שבת שלום

[sovlanit]

שבת שלום ../images/Emo140.gif

הנה הדילמה בפניה ניצבים בעלי ואני: בעלי ואני מנהלים קשר זה כ-19 שנים. במשך עשור ויותר התגלעו חיכוכים בין אימו לביני שהשפיעו על מהות היחסים של בעלי איתי ושל שנינו עם האחים שלו. הגיעו הדברים לידי כך שזה מס' שנים לא קיים קשר בין אחת הגיסות [אשת אחיו] לבינינו כלל ,ואין לנו קשר גם עם הילדים שלהם. ועם יתר בני המשפחה היחסים מנומסים ותו לא. זה מספר שנים שקיים נתק מוחלט בין חמותי לביני לאור החלטה שקבלתי. בעלי בוחר לנהל מערכת יחסים די רשמית עם אימו וגם זאת בהיקף מצומצם מאוד. בעוד מס' חודשים אנו אמורים לחגוג מסיבת בר מצווה לבננו. אנו מתלבטים . אם נזמין את האחים של בעלי למסיבה -אימו תדע זאת מהם.שכן,אחד האחים עדיין גר עם אימו. מתוך הכרות עימה אנו משערים שהיא תבחר לבוא לארוע גם ללא הזמנה מצידנו. מנסיוננו בעבר אנו יודעים כי הגעתה לארוע עלולה ליצור מתיחות ואף תהווה עבורה הזדמנות לפגוע ברגשותי. אין אני רוצה להגיע לעימות עימה ובוודאי לא ביום חשוב שכזה. אין אני רוצה לשמוע עקיצות ותוכחות ב"עזרת נשים" ו/או בכל מקום אחר. מתוך הבנה שכל בקשה מצידנו כי היא תמנע מהתנהגות כזו לא תכובד-אנו מתלבטים. האם לערוך ארוע אליו לא תוזמן כל משפחתו של בעלי כדי למנוע אי נעימויות במהלכו?האם להזמין חלק מהקרובים ואותה לא-ואז הדבר יוודע לה והיא עלולה להפתיע?האם לנסות להגיע עימה לסיכום -בידיעה שהיא לא ממש תיישם סיכום כזה-מראש שלא תדבר איתי ב כ ל ל גם לא שם?ומה אם היא תבחר להפתיע ,להגיע ולקלקל את מצבהרוח של בני משפחתי ושלי ? מה דעתכם? אנו מחפשים מוצא להתלבטות הזו. תודה מראש.

 

[הנחליאלי]

אוףףףףףףףףף בעיה קשה מאוד

אחד הדברים הגרועים ביותר להיסטוריה של משפחה הוא כשלא מזמינים או כשלא באים, לחתונה, לברית, לבר/בת מצווה, או להבדיל, חלילה, ללוויה. אם רק אפשר אני ממליץ להזמין את כולם. במיוחד שמדובר גם באקט בעל משמעות חינוכית גדולה לילד, הידיעה שהקהילה המשפחתית שלמה, שאי אפשר לבחור את המשפחה, ותמיד עדיף לתקן יחסים מלהכניס אותם למקפיא. כל הילדים ילמדו שיעור חשוב ביותר של חשיבות הפיוס והאחדות המשפחתית אם תזמיני. ועכשיו אני אגיד משהו הפוך. אבל גם גרוע מאוד אם יש מישהו שתמיד מרעיל את האווירה ומונע מהאחרים ליהנות הנאה מלאה. אז כנראה יש מצבים שבהם עדיף לא להזמין. זאת דילמה קשה מאוד, לא להזמין יהיה גרוע, ולהזמין זה סיכון (אף כי יש בצדו גם סיכוי). מכל מקום, אם מחליטים להזמין, אני מציע שני דברים: ראשית, כמה שיותר לעשות עבודת רקע של פיוס עם כל מי שצריך להתפייס אתו ולתקן את היחסים והמצב רוח זמן מספיק לפני האירוע. שכל הסיר לחץ ישפריץ קודם, שבועיים קודם, שלושה שבועות קודם, כך שיהיה אפשר להרגיע ולתקן ולהתגבר ולחזור למצב רוח טוב עד יום החגיגה. ובכל מקרה, לעשות עבודה נפשית פנימית של נכונות לעבור ולהעביר את כל ההערות הצפויות, ולקלוט אותן ב"דרך המים" ברכות, כמו טיפות מים על נוצות ברווז, בחיוך, בתחושת "טוב, הרי ידעתי, זה קטע שלה ולא שלי". זה בכלל לא כל כך קל, כמו שאומרים "יותר קל להגיד מלעשות". אז ראי בזה עצה חלקית, אחת מני רבות שעוד ישתלשלו בשרשור הזה בוודאי, ותשתמשי באותם חלקים השימושיים לך. בהצלחה!

