שבת שלום
סוף שבוע שעבר היה סוער וחשוך אצלנו. לאחריו הגיעו ימים יפים וקרים מאוד.
פחדתי שהסערה פגעה בבית קברות, ובאיזור הקבר. שעצים נפלו...ומנגד פחדתי לנסוע לשם לבד, כי הכביש גישה הוא דרך עפר.
היום כשירדנו לביקור אני ובעלי נרגעתי כשראיתי שהכל בסדר, קצת קפאו צמחים שאולי לא יתאוששו, אבל כל הפסלים שלמים במקומם.
ורק הלב שגם ברגעים הקרים ההם ממשיך לכאוב את חסרונו של בני, עדיין לא התאושש.
בימים הקרים האלה, לפעמים עוד חושבת עליו כאילו היה כאן איתנו, וכמה קר להיות שם בחוץ בלילות הקפואים.
אולי חסר היגיון, אולי לא במקום. אבל לשם הולכות המחשבות ואחריהם הלב.
סוף שבוע שעבר היה סוער וחשוך אצלנו. לאחריו הגיעו ימים יפים וקרים מאוד.
פחדתי שהסערה פגעה בבית קברות, ובאיזור הקבר. שעצים נפלו...ומנגד פחדתי לנסוע לשם לבד, כי הכביש גישה הוא דרך עפר.
היום כשירדנו לביקור אני ובעלי נרגעתי כשראיתי שהכל בסדר, קצת קפאו צמחים שאולי לא יתאוששו, אבל כל הפסלים שלמים במקומם.
ורק הלב שגם ברגעים הקרים ההם ממשיך לכאוב את חסרונו של בני, עדיין לא התאושש.
בימים הקרים האלה, לפעמים עוד חושבת עליו כאילו היה כאן איתנו, וכמה קר להיות שם בחוץ בלילות הקפואים.
אולי חסר היגיון, אולי לא במקום. אבל לשם הולכות המחשבות ואחריהם הלב.