שבת שלום לכולם

[carey2]

שבת שלום לכולם

לפעמים אני לא נכנסת לכתוב כי אני לא מרגישה כלכך טוב ,אז היום אני כן רוצה לכתוב כי אני קצת חוזרת לעצמי ,זה עליות וירידות ואני שונאת את זה למה החיים לא יכולים להיות קו אחד ישר ולא מפותל אני לא אוהבת שהחיים שלי בבלגן והם הכן בבלגן אבל אמרתי לעצמי למה בגלל שהחיים החיצוניים שלי קורסים למה הפנימיות שלי עצמי שלי האני שלי צריך לקרוס ואז החלטתי לקום ולהתחיל לטפל בעצמי,והדבר הראשון זה אהבה עצמית ,והשאר יבוא אחר כך ואני בטוחה ומי שאוהב את עצמו דואג לעצמו ,אבל קשה לי להבין את הנטיה שיש בי להרס עצמי ,לפגוע בעצמי לדוגמא בכך שאני זורמת עם ההפרעות האכילה ולא מתמודדת מולם ,בזה שאני לא מגשימה את החלומות שלי ,בזה שאני פוגעת בעצמי ולא הופכת את החיים שלי ליפים ביותר רק מוצאת בהם פגמים ותהיות ומחשבות שליליות ותשוקות עזות להרס עצמי,נכון שאומרים שאהבה עצמית זה ללמוד לקבל את היתרונות והחסרונות אז אם אני לא מוכנה לקבל את החסרונות האם זה אהבה עצמית חלקית פעם פסיכולוג אמר לי את אוהבת את עצמך אבל לא מספיק ,אז מזה מספיק מישהו יכול לאמר לי מזאת אהבה עצמית מלאה ואך אני יכולה להגיע אליה אשמח לקבל מה צריך לעשות כדי אני יאהב את עצמי יתאהב בעצמי בצורה מלאה ולא חלקית ,רציתי לספר לכם משהו שקרה לי ,בן דוד שלי טס לחול ביום רביעי ,הייתה לו טבעת מזל והיא פשוט נעלמה ,הוא לא הצליח למצוא אותה כמה שחיפש,ואז אמא שלו התקשרה אלי כדי שהבוא לעזור לה בבית ,כשאני בחדר שלו שוטפת מצאתי את הטבעת ולא ידעתי שהיא טבעת המזל שלו ואז אמא שלו אמרה :"תיקחי אותה היא תביא לך מזל" ועכשיו היא באצבע שלי ואז הוא התקשר כדי לספר שהוא הגיע לארצות הברית בשלום אז אני מרגישה טוב אולי זאת הטבעת יש בה כוחות שבת שלום מחכה לכם

 

[ניאו30]

