שבת שלום ומבורכת...שבצ ניחוחה ורגועה...

הדסהש1

New member
שבת שלום ומבורכת...שבצ ניחוחה ורגועה...

היום נסדר ארונות לקראת החורף..לא סיימנו כל פעם הורדנו מעט....
לא מצפים לאורחים .אתמול ביקר 2 הנכדות...לבנים של ביתי
יש פעילויות של הצופים.לכן באה לבד.שבת אחרונה ל 2013
 
בקר טוב בקר אור, אמש ערב שבת

שקט בבית שקט ברחוב ופתאום בום!!!....

יצאנו החוצה. בכביש מכונית פגועה, נתקלה בעצמה בעמוד החשמל שהתוצ'צ' וכבה ועפה חזרה לכביש. פנס וחלקים אחרים מחזית המכונית עפו כמה מטרים קדימה, על הכביש נחל של שמן ומים, - כמובן שנגשנו לבדוק את הנהג, מה זה הסמרטוט הזה? הוא כעס (כרית האויר שנפתחה) הגשנו מים - הוא לא רצה, נרגש הוא צלצל אל בתו שתבוא ותאסוף אותו.

נראה שנרדם, הרגל כבדה על דושת הגז.

היה לו מזל - יצא בשלום. המכונית לא...

הבקר בחצר - לעכברון זאטוטון לא היה מזל. בחצר הוא פגש את שונרא...הספקתי לצלמם את שׁוּנְרָא ו -אָקּוּבְּרָא...
 

יוליקה

Member
מנהל
בוקר טוב לשבת בבוקר

זה הסיוט הכי גדול שלי בנהיגה להירדם על ההגה...
כל כך הרבה פעמים הרגשתי שאני מנקרת... פותחת חלון...
מגבירה את הווליום ברדיו, ובעיקר שותה מים...

הנה חידה לשבת בבוקר ששאלתי בפורום נוסטלגיה ועדין לא השיבו...

איך קראו בצבא לנעליי הנשים שהחליפו את נעלי גולדה
ועל שם מי נקראו?
 
כמובן גולדה מאיר שנעלה רק סוג כזה

במקומם הורשו החיילות לנעול "נעלי סירה" ואילו מי שלבשה בגדי עבודה נעלה "נעלי עבודה" שנסגרו בשרוכים והחלק העליון באמצעות שני אבזמים .
זה היה התחליף ל-"גאטס" של החיילים או ה-"פאטס" של השוטרים.
 

יוליקה

Member
מנהל
מאיר, לא זאת היתה שאלתי...

אני שאלתי איזה נעליים החליפו את נעלי גולדה
ועל שם מי נקראו.

נעלי הסירה הורשו לנעול רק חיילות אחרי הטירונות...
 
לגבי עייפות בנהיגה יש כלל פלדה

מי שמתחיל להרגיש עייפות או מתחיל "לנקר". חובה לעצור בצד, להשכיב את הכיסא ולתפוס נימנום של כשעה.
כל מעשה אחר עלול להביא לתאונה קטלנית.
 

יוליקה

Member
מנהל
מאיר, אם אני אעצור בצד וארדם...

לא אתעורר עד הבוקר... שעה לא תספיק לי...
אבל שתיה והרטבת הפנים עוזרים.
 
אני יכול רק לייעץ איך למנוע תאונה קטלנית

כל היתר זה לא ממש נכון לעשות.
ואני מדבר מהנסיון של אלפי שעות על הכביש בדרכים ארוכות.

כשלא עייפים מאוד, פתרון הביניים היא להחנות במפרץ חניה או מקום בטוח ולצאת מהרכב (לקחת את המפתחות!) ולצעוד למרחק של כמה מאות מטרים הלוך ושוב כמה פעמים או לעמוד ואפילו לשבת בצד מחוץ לרכב ולאכול תפוח או פרי אחר שמחייב הפעלת לסתות מאסיבית, וזה מה שמעיר. אכילת בננה/תפוז למשל לא תורמת שום דבר לערות.
תמיד תחזיקו פירות מתאימים בתיק.

נהגים שמורגלים לנסיעות ארוכות כמו נהגי אוטובוסים, אני הייתי עוצר בדרך לאילת פעם אחת בדימונה עבור הנוסעים והנהג לארוחת בוקר ופעם אחת עבור הנהג בכביש הערבה.
לוקח את הנהג ותוך כדי שהוא מכרסם תפוח או אגס קשה, הולכים משך כחמש דקות ודווקא בשטח עם אבנים ולא על הכביש.
זה מבטיח לי שלא אצטרך להסביר מדוע נהרגו 50 נוסעים בתאונה.

אבל כל אחד והשיקולים שלו.
 

יוליקה

Member
מנהל
אני מסכימה עמך לחלוטין לגבי הסכנות

שבנהיגה בעייפות...

אני נוסעת בערב בחשיכה...וזה מגביר את העייפות...
אך אין לי ברירה... לפעמים אני נשארת אצל בתי לישון
כאשר אני מרגישה מותשת...
 
קרה לי שנרדמתי בנהיגה. לא רחוק מהבית

נתקעתי בעדינות, למזלי, בגדר הפרדה.

זה היה טרם יציאתי לגמלאות ביום עבודה שהתחיל עם צאת החמה ונגמר בצאת הנשמה או הלבנה (מה שיצא קודם....)

ומאז בימי עבודה ארוכים נסעתי בבמשלוב לצומת זמר שושנים הסיע אותי, ומשם בתחבורה ציבורית.

שם נעלי החיילות עומד לי על קצה הלשון... אם לא אזכר עד הצהריים בצהריים בתי תזכיר לי. היא נעלה....
 

יוליקה

Member
מנהל
לקיץ נתנו סנדלים שלא היו יותר יפים....

זה לפני שהרשו לנו ללכת עם סנדלים 2 פסים...
 
למעלה