שנכתב ב-1927.
אחד מציוני הדרך [שלי] הוא פסטיבל ערד- שייסד זכריה אלירז מבאר שבע- בסיוע של בייגה. ובאחד מהם הופיעה אסתר עפרים באיצטדיון.
-----------------------------
אגב ערד היא אחד מהמקומות שלא ידעה מה זה קיפוח. גם אשכנזים לא התקבלו לעיר אם לא הוכיחו שהם ראויים לזה. אנשים סיפרו שגדלו במעברה. אנחנו שבאנו ממקום אחר- לא התרגשנו מזה והם סיפרו את זה לתומם. ומה זה אומר- כנראה אומר שהכל יחסי.
שיכול לדבר איתו בהונגרית..אני צוחק כמובן..אבל מישהו בן גילו ולא מישהו שיגיד לו ככה עשינו בדויטשה בנק..ככה עשינו בבנק העולמי..והיכרתי את האבא שלך וכו'.
יש כלכלנים שיודעים יותר מהמועמדים שנפסלו ואני לא זוכר שהביאו רמטכ"ל מארה"ב..או מארגנטינה..ובלי להעליב אף אחד. וצ.ה.ל עוד לא פשט את הרגל..
גם הנשיא אובמה היה בסך הכל סנטור..שזה משהו כמו חבר כנסת בכיר..והוא מנהל את העולם לא רע.
נשמעים דברי טעם. כבר מזמן בלי קשר אליה היו דיבורים על קרנות הפנסיה שתלכנה ותצטמקנה ככל שאורח החיים הולך ועולה וכך גם כספי הבטוח הלאומי. כדאי בכל אופן להקשיב לדבריה ולהתיחס אליהם ברצינות וענינית