 

[sovlanit]

הנחליאלי

תודה על דברייך. נתת לי חומר למחשבה. שבוע טוב.

 

[akazw]

בר מצוה

שלום, אכן התלבטות. האם שאלתם את בעל השמחה מה הוא רוצה? את מי הוא רוצה להזמין לאירוע שלו? אם הוא רוצה להזמין את סבתו, אולי זו ההזדמנות כמו שכתב נחליאלי, לסלוח, ולהמשיך הלאה, אולי ההזמנה תבוא ממנו, כנכד בעל האירוע? הרי בר מצווה מכניסה אותו לעולם המבוגרים, ונותנת לו משקל חשוב בהחלטות ובהבעת דעתו. לא הייתי מסתירה את המסיבה, כי שקרים תמיד מתגלים לבסוף.ואם את חושבת שבכל מקרה היא תגיע, אז למה שאת לא תהיי זו שתזמין אותה? ארועים הם הזדמנות עבורינו לישר הדורים,(ממליצה לכתוב לה מכתב בנוסך התקשורת המקרבת) בנוגע אלייך וחמותך, ההזדמנות שלה לפגוע ברגשותייך, היא הזדמנות שאת נותנת לחמותך, אם תחליטי לראות אותה עם כל התיק שהיא נושאת על גבה , ולהחליט שמה שלא תעשה, אלייך היא לא תגיע ולא תפגע, אז ההזדמנות שלה הרי נעלמת, והיא יכולה להגיד ולעשות מה שהיא רוצה, עקיצות ותוכחות הן למעשה דרך לבטא רגש שלה, כמו כעס, תסכול, ועוד רגשות שונים, פשוט כי היא לא מכירה את דרך התקשורת המקרבת, לא למדה אותה אף פעם, הדרך היחידה שהיא מכירה היא הדרך שלמדה, הדרך בה היא משתמשת, נסי לראות את הדברים בצורה הזו, ואני מאמינה שיהיה לך קל יותר להתמודד איתה.בנוגע למה שכתבת שהיא לא תדבר איתך, זה בסדר, אם לא תצפי ממנה שתדבר איתך, תוכלי רק ל"התאכזב" לטובה. אני חושבת שמספיק שתכבד את הנכד שלה ותגיע לטקס שלו, בשבילו, אפילו לא בשבילך. מזל טוב אקא

 

[הנחליאלי]

אני לא הייתי מערב את הילד בהחלטה

 

[sovlanit]

אקא

תודה על דברייך. אין בכוונתנו לשקר. העלית כמה נושאים: 1.העובדה שהיא נושאת על גבה מטען והעובדה שהיא לא מכירה את מודל התקשורת המקרבת.-אין בכך משום מתן לגיטימציה לפגיעה מכוונת מצידה . 2.האחריות שלי לרגשותי.אכן-זו אחריות שלי ,אולם "מי שנכווה ברותחין-נזהר בפושרין". 3.הכשרת הקרקע לקראת הארוע ונסיון למזער/למחות את הסיכוי לפגיעה. לו היה סיכוי כזה ואי לא היתה בליבי דילמה. 4.את כותבת:"אני חושבת שמספיק שתכבד את הנכד שלה ותגיע לטקס שלו, בשבילו, אפילו לא בשבילך. "-ובכן,היא מ ע ו ל ם לא ראתה בילדים של בעלי ושלי נכדים שלה. והיא גם אומרת את זה!!! 5.לגבי הוועצות עