תשובה- אין לי.
סיפור, יש. גם אני עשיתי את המבחנים בזלזול רב, לא מכיוון שחשבתי שלא אתגייס- אלא מכיוון שהייתי בן 16, כנראה דביל מוחלט, ולא הבנתי את חשיבותם. זלזול, במקרה שלי, היה לא לדרוש את תוספות הזמן וההקלות שהגיעו לי, רק מכיוון שהרופא שם לא טרח לבדוק מה הבעיה- אני פשוט הבאתי דף שמעיד על ההקלות שמגיעות לי בבי"ס, בלי פירוט של הבעיה, והוא כנראה (לא אני נתתי לו את זה, איזה חייל לקח אליו את זה... אני אפילו לא יודע אם זה היה רופא, החייל פשוט לקח את הדף וחזר עם תשובה)העיף מבט בדף ואמר שזה לא רלוונטי למבחנים שם- מה שבדיעבד אני יודע שלא נכון בכלל... בנוסף כמובן לכך שעשיתי את המבחן כתחנה אחרונה (הייתי המלש"ב האחרון בלשכה, שלושת-רבעי שעה אחרי שהקודם עזב), ולאחר חצי שעת שינה בלילה. אה, כן, ובלי לזכור איך עושים כפל וחילוק ארוך ועוד כל מיני טכניקות כיתה ד' במתמטיקה, שהייתי צריך לאלתר על המקום במקום להפוך את העניין לטכני לחלוטין. חבל. בכל מקרה, אני לא יודע את הקב"א או הדפ"ר שלי עד היום, אבל אני מניח שהם לא ה-56 ו- 90 שהם צריכים להיות (אני לא מתכוון להשתחצן- פשוט, עשיתי מבחנים דומים בעבר, והוצאתי ציונים מעולים, מה עוד שאובחנתי כמחונן). עד כאן הסיפור שלי עם הקב"א, שלא תרגישי לבד. לגבי כמה זה משפיע- לא יודע- אבל סה"כ, נראה לי שזה לא קריטי. אל תשכחי שאת מתנדבת וזה תמיד יתרון! אם אפשר לשאול- על אילו תפקידים שמת עין?