שבת שלום ומבורכת

[alma43]

שבת שלום ומבורכת

יש לי שאלות אבל אין לי זמן כי אני הולכת לצעוד בים..

 

[alma43]

טוב , עכשיו גם יש לי סיפור קצת עצוב

הייתה שבת ממש נפלאה היזמנתי חבריים וחברה צעדנו בים... חזרנו הבייתה להכין על האש היה אוכל בריא וטעים אחוות עבודה ושיתוף הבנים שלי , שהיו אמורים להיות אצל אביהם חזרו והחליטו שהם רוצים להישאר... החבר שלי הביא את ביתו בת ה-5.נתנו לה את מתנת יום הולדתה(ספר מקסים וכרטיבס ברכה)

היא נהנתה מאד כי לחברי שבאו היו ילדים בני גילה והם שיחקו מאד יפה. ואז הם נסעו הבייתה....כולם בעצם וגם חברי עם ביתו.... הילדה היגיעה לבייתה.. לאמה... היא רצה בשמחה להראות לאמה את המתנה והכרטיס... כניראה זה הכעיס מאד את האם. לא יודעת בדיוק מה התרחש שם(אבל היא עדיין אשתו , גירושים לא ניראים באופק)אבל הבנתי שהיא כעסה על הילדה. על החבר שלי שהינו בעלה עדיין(חיים בנפרד)היא לא יכלה לכעוס מכייוון שהוא נסע בערב לעבוד) אז את הפחד שלה ואת התיסכול שלה היא הוציאה על הילדה.

היא אמרה לה "אה.. מנסים לשחד אותך במתנות...." איזה עצוב

שאמא , מפוחדת אמנם מהפרידה ומהיחסים המשתנים במשפחה, גוררת ילדה בת 5 למלחמה לא לה.

חברי היה עצוב וכעוס הוא סיפר לי בטלפון שהוא לא הבין בדיוק על מה הכעס ועל מה המהומה רק ברור לו שלא הילדה צריכה "לחטוף" מאמה על כך שהיא נהנית עם חברה של אבא. אני חושבת שלאמא הזאת לא ברור עדיין שאבא, בעלה, כבר חי עם אשה אחרת והיא מקווה שזה ישתנה. ליל מנוחה לכם

 

[azaria]

כמה דברים.

א. אישית אני לא מצדד בניהול זוגיות במקביל. גם הוא וגם את עושים משהו שלדעתי איננו במקום. הוא מנהל מערכת יחסים בעודו נשוי, ואת מנהלת מערכת יחסים עם אדם הנשוי לאחרת. זו לא התייפיפות מוסרית. אני באמת חושב שזה לא טוב משום מבחינה. אפילו בשבילכם עצמכם. למשל רק דוגמא קטנה: איך את יכולה להיות איתו כשא תיודעת שהוא מסוגל להיות עם מישהי אחרת במקביל? מי מבטיח לך שבעתיד הוא לא יעשה לך את אותו התרגיל? ילך עם אחרת בטרם סיים את היחסים איתך? ואיך את יכולה לדעת מתי העתיד הזה? אולי בעוד עשר שנים, או אולי בעוד שנה? או חודשיים? או מחר? וא אולי אפילו היום?! ב. כנראה שלא תנתקו את המגע ביניכם רק בגלל השורות שכתבתי למעלה, לכן חשוב שתתארגנו בצורה חכמה לניהול מערכת היחסים שלכם ולהתאמתה לתנאי הסביבה. שהאיש שלך יעשה כל מה שצריך ואפשר כדי לגמור כבר את עניין הגירושין. (כמה זמן הם פרודים אך לא גרושים?) שידבר עם אישתו ויסביר לה שלמרות שאין נייר חתום, הרי הזוגיות שלהם הסתיימה כבר. אז שתשחרר ותבין שלפחות מבחינת הילדה עדיף להתנהל כאילו כבר כן גרושים. (אני מניח שענייני רכוש ומזונות מעקבים את הגט - או שמא מדובר במצבשהוא עצמו עוד לא החליט סופית להתגרש...?) ג. אם אישתו ממשיכה בהתנהגותה, למרות שזה מזיק לילדה - אז יש מקום שאתם תשקלו את טובת הילדה. כלומר, אולי כדאי שהיא לא תפגוש אותך בינתיים. כי למרות שזה יותר צודק, ויותר מגיע, ויותר הוגן, וכו - זה מייצר ריקושטים שהילדה נפגעת מהם. ואם טובת הילדה חשובה לכם או לפחות לאביה - אז מן הראוי שתצמצמו ככל האפשר את הגורמים לריקושטים אלה. ואם לא מצליחים למנוע את הריקושטים על ידי פעולות בצד של האם - אז נשאר להשפיע על ידי פעולות (והימנעות מפעולות) מן הצד שלכם.