שבת שלום גם לך,ולכולם ../images/Emo13.gif

כמה שאנחנו שונאים את זה-עליות וירידות הם חלק מהחיים...זהו טבע האדם,זהו טבע החיים...ואם זה נשמע כמו קלישאה,אז זה רק אומר שלא צריך להתעלם מאותם קלישאות.תנסי לחשוב על זה בצורה עמוקה-האם באמת את מאמינה שאפשר לחיות בלי אותם עליות או ירידות?...בשכל פשוט והגיוני...בלי סיבוכים...זה פשוט נראה לי חלק מהחיים אבל גם מהנסיון שלי זה ברור למה זה קשה...קשה לקבל את זה,להתמודד את זה...באמת מכיר את זה כל כך טוב. אז נשאלת כמובן השאלה מה עושים?והתשובה היא עושים! אני מדבר ברצינות...כיום,כל פעם שאני בתקופה לא טובה אני יודע שעליי לעשות משהו...עם עצמי או עם אחרים,דברים שעושים לי טוב,אבל גם דברים שאני לא יודע מה הם יגרמו לי לחוש.יש כאלו שהעשייה הזאת כבר בנויה כחלק מהלו"ז השבועי שלהם...ומה טוב...אבל גם אם לא זה לא נורא-אז אנחנו מודעים לכך,ואנחנו עושים דברים בצורה מודעת בעקבות מה שקורה לנו. אני אתן לך דוגמא-פעם הימים האלו,כמו שתיארת,היו חלק משיגרת יומי הרגילה.כיום זה די נדיר וקורה פעם בכמה חודשים נגיד... וביום חמישי היה לי במקרה יום כזה...לא חשוב למה ואיך...זה מורכב מדיי בשביל להתחיל לפרט כאן...וזה הכניס אותי לתחושה פנימית לא טובה,למה שאנחנו מכנים ירידה... אבל ידעתי שהיום בבוקר יש לי פעילות עם ילדים(פר"ח),ולכן ידעתי שהירידה הזו לא תהיה יותר מדיי זמן,ואכן היא השתנתה. אבל גם אם לא היתה הפעילות הזו-אז הייתי ממש מכריח את עצמי לצאת לרקוד היום,ולא להשאר עם המחשבות....מחשבות יכולות להיות דבר מאוד מדכא!...ומשקיע אותנו עוד ועוד במעמקי הדכאון,ומעשים? את עושה משהו...זה גורם לך להרגיש משהו כלפי העשייה... ומשם לחשוב על הדברים,וכך גם המחשבה שלך משתנה-לא תמיד לחיוב,לא תמיד כפי שחשבת,אבל היא משתנה...את כבר לא מתעסקת במה שהיה...והעשייה היא היא החשובה כי היא מסמלת את החיים בהווה עם הכיוון לעתיד...המחשבות הם מחזירות אותנו שוב ושוב לאחור...אז זאת העצה שלי בעניין-כל פעם שעולה מחשבה שלילית,יש שמעדיפים להתנגד לה ולמנוע אותה בכוח,אני מעדיף פשוט לעשות משהו. חייב לציין שזה לא איך שאני רואה את פתרון ארוך הטווח לעניין הזה,אבל זה נותן סוג של התחלה שתאפשר לנו להתמודד טוב יותר, לדעתי,עם מחשבות שליליות,כשבשלב הארוך טווח יותר אולי אפשר יהיה להתמודד עם המחשבות עצמן.אני חושב פשוט על סדר למידתם של דברים במציאות,נגיד על ידי ילדים...ואני בעצם מנסה לעשות אותו דבר-החשיבה היא דבר שבאה רק מאוחר יותר בהתבגרות.לפני כן,הלמידה נעשית באמצעות עשייה והתנסות בלתי פוסקת בעולם שמסביבם,הקשורה ישירות גם לעצמם כמובן. ככה,בצורה כזו-מהעשייה בפועל אל החשיבה בראש-אני גם מאמין שמחשבות חיוביות,חלומות,אהבה עצמית(שקשורים מאוד אחד לשני,לדעתי) או משהו אחר נטמעים טוב יותר בתוכנו, בתוך האדם השלם שבנו,ולא רק בראש,ולכן תהיה יותר יציבה. רק עוד בקשר לאהבה עצמית-מחשבות חיוביות-לדעתי,המפתח כאן הוא בתחושה שאנחנו ממלאים אחרי ייעודנו...שאנחנו לא "בוגדים",אם אפשר להגיד,במי שאנחנו באמת.אני חושב ומאמין שבפנים בפנים אנחנו יודעים היטב מי אנחנו באמת...אלא שמציאות החיים מובילה אותנו לעשות דברים שלא מסתדרים או לא מתאימים לאותה אישיות אינדיבדואליות שלנו...ואז מגיעה התחושה שאין בנו אהבה עצמית...כי מהי אהבה עצמית?לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו,אך איך נאהוב את עצמנו אם לא ראשית נהיה כפי שאנחנו? לכן,הבסיס,לדעתי,של אהבה עצמית הוא לחפש כל הזמן את הזהות העצמית שלנו,האמיתית,לא להתבייש לשנות דברים,מחשבות או מעשים שלנו,אם זה מה שאנחנו מרגישים...כשאנחנו מקשיבים באמת למה שהלב שלנו רוצה. למה הדגש על שינוי בזמן שאני מדבר על קבלה?כי שינוי הוא תמיד יהיה בסיס לתקווה,כי תמיד המוטו של שינוי הוא "אחרי הכל,מחר הוא יום חדש!"(חלף עם הרוח...)-זה מסר חזק מאוד לחיים,ולכן אותו שינוי,אותה התהוות בלתי נפסקת,חיפוש מתמיד אחרי מי שאת באמת,הוא הוא הבסיס למחשבות חיוביות,לדעתי...למחשבה שתמיד ניתן לשנות את מה שאפשר...שתמיד יש לשמור על תקווה ליום המחר,גם כאשר היום הנוכחי לא בישר טובות,לכאורה כמובן,משום שתפיסת העתיד שלנו היא מוגבלת ולכן אנחנו צריכים להיות פתוחים לאפשרות,לפחות לאפשרות,שיגיע יום ויהיה טוב יותר...ומכאן הדרך קצרה לאי שיפוט של מה שקורה לנו במונחים של טוב ורע,אלא במונחים של שיעורים שאנחנו צריכים ללמוד מהם,לגביי עצמנו ובכלל לגביי העולם,כדי להמשיך להתפתח ולצמוח.

