דפני ליף-שלא מצביעה באופן מיוחד על מישהו או משהו- שהיתה למנהיגת המחאה של האהלים ברוטשילד-וחברתה סתיו שפיר חושבת שבכנסת היא תעשה יותר כמו גם יאיר- זה ביטוי למחאה של גזירת הקופון.
רביב דרוקר שהתחיל לכתוב ב'הארץ' על היועץ המשפטי שסוגר תיקים לביבי,לאיבט, וכעת אולי גם לפואד שנהיה חולה[מדומה?] אבל לדעתי- גם הדתיים גוזרים עלינו - בטענה שבלי לימוד תורה יקרה אסון. ושמונה עשירונים- עובדים קונים ומשלמים. לשניים העליונים אין צורך לדאוג. ומי שקונה סמארטפון ויש לו אוטו לא נקרא עני. עני זה חוסר תרופות ואוכל. וועדת אללוף..כנראה לא בדקה מכוניות וסמארטוט-פונים
תרבות 'לדעתי' מכנה את זה עירית לינור שהבוקר קראתי אצלה בפיסבוק מה שכתבה מראש השנה. גם יצא ספר שלה. גם שעה בגל"צ בשעה האחרונה.
לא משהו. אבל אני אוהב לשמוע ולקרוא אותה.
אני חושבת שגם אם הייתי גרה במרכז לא הייתי הולכת... עד שאני קמה בבוקר.. 9.10
נשקלים, מודדים סוכר, שותים קפה... ארוחת בוקר רק אחרי שעה.... הסרט כבר היה נגמר...
אמש בחדשות הופיעו 3 טייקונים שהתלוננו על הבירוקרטיה הישראלית...מנהל רשת קופיפיקס
סיפר כמה משרדי ממשלה צריך להפעיל כדי לקבל אישור כלשהו... ומנהל רשת הלפרין סיפר
על הארנונה לשלטים ולא חשוב גודל השלט... גם רמי לוי השתתף בדיון...
זה הזכיר לי את מסע הבחירות של יאיר לפיד - אני הולכת להזכיר לו את זה...
שכדי להקים תחנת אוטובוס בעיר כלשהיא צריך אישורים מ-5 משרדי ממשלה....
יוליקה, הטייקונים לא אוהבים בירוקרטיה. אבל כשהיא מסייעת להם
להרחיק מתחרה הם אוהבים אותה מאוד.
קראתי במאמר, שמכון התקנים מגן על היצרנים הגדולים והיבואנים הגדולים דרך התקנים שלו, ולקטנים אין סיכוי. כי זה תענוג יקר להשיג תקן.
לא נוסע באוטובוס-ולא הולך לסרטים.יש טלויזיה ויש אינטרנט.
פעם ביום שלישי היה סרט בקיבוץ. למעשה בדרך לסרט עם כסא ביד- אני ואשתי התחלנו ואפילו לא ידענו שהתחלנו שם. זה היה מפגש במדרכה הצרה. הפרטים לא חשובים. אבל ראיתם איך היא נראתה אז.
היא לא זכרה אבל אני ככותב סיפורים ומספר זוכר את זה.
זה היה כנראה בתת-מודע שלי שהיא היתה : Having an overpowering appeal: irresistible beauty-
נשבע לכם שבמקרה כרגע מצאתי את הביטוי לזה...ואין אלהים.
ראיתי בצד שמאל כמה תל חיריה קרוב. ואכן חיריה וסקיה שני כפרים שהיו. בתל אביב- היו כפר סומייל ושייך מוניס.
למיטב ידיעתי כפר קאסם נותר היישוב הכי קרוב לגוש דן. וחבר הכנסת פריג' שגר שם-טוען שישראל אימצה אותו כאמא חורגת. ואמא שלו היא פלשתין. מה לעשות? אחת הבעיות שאין להם פתרון. כמו גם הקיפוח ההוא.
יש איש אחד גדעון ספירו, ששונא את כל העולם. היום ב'מוסף' הארץ' הוא מתאר את משטר מפא"י שדיכא באגרסיביות את המהומות בואדי סאליב..שזה רחוב קיבוץ גלויות וקראו לו קודם רחוב עיראק.
על הכיבוש של היום כמובן שאין אצלו אף מילה טובה. ורק ב'הארץ' שם יש לו את החברים שלא איתנו גדעון ועמירה מפרסמים דברים שלו. אלה אנשים שחושבים שאנחנו בחרנו להיות כאלה.
הם חושבים שאם יש 'כיפת ברזל' שמיירטת- אז למה בכלל להגיב. את זה קוראים בחו"ל..ועושים צימעס.
...הגזר- ביידיש של האשכנזים.