 

[alma43]

הלו? מה זאת הצביעות הזאת??

עזריה??? זה נשמע נורא.

אני עצמי הייתי פרודה 3 שנים לפני שבעלי הואיל בטובו לתת לי גט.

אז מה לא היו מגיעים לי חיי זוגיות בהיותי פרודה?

מדוע איני יכולה לצאת עם גבר פרוד ולהיות בסדר מבחינה מוסרית?זה לא שאנחנו יוצאים מאחורי גבה היא יודעת את זה.היא זו שמבקשת ממנו לעזור לה בבית למרות היותם פרודים.

מה זאת אומרת איך את יודעת ? איך יודע אדם נשוי שאשתו אינה מנהלת מערכת יחסים נוספת במקביל אליו? לעולם אינך יכול לדעת

אנחנו סומכים על בני זוגינו כמו כן מרגישים אותם.אני מקווה שאינו יוצא עם עוד אחת במקביל אבל ניראה לי שקצת יהיה לו קשה לבצע את זה וגם לחיות איתי יחד וגם לעבוד כל יום וגם ללכת לילדיו..

החבר שלי משוחח עם אשתו על עיניין הפרידה והגירושים כבר זה מספר חודשים היא חולה(במחלה נפשית)ולכן הכל בעדינות ובקצב שהיא מסוגלת לשאת אנחנו חייים יחד שלושה ימים בשבוע. כמובן שנטפל בעיניין הילדה בעדינות ולא ניתן לה להיות כלי משחק בתוכינו. מה אני נשמעת כזאת חסרת הבנה בסיסית ביחסים ובפסיכולוגיה של גירושים?

 

[עוד קרן אור]

אפשר להאשים את עזריה בכל מיני דברים, אבל לא

בצביעות. שום דבר בתגובה שלו לא היה אחד בפה ואחד בלב, הוא בעצמו לא חי בניגוד לעמדה שהוא נוקט - מאיפה את מביאה את עניין הצביעות? אין מה להשוות בין אשה מסורבת גט לבין המצב שאת מתארת. אני גם לא אומרת שצריך לוותר לגמרי על זוגיות. אבל לחיות ביחד כשהוא עדיין נשוי, ויותר מזה - לחשוף את הילדה שלו לקשר הזה - גם בעיני זו לא התנהלות נכונה. לא מבחינת הילדה ולא מבחינתך. לא מוסרי זו כבר קביעה ערכית שכל אחד צריך לקבוע לעצמו. מבחינתי, העובדה שאשתו חולה ב"מחלה נפשית" רק מחמירה את העניין. ואם היא אכן חולה, למה את מתפלאת שהיא מוציאה את התסכול והכעס על הילדה? למה האבא בכלל מאפשר למצב הזה לקרות? אם אתם באמת כזה סיפור אהבה גדול, הילדה תזכה להכיר אותך מספיק ולקבל ממך מספיק מתנות אחרי שאבא שלה יגמור להתגרש מאמא שלה (גם אז יכול להיות שיהיה לא קל עם האמא, אבל לפחות קיום הקשר בין הילדה לבינך יבוא עם לגיטימציה מסוימת). לא חייבים להכניס אותה לטלטלה הזו כבר מעכשיו.

 

[azaria]

ועדין לא התייחסת לשאלות המפחידות.

