שבת שלום לכולם

[ben1b2e3n]

שבת שלום לכולם

"בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" (פרשת ואתחנן")

רשי מפרש - בשבעים לשון פרשה להם. - ואני אומר בשבעים לשונות כמנין 70 אומות עולם.

עיקר שפתי חכמים מסביר את רשי - למען תיהיה מובנה לכל עם ועם ואיש ואיש כלשונו. וכן נראה ממה שכתב בפרשת תבוא "וכתבת על האבנים באר היטב" ,למען תיהיה התורה פתוחה וגלויה

לכל בני איש אשר בתבל"

ואני חושב על כך שהנה רואים כמה משה בעד לגייר את כל בני האדם שבצלם אלוקים.. ומי שרוצה באמת להתגייר יכול ללמוד את התורה. יש פה הומניות אוניברסלית פתיחות וסבלנות.

עוד סיבה מדוע משה היה מאמין בשיויון ובחירות ובכלל הומניסט פילוסוף מאמין שהכיר את אלוקים באופן הכי קרוב שיש. שלא היה כמותו ולא יהיה . ראוי לכל אחד מאיתנו להיות צדיק כמשה רבנו.. אבל לא שבאמת נהיה אלא השאיפה והעמל ישפרו אותנו המון.

שבת שלום

 

[u r i el]

מה שאתה חושב על משה

נובע מפירושו של רש"י שהבאת ומההרחבה של 'שפתי חכמים'.
אולם כבר 1300 שנים לפני רש"י הביעו הנביאים רעיונות כאלה, למשל הנביא ישעיהו בדבריו המפורסמים :
" ... וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה."

שבת שלום.

 

[פיקסעלע]

אורי צדקת. אמונה לא מסתדרת עם חשיבה פילוסופית

החשיבה הפילוסופית מנסה להבין את המציאות ע"י הכרת סיבותיה. מי שמגיע בדרך זו לקב"ה (כמו שהרמב"ם אומר על הפסוק "ונצבת על הצור" - להסתמך על כך שהקב"ה הוא מקור) יגיע בהכרח לתפיסת הקדמות. שהרי סיבה שאינה מכריחה את מסובבה אלא מאפשרת אותו אינה סיבה שהרי השאלה נשארת אם זה אפשרי מדוע אפשרות המציאות קרתה בפועל וממילא אנו נזקקים לסיבה אחרת שתכריח את המציאות. לכן סיבה ראשונה פילוסופית מוכרחת להיות מחייבת ולא מאפשרת. אלוקים כסיבה ראשונה שהמציאות מתחייבת ממנו הוא חלק מהמציאות הכפופה לחוקים והוא לא יכול בשום אופן להיות הא-ל הדתי. אבל א-ל כזה מנוגד לכל חיפוש הסיבות הפילוסופי המניח סיבה, וסיבה בהגדרתה היא מכריחה כנ"ל. מכאן מובן שתפיסת חידוש העולם (לא רק במובן ההיסטורי אלא גם ובעיקר במובן הפילוסופי של אי חיוב העולם מהקב"ה), לא רק שאינה יכולה לנבוע מחשיבה פילוסופית, אלא שהיא מנוגדת להנחת היסוד של הסיבתיות. היינו מנוגדת לכל חשיבה שכלית המנסה להבין את המציאות. מכאן שיש פער בלתי ניתן לגישור בין הפילוסופיה לאמונת חידוש העולם ומכאן שכך הוא גם בין טבע להשגחה.
הרמב"ם הלך עם אריסטו את כל כברת הדרך עד הסיבה הראשונה אך ורק בגלל שדברי אריסטו לדעת הרמב"ם מוכחים. אבל דברי אריסטו מוכחים רק אם נקבל את הנחת היסוד הסיבתית, ומהנחת יסוד זו עצמה הגענו לתפיסת הקדמות. לכן לאדם מאמין אין את הבסיס של החשיבה האריסטוטלית.
מי שהבין לא רק את אי נביעתה של האמונה מהפילוסופיה אלא את הניגוד התהומי ביניהם הוא רבנו נחמן מאומן.
הוא הבין גם שהקשר עם הקב"ה חייב לכן לנבוע מלבו של האדם ולא משכלו. לכן על הלב להיות תמיד פתוח ושמח וכך יוכל לקשור שיחה לבבית עם הקב"ה למרות ההכרח להשתמש בדימויים לשם כך.
נ נח נחמ נחמן מאומן

 

[u r i el]

עוד הרבה הרבה הרבה

לפני כל דיון ספציפי בסוגיה זו או אחרת ישנם עקרונות מהותיים שמבדילים הבדלה קטגורית בין חשיבה לוגית פילוסופית דיסקורסיבית ובין עקרונותיה של דת התגלות. די להביא את כתבי הקודש ומדרשי חז"ל כאחת הדוגמאות לעובדה שהנראטיב הדתי מאפשר עקרונית אין סוף אמיתות, כולן תקפות באותה המידה למרות שהן שונות ואף נוגדות כל זמן שכללי היסוד נשמרים. הפילוסופיה מתקיימת ( לכאורה ) על אמת אחת, והיא אמורה ( לכאורה ) להיות מקובלת על הכל ועל כן במהותה היא חסרת כל "נשמה דתית" ומי שנאחז בה אין בו ולו שמץ של דתיות.

וזו רק דוגמה אחת מיני רבות להבדל העקרוני עליו אני מצביע כאן כבר שנים.

 

[iricky]

הייתי מנסח את התפיסה הזאת קצת אחרת

הנראטיב הדתי היהודי מאפשר בפועל אין סוף דעות שכולן לגיטימיות באותה המידה למרות שהן שונות ואף מנוגדות, כל זמן שהן מתישבות עם הכלל היסודי של קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות. הפילוסופיה מפירה את כלל היסודי הזה ולכן היא חסרת כל "נשמה דתית".

נו, זוהי בדיוק התפיסה של ליבוביץ, לא ככה?

 

[u r i el]

לא.

כתבתי : " .... כולן תקפות באותה המידה למרות שהן שונות ואף נוגדות כל זמן שכללי היסוד נשמרים." בניגוד לעמדה הליבוביציאנית יש לקבוע ( וכך חשב גם הרמב"ם, למשל ) שיש יותר מכלל אחד יסודי, וכללים אלה דווקא משתייכים למחלקת האמונות והדעות ולא למחלקת ניענועי הענפים. למשל - האמונה באל אחד, מורם ונישא מעל כל האלים ואיתני הטבע והמלאכים והספירות ... או האמונה שהאל האחד הזה נתן את התורה, או האמונה שהאל הזה מתגלה לאדם ... ועוד כהנה וכהנה "תת-אמונות" המהותיות לדת היהודית. הנארטיב הדתי אינו מתקיים על קיום מצוות, אלא המושג "מצווה" הוא חלק מנראטיב זה.
ואם תבוא ותקשה שלכל כללי היסוד הללו ניתן הרי לתת פירושים שונים - אסכים איתך מיד אולם לא מבלי להוסיף ולקבוע שעל סמך אופיים של פירושים אלה ניתן מיד לקטלג מהו פירוש בעל "נשמה דתית" ומה לא. והרפרנס = חז"ל.

 

[ben1b2e3n]

יפה מאוד.

 

[newman10]

"כי ביתי בית פתילה ייקרא לכל העמים"