שבת שלום, זקוקה לעיצה..יש לי ראש ביצה
לבן חורין, הפורום להכוונה מקצועית שלום רב! שמי תמרי ואני בת 33 אם לתינוק בחופשת לידה וילד בן ארבע. אני עוסקת כבר שמונה שנים במסגרת קופת חולים בטיפול שיאצו, אולם עדיין לא השכלתי לפתוח קליניקה פרטית. השכר בקופה-הינו ביזיון, בלי תנאים סוציאליים, והתחושה היא ניצול ובגדול. במהלך שנים אלו עשיתי תואר בהוראת אמנות, כדי לרכוש השכלה אקדמית, ולהוסיף לעצמי תואר בטיפול בתנועה אותו ניתן ללמוד רק במסגרת תואר שני.מאז השתנו דברים רבים ואני חוששת שאולי הדרך בה בחרתי את הקריירה שלי היא דרך של פשרות , מתוך פחדים וחוסר אמונה עצמית. ברצוני להתייעץ לגבי כיוון מקצועי, אני מבקשת לשנות את תחושת הניצול וחוסר ההערכה ולעבוד ולמלא צרכים נוספים אחרים שלי. הבעיה שאני לא מצליחה להחליט משום שיש כמה וכמה צרכים ותחומים שמושכים אותי ומדברים אלי ,איך יוצרים משהו שעונה על הכול או על מה צריך לוותר? נראה שהכי הגיוני זה להתחיל ולעבוד עצמאית ולבנות את הקליניקה שלי(אני מקבלת פידבקים מעולים מקולגות ומשפחה) אך קיים בי צורך עמוק בשינוי וכן רצון אחר- להשתייך לחברה שמכבדת את עובדיה ומספקת לי גם מילוי של הפאן החברתי,הצוותי, התוסס..חברה בה קיימת מוביליות בתפקידים ומעודדת קידום. יש חלום על עיסוק בתחום יחסי-ציבור/הפקה\ארגון כוח אדם. כל אלו עונים על היבטים באופי שלי שהם זורמים וטבעיים לי ולמרות שאין לי השכלה אני מאמינה שאהיה טובה בתחומים אלו. בבד החלק האמנותי\חינוכי קורץ לי, אבל השכר בתחום הוא מהנמוכים במשק ומבחינת סטאטוס נחשב נמוך ביותר- לאחר התנסות קצרה בהוראה במשרד החינוך. מאידך יש לי כבר מקצוע-טיפולי שהוכחתי עצמי בו ואולי רק צריך לשנות את הפורמט- איזה תסבוכת הא? הבעיה שאין לי תחושה פנימית אשר מדריכה אותי ואומרת לי "זה זה" כל כיוון שאני חושבת עליו בא עם ספקות ושיקולים נוספים של רווח+ הפסד.אני זקוקה לשינוי דחוף, זה בוער מבפנים מאידך אני ככה כבר הרבה מאוד זמן וחוששת מלא להצליח לעשות את השינוי או להיכשל בבחירה. איני יודעת מה צריך להנחות אותי בשיקולים שיביאו לבחירה הנכונה, נורא מבולבלת וחוששת וזה מנטרל אותי ומביא אותי לחוסר חשק לפעול Help בברכה רבה מאוד, ואהבה תמרי.
לבן חורין, הפורום להכוונה מקצועית שלום רב! שמי תמרי ואני בת 33 אם לתינוק בחופשת לידה וילד בן ארבע. אני עוסקת כבר שמונה שנים במסגרת קופת חולים בטיפול שיאצו, אולם עדיין לא השכלתי לפתוח קליניקה פרטית. השכר בקופה-הינו ביזיון, בלי תנאים סוציאליים, והתחושה היא ניצול ובגדול. במהלך שנים אלו עשיתי תואר בהוראת אמנות, כדי לרכוש השכלה אקדמית, ולהוסיף לעצמי תואר בטיפול בתנועה אותו ניתן ללמוד רק במסגרת תואר שני.מאז השתנו דברים רבים ואני חוששת שאולי הדרך בה בחרתי את הקריירה שלי היא דרך של פשרות , מתוך פחדים וחוסר אמונה עצמית. ברצוני להתייעץ לגבי כיוון מקצועי, אני מבקשת לשנות את תחושת הניצול וחוסר ההערכה ולעבוד ולמלא צרכים נוספים אחרים שלי. הבעיה שאני לא מצליחה להחליט משום שיש כמה וכמה צרכים ותחומים שמושכים אותי ומדברים אלי ,איך יוצרים משהו שעונה על הכול או על מה צריך לוותר? נראה שהכי הגיוני זה להתחיל ולעבוד עצמאית ולבנות את הקליניקה שלי(אני מקבלת פידבקים מעולים מקולגות ומשפחה) אך קיים בי צורך עמוק בשינוי וכן רצון אחר- להשתייך לחברה שמכבדת את עובדיה ומספקת לי גם מילוי של הפאן החברתי,הצוותי, התוסס..חברה בה קיימת מוביליות בתפקידים ומעודדת קידום. יש חלום על עיסוק בתחום יחסי-ציבור/הפקה\ארגון כוח אדם. כל אלו עונים על היבטים באופי שלי שהם זורמים וטבעיים לי ולמרות שאין לי השכלה אני מאמינה שאהיה טובה בתחומים אלו. בבד החלק האמנותי\חינוכי קורץ לי, אבל השכר בתחום הוא מהנמוכים במשק ומבחינת סטאטוס נחשב נמוך ביותר- לאחר התנסות קצרה בהוראה במשרד החינוך. מאידך יש לי כבר מקצוע-טיפולי שהוכחתי עצמי בו ואולי רק צריך לשנות את הפורמט- איזה תסבוכת הא? הבעיה שאין לי תחושה פנימית אשר מדריכה אותי ואומרת לי "זה זה" כל כיוון שאני חושבת עליו בא עם ספקות ושיקולים נוספים של רווח+ הפסד.אני זקוקה לשינוי דחוף, זה בוער מבפנים מאידך אני ככה כבר הרבה מאוד זמן וחוששת מלא להצליח לעשות את השינוי או להיכשל בבחירה. איני יודעת מה צריך להנחות אותי בשיקולים שיביאו לבחירה הנכונה, נורא מבולבלת וחוששת וזה מנטרל אותי ומביא אותי לחוסר חשק לפעול Help בברכה רבה מאוד, ואהבה תמרי.