לא הבנתי מה הוא אמר, אם בכלל
זה נראה לי כמו מאמר פרשנות.
וככזה הוא היה טוב - מי שלא הבין את הניואנסים עד עכשיו, אולי עכשיו המקרה מובן יותר.
אישית, התחברתי לתגובות של נמרוד דובינסקי ואבישי גזיאל (צילום מסך מצורף.)
לא יודע למה, אבל המקרה מזכיר לי את
בעיית מוטי הול.
הנג'ש ביום הראשון קבע (לפי סיכום של "האחראים" (מי שהם לא יהיו...)) שנבחרה שני בלוך.
ביום השני, בטיפוס לערד, פז בש פתחה עוד דלת.
אך "האחראים" החליטו להישאר עם הדלת הראשונה שנבחרה.
אין לי מושג כמה מחשבה ו/או זמן הם הקדישו לזה, אם היו שם חישובי הסתברות, או טקטיקה כלשהי.
המהירות שבה זה נעשה מרמזת שאולי ההחלטה נלקחה מהלב ולא מהראש. מי שלא היה שם, כנראה שלעולם לא יידע.
העובדה היא שאחרי המירוץ השלישי לא קיבלנו מכונית (סליחה, כרטיס לאולימפיאדה) אלא עז (סליחה,
חלומי מקפריסין.)
טל.