 

[carey2]

היי ניאו

אהבתי מה שכתבת ואתה צודק שעושים משהו זה תחליף למחשבות השליליות ,אבל לפעמים כשהם משתלטים הם גורמים לך לא להיות בעשיה פשוט לא לעשות,אני אספר לך משהו הבוקר אצלי הוא סרט איימה כל המחשבות השליליות המעוותות נפגשות בבוקר ורוצות שאני יהיה במיטה ,חושבת, אוכלת, לא חיה ,ואז התחלטתי לעשות משהו אחד לכתוב ביומן,שתיים מוסיקה שעושה לי טוב שלוש להיכנס לפורום ולכתוב על מה אני מרגישה ,והקפה של הבוקר או טיול בגינה הקטנה שבביתי העיקר לפעול כנגדם, ועכשיו השעה 10:45 ואני מרגישה שחרור יותר טוב וצדקת רק עשיה ולמרות שיש מישהו אחר שמנסה להרוס לך את החיים אתה צריך להחליט וצאת למלחמה על החיים שלך מזה פרח ?אשמח לקבל פרטים ואיפה את רוקד? שבת שלום והכי חשוב לא משנה מה קורה מסביב לחיים שלך טוב או רע הכי חשוב הפנימיות שלך וזה לפי דעתי מה שהולך להציל אותי

 

[ניאו30]

גם לי היו לא מעט רגעים כאלו

שבהם המחשבות משתלטות על המעשים...ונהייתי מודע לזה...וקבעתי לי סוג של מוטו כזה...על בסיס זה של נייקי,מורחב- don't think it, just do it ונכון,שלא תמיד זה עוזר...יש הרגלים...אבל בעזרת המודעות וכוח הרצון להתגבר על הרגלים מעכבים אפשר לשנות את זה...לא להכריח את עצמך...לרצות לעשות את השינוי הזה...ואז כשאני רואה שמרוב מחשבות והרהורים אני נמנע מלעשות כלום,או להחליט שלא להחליט-אז אמרתי לי את המוטו הזה,ואחרים,והבנתי בעצמי שלפעמים אפילו המעשה הלא נכון הוא המעשה הנכון,אם את מבינה את כוונתי. ובאשר לפרטים ששאלת-פר"ח זה ראשי תיבות של פרוייקט חונכות.זה פרוייקט של סטודנטים בכל הארץ שכדי לממן חלק מסויים משכר הלימוד שלהם מקדישים 4 שעות שבועיות לעבודת חונכות עם ילדים צעירים,בדרך כלל ילדים שזקוקים לתמיכה,או לימודית או חברתית או שילוב של שניהם.אני התחלתי בחונכות רגילה,עם ילד אחד,וזה נפסק מסיבות של הילד ועכשיו אני בחונכות בוקר,עם 4 ילדים,בכיתה ג'.מכיוון שאני רוצה לעבוד עם ילדים,אז זה בעצם גם פרויקט חונכות בשבילי

את יכולה לקרוא עוד באתר של פר"ח- אזור המרכז. ובאשר למקום בו אני רוקד...או אולי המקום העיקרי שבו אני רוקד(כי אני הולך לפעמים למקומות אחרים,לגוון קצת)-זה נקרא מסיבת ג'ינגה,בתל אביב,ליד הסינמטק...מסיבת ריקוד חופשי,ועוד דברים אחרים שקורים שם...את יכולה לקרוא על זה באתר המצורף מקודם.