שבת שלום לכל חברי הפורום

[בוזיקית]

שבת שלום לכל חברי הפורום ../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

אני פוחדת פוחדת פוחדת... המצב הבריאותי שלי מידרדר ואיני עושה דבר כדי למנוע את ההידרדרות הזו. פתאום הבחנתי שיש לי בצקת ברגל שמאל, יש לי קשיי נשימה (אלרגיה) ואני בקושי זזה (זוכרים? 100 קילו, לדעתי קצת יותר אפילו) ויש לי שחיקה בסחוס של הברכיים וכאבים בגב (פריצת דיסק). בדרך כלל אני נוטה להתעלם מדברים שכאלה - שנים ביליתי בבתי חולים עם המחלה האנדוקרינית שלי, אבל זהו נשברתי די. אחרי כל מה שקרה עם ההורים אין לי יותר כוח לרופאים ולבדיקות ולתרופות - זה מפחיד אותי ואין לי כוח להתמודד עם זה לבד. מה שברור לי - אם ארד אפילו 5 קילו בתור התחלה - לפחות שליש מהבעיות הבריאותיות שלי יעלמו כלא היו. אני אומרת את זה מנסיון - כי הרי כבר ירדתי לפני שנתיים 33 ק"ג. אז למה אני לא עושה שום דבר? למה אני ממשיכה להזיק לעצמי במודע ואפילו במתכוון? למה אני מנסה להעניש את עצמי? אולי מפני שלא הייתי מספיק טובה? אולי מפני שלא הצלחתי להציל את ההורים שלי ממוות? אולי בגלל שלא עזרתי לאמא מספיק כשהיתה חולה (ואלוהים יודע שזה לא נכון) אבל עם תחושות אי אפשר להתווכח... בקיצור ולעניין - אני לא עושה שום דבר לשיפור המצב ולא מסדרת את הבית ואין לי כוח לנקות והכלים מצטברים בכיור והבית הפוך... איך יוצאים ממצב כזה? מה יהא בסופי?? ובנימה אופטימית זו - מאחלת שבת שלום ומבורך לכולנו

 

[גילה זילברמן]

מצטרפת לאחולי שבת שלום ../images/Emo141.gif

בוזיקית, את תעשי את זה. רק תני לעצמך זמן. יש עליות וירידות. תחליטי, כתבי לעצמך את המטלה שאת רוצה להתרכז בה על בריסטול ותלי בחדרך והתקדמי צעד צעד. לגבי המשקל- את משתתפת גם בפורום שקשור בנושא זה? זה יכול מאד לעזור.

 

[בוזיקית]

כן, אני גם בפורום לרזות בראש אחר...

ושם פגשתי מישהי שקישרה אותי עם אגודת OA וכנראה שאלך לשם כי כבר אין לי מה להפסיד... ובקשר לרשימת מטלות - זו אכן המשימה שלי בטיפול... אגב, אתמול הייתי אצל הפסיכולוגית ושאלתי אותה את השאלות שהעלית לי במסרים על הנושא שאני לוקחת קשה מידי את הבעיות של האנשים פה, והתפתחה שיחה מרתקת... תודה על נקודות האור...

 

[thesurvivor]

יש לפעמים לבעיה אנדוקרינולוגית ....

שלום בוזוקית יקרה , לבעיה שלך יש כנראה רקע נפשי. אולי יחד עם רופאים אנדוקרינולוגים כדאי לדבר אם פסיכולוג ועם פסכיאטר . הם יוכלול תקוף את הבעיה מכיוון אחר וחדש . גם אם יש יכולת כספית כדאי לפנות לרפואה משלימה שעושה פלאים במקרים כאלה . לדעתי אסור להתייאש . אוהב אותך ומצפה לשמוע שמשהו התשפר בהרגשתך .

 

[בוזיקית]

תודה ניצול יקר...

תיראה, אם היית מסתכל רק כמה שורות למעלה היית מבין שאני כבר בטיפול נפשי והאמן לי שהבירורים לגלות ממה אני סובלת ארכו כ - 3 שנים, כך שגם האפשרות הזו נלקחה בחשבון. הוברר, שהבעייה שלי היא על רקע גנטי, והיתה חבויה בי עד להתפרצות בגיל 17 בערך. יכול להיות שהטריגר להופעתה היה על רקע מותו של אבי, אך מרגע שפרצה לא ניתן להכחידה, אלא להקל על הסימפטומים. כמו כן, אם היית קורא בין השורות ואפילו לא רק, היית מבין שמה שכרגע מונע ממני לטפל ולהיות במעקב זה הפחד מבתי חולים ומרופאים אחרי מה שעברתי כבר. חצי מהחיים שלי עברו בבתי חולים עם אבא במיוחד, עם אמא הרבה פחות אך יותר אינטנסיבי וכמובן גם עם עצמי. כדי לעשות את הבדיקות אני צריכה להפסיק באופן זמני ליטול כמה מהתרופות שאני לוקחת כיום, וכשעשיתי זאת בעבר ההורמונים שלי השתוללו ואושפזתי עם גידול שפיר בשחלה. אין לי כוח להתמודד עם זה שוב, ואין לי כוח גם לפנות בכלל לרופא, לא בגלל שאני פוחדת מרופאים, אלא בגלל המעמסה הנפשית שנלוית לכך. אין לי מספיק כסף כרגע לאופציה של רפואה משלימה וגם לו היה לי - שוב אותו עניין - אף אחד רציני לא היה מקבל לטיפול מישהיא שלא עשתה בדיקות מקיפות כבר בערך 5 שנים... ולא, אין לי מי שילווה אותי - עם אחי בקושי יש לי קשר ולאחותי יש את הבעיות שלה ברוך השם. תודה על האהבה ועל הרצון להיטיב - אני מאוד מעריכה את זה ושמחה עם זה, וכמובן מבטיחה לדווח פה על שינויים, גם לטובה, כפי שאני עושה מאז ומעולם. היה שלום אח יקר, ושוב תודה