בן זוגך כבר הוכיח את מסוגלותו הנפשית לקום ולעזוב מערכת יחסים. האם את לא מודאגת שמא גם את המערכת שלך יקום ויעזוב? זה לא סתם כמו כל זוג שכמובן שקיימת האפשרות התיאורתית שמישהו יבגוד. כאן יש לך בוגדן עם תעודות. ולגבי תהיותיך לגבי הזכות לחיי זוגיות לאחר שהקודמת נכשלה - ובכן... כמובן שהזכות הזו קיימת. אבל קודם צריך לסיים את הזוגיות הקודמת והכושלת. ניהול זוגיות נוספת במקביל היא הבעייתית. רק לשם המחשה, נכון שיש לך זכות ללבוש מכנסיים חדשים כאשר הזוג הנוכחי מלוכלך או לוחץ, אבל מובן מאליו שיש להוריד את הזוג הקודם לפני שלובשים את החדש, לא?

 

[oehhe]

המכנסיים הלוחצות שלי

עזריה, אני נאלץ לחלוק על הנחרצות שבדבריך. לשם גילוי נאות, אני נכנסתי אל חייה של אהובתי רולן בעודי נשוי כדמו"י לאם ילדיי, בתחילה כלל לא חשבתי להתגרש בקודמתה באופן רשמי, פשוט לא ייחסתי לזה חשיבות. לאחר שהחלטתי, לקח לנו יותר משנה להשלים את הגירושין, לא שהיו בעיות בגירושין, פשוט לא חשבתי שזה חשוב, התייחסתי אל זה כאל עבודת משרד. לדעתי הזוגיות מסתיימת כאשר מרגישים שהיא מסתיימת והמעבר למגורים בנפרד הוא מהלך שחשיבותו רבה יותר מתחיבת הנייר ההוא מתחת לבית השחי והליכה לעבר הדלת. oehhe a lefthanded octopus

 

[azaria]

כמובן שלא דיברתי על האקט הסמלי

אלא על ה set of mind ועל המציאות בפועל. אדם שאמנם פרוד מזוגתו אך מבלה איתה חגים ושבתות ואף מקיים איתה מצוות תשמיש המיטה - לא נחשב בעייני כאדם פנוי. ומי שלא פנוי - לא נראה לי שצריך להיכנס למערכת יחסים חדשה. ומי שנכנס/ת למערכת יחסים עם אדם לא פנוי - שוגה לדעתי. הצטאלע מן הרבנות באמת לא מעלה ולא מוריד הרבה בעניין הזה. אבל זה רק בתנאי שהמעורבים מתייחסים אליו כמוך. כאל סתם משהו ביורוקרטי שצריך לסדר כדי להפוך לרשמי את מה שבפועל כבר קיים ממילא במציאות.

 

[טליה בת]

הפתרון פשוט...

כיון שאת אמא שלה את לא יכולה לחנך ולא יכולה לשפוט... ובכלל מיותר שתטרידי את עצמך בבעיות וברגשות שלה - תחשבי ותקלי על הילדה. אני מציעה שתמצאי לה פינה/מגירה/מדף/ארון אצלך בבית שבו היא תוכל לשמור את כל מה שאתם קונים לה וכך היא לא תאלץ להתעמת עם אמה.

 

[azaria]

זה לא כל כך פשוט...

במגירה אפשר אולי לשמור דברים שקנו לילדה, אבל איפה היא תשמור את החוויות והכיף? איפה היא תשמור את הסיפורים על מה שעבר עליה במהלך השבת? את כל אלה את רוצה שהילדה תתחיל להסתיר מאמא שלה? שתתחיל לנהל פנקסים כפולים, אחד לכיף שאצל אבא וחברה שלו ואחד למה שאפשר לספר לאמא? זו מעמסה נפשית בלתי נסבלת. ולזה אין שום ארון או מגירה שיכולםי לעזור.

