיעה ומשפיעה עלי יותר משידעתי. הם פעלו מתוך צניעות גאה, בניגוד לתרבות הסלבס, עבודת ידיים קשה בניגוד ל"תיקתוק", פעלו בקבוצה בניגוד לאיש לנפשו, ויצרו תשתית לחברת מופת. איפה כל זה היום? לאן נעלם? העבודה שלי נבנתה מתוך געגוע.
לא, לא תקבלו צילום. אבל תקבלו הזמנה לתערוכה לכשתיפתח....
ועכשיו אני מנקה, ואחר כך רקמה...