שבת שלום לכולם

[מים שקטים 501]

שבת שלום לכולם

אני לא יודעת מה איתכם אבל בשבילי ימי שישי בערב הם הכי קשים מבחינת הבדידות. לפעמים הם קלים יותר ולפעמים הם קלים פחות. למרות המילה הצורבת הזאת "בדידות" ,אני חושבת שדי התרגלתי אלייה. וזה מה שהכי מפחיד. אני לא יודעת מה זה לא להיות לבד ואפילו קצת נרתעת מזה. אם לפני כמה שנים השתוקקתי לחיי חברה- היום זה כבר ממש לא מעניין אותי, למרות שכשכל פעם שאני רואה זוגות וחברים אני נתקפת בקנאה ורחמים עצמיים, זה עובר לי די מהר. אני משכנעת את עצמי שהכל בולשיט. צביעות. שהם צבועים אחד לשני ושעדיף כבר להיות לבד ואמיתית וכנה עם עצמי מאשר להיות מוקפת בצבועים. אבל לפעמים אני חושבת שאני משקרת לעצמי, ושאני שונאת להיות בודדה. אני ממש חושבת שאולי משהו לא בסדר אצלי שאין לי חברים, שאולי זה בגללי , שאולי אני בעצם בן אדם רע זוועתי ומפלצתי. אחרת איך זה יכול להיות שאף אחד לא רוצה להיות בקרבתי?

 

[באתי מרחוק]

גם

אצלי זה הכי חזק ביום שישי בערב

אני מאוד רוצה להכיר מישהי לזוגיות

וגם אנשים חדשים לידידות

אבל משום מה זה לא קורה

 

[מים שקטים 501]

הלוואי שגם אני הייתי

חושבת כמוך "משום מה זה לא קרה" ולא מאשימה את עצמי בבדידות שלי. אבל אני פשוט לא מבינה איך זה יכול להיות שאני לבד. אני ממש אבל ממש לא בן אדם רע. ההפך. אני חושבת שאני בן אדם מצחיק וטוב שאוהב לעזור. אז כניראה שהאמרה ש" לאנשים טובים קורים דברים טובים" לא כזאת נכונה. חלק מהאנשים שנתקלתי בהם במהלך חיי טענו שזה סוג של "תיקון נשמתי" שאני צריכה לעבור. אין לי מושג מי המציא את המושג הזה "תיקון נשמתי" אבל אני שונאת את המושג הזה. והאנשים שאמרו לי את זה פשוט העלו לי את הסעיף!

 

[inspirion]

לא נוכל לענות לך

האם הבעיה היא אצלך כי אנחנו לא מכירים, אבל יש לי תחושה שלא הכל באשמתך - אנחנו נמצאים בגיל כזה (אני מרשה לעצמי להגיד "אנחנו" למרות שאני גדולה ממך בשנתיים) שרוב החברים נמצאים במערכות יחסים ולא קל להכיר אנשים חדשים ובטח להגיע איתם לחברות אמיתית. לא קל, אבל אפשרי - אני אעיד על עצמי. לפני שנה הכרתי בחורה מדהימה שכיום היא אחת החברות הטובות שלי.

מקווה שהתגובה שלי הייתה רלוונטית

שבת שלום

 

[מים שקטים 501]

אז מה זה בעצם אומר

שאנחנו נמצאים בגיל כזה כמו שאת אומרת? אז זה ישאר ככה לכל החיים? כי באמת לא ניראה לי שעם השנים זה ילך וישתפר אלא אפילו יחמיר לצערי הרב. אני באמת לא רוצה להיות פסימית, אני רוצה להיות אופטימית אבל בקצב הזה זה בלתי אפשרי להיות אופטימיים. את מאמינה שהחיים משתנים? ושהכל דינמי? כי אני באמת חושבת שלא. אני מאמינה שבן אדם נולד עם סוג אופי מסויים שבזכות זה הוא יכול להתחבר עם אנשים. ואני מאמינה שבן אדם בבסיס שלו, במהות האמיתית שלו, עם הגנים האישיותיים שלו לא יכול להשתנות. הרי זה כל העניין, להשתנות. אז כן כולנו עוברים שינויים בחיים ,מחליפים דירות, מקומות עבודה, ערים, וכו'.. אבל האופי לא משתנה נראה לי ככה. אולי אני טועה. תקני אותי אם כן.

 

[באתי מרחוק]

אני

חושב שאומנם כל אחד נולד עם אופי מסויים

והיתה לו ילדות מסוימת

אבל אני גם חושב שאפשר ללמוד הרבה דברים

למשל איך לשפר מיומנויות חברתיות

כמו שאפשר ללמוד כל מיני תארים וכדו'

 

[inspirion]

מסכימה עם באתי מרחוק

אומנם לא קל ,אבל אפשר להשתנות - שוב אעיד על עצמי ( מצטערת שמעבירה את הפוקוס, אבל זה הכי קל). אני לא מחשיבה את עצמי כבן אדם חברותי במיוחד או בעלת ביטחון עצמי גבוה, אבל בשנים האחרונות הבנתי שזה לא יוביל אותי רחוק וכן צריך לנסות לעשות מאמץ. עכשיו נכון זה לא תמיד מצליח ונכון שזה לא גרם לכך שיש לי 1000 חברים בפייסבוק. עדיין יש ערבים וסופי שבוע שאני נשארת לבד ולא מוצאת מה לעשות, יחד עם זאת הייתי עכשיו בחופש שבוע ימים שמאוד חששתי שלא אמצא מה לעשות ואשתעמם. זה לא קרה בכלל ואפילו להפך מסיימת את חופשה עם חוסר שעות שינה. מה שאני מנסה להגיד שתמיד יש מקום לשינוי אולי לא של 180 מעלות, אבל גם סטייה קטנה זה כבר טוב.
לגבי זה שאת מחשיבה את עצמך בן אדם טוב זאת כבר נקודת פתיחה טובה. תמשיכי להאמין בעצמך זה משדר כלפי חוץ.

 

[Falcor]

נראה לי שאת מגזימה קצת..

קשה לי להאמין שאת בן אדם כלכך נורא כפי שאת מתארת..
לא תמיד זה קל להתחבר.. יש אנשים עם הרבה מאוד חברים לכאורה.. אבל ברגע שקורה משהו הם מתפוגגים..
מנגד זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות אדישים וצינים כלפי כל העולם.. כי בכל זאת צריך למצוא חברים טובים.. ולפעמים זה דורש מאיתנו שינויים קלים.

 

[פריאל12]

נכון שמתפקידי לחפש כאן ממצאים ארכאולוגיים אבל

הפעם אומר דבר אחד בלבד: אני חותמת על כל מילה של פלקור.