 

[טליה בת]

אולי זה לא אידיאלי

אבל אין מי שיחנך את אמא שלה - זו אמא שלה וזה מה יש לה. אז עדיף שהילדה תבכה מהתגובות של אמא שלה? אולי אפילו ממריבות ועקיצות? אולי חלילה הילדה תעדיף לוותר ולא להגיע לבית החברה - כי אמא שלה משגעת אותה. וכן, אם אמא שלה לא מסוגלת לקבל את הדברים כמו שהם, הילדה תלמד לסנן סיפורים/להקטין הנאות - זה מכורח המציאות - לא המצאתי את הגלגל. ילדים מסתירים/מייפים מציאות/מסננים מההורים שלהם - כשההורים נוקשים, עקשנים, צורחים ומענישים. מה את ממליצה? להעביר את האמא סדרת חינוך? מי יכול בדיוק? אולי את ממליצה לקחת לה את הילדה כי היא פוגעת בה נפשית? אולי שהאבא יחליף חברה? אולי בכלל שיחזור הביתה וככה לא תהיה חברה בכלל? אז זה פשוט - לאפשר לילדה לשמור את המתנות וחפציה במגירה בבית החברהולחסוך לילדה המון עוגמת נפש.

 

[alma43]

סליחה אם נשמעתי לא נחמד.../images/Emo140.gif

אני ממש שמחה שהנושא עולה כאן. בגדול כולם צודקים. גם עזריה וגם מי שמיתנגד וגם מי שתומך.. קודם כל אכן התחלנו את הקשר שלנו כשהוא נשוי ואני פרודה. ואכן עם הזמן הוא החליט שאינו רוצה לחיות יותר חיים כפולים. הוא החליט שהוא "תרם " את עצמו מספיק זמן כדי להציל את הזוגיות.. אבל כיום הוא חושב גם על עצמו ולא טוב לו ביחסים שהיו. הוא כבר אמר לה- לאשתו שהם מתגרשים. למען האמת היא היציעה להיפרד לאחר שניסתה להציע לו לחיות אתה 3 ימים בשבוע(לא הם ללא תשמיש מיטה...)כדי לסייע בעדה לגדל את הילדים ושהיא "תסכים " ששלושה ימים אחרים הוא יהיה איתי. הוא כמובן לא הסכים ואמר לה שהיא רק פוגעת כך בעצמה בעיקר. אנחנו יחד כבר 4 שנים. בהתחלה כמובן הייתי על תקן מאהבת. הוא היה אורח בביתי.אבל לא מאהבת של בתי מלון זולים והסתתרויות כאילו. תמיד הלכנו בגלוי כאילו שהוא עשה הכל על מנת שהיא תדע.בדרך מוזרה כל שהיא לא נודע לה. אגב כל סוף שבוע שני הוא היה איתי כל ה-4 שנים. אז אני צינצנת אם היא לא יודעת כל השנים הללו ומעלימה עין. אני לא חושבת שהוא בוגדן סידרתי. אני כן חושבת שיש לו עבר של בגידה גם לי יש אז מה? אם עשיתי טעויות בעברי זה לרגע לא אומר שאחזור עליהן שנית.

מה שיותר מדאיג אותי לגביו זה שאם הוא ניפרד מאשתו והפסיק לאהוב אותה כי היא חולה ואינה יכולה לספק אותו רגשית וגופנית מה זה אומר??? שאם אני אחלה או אפצע בתאונה ואהיה לא "מועילה " לו בדרכים שהוא זקוק, האם הוא יחפש בחוץ ויעזוב אותי גם??? כרגע הוא ואשתו ילכו לגישור בעוד שבוע על מנת לייצר לעצמם הסכם ראוי. יש לי בהחלט בעיות ותהיות לגביו.

והאמת? אני די שמחה שאנחנו לא גרים יחד באופן גורף ומוחלט.. תודה לכם שאתם כאן והשיתוף שלכם מאד עוזר.

ממני

 

[alma43]

../images/Emo208.gif../images/Emo208.gif../images/Emo105.gif

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

לעניין הגישור

שלום , מבלי להכנס להערכות ועמדות באשר לנושאי בגידה , פרידה וכיוצ"ב נושאים חשובים לדיונים נפרדים מבקש לחדד את סוגיית "המחלה" מי קבע ,מי אבחן . למיטב ידיעתי רק רופא מוסמל לקבוע חולי ומאידך יש מחלות אשר אינן מאפשרות הליך גישור . בריאות לכולם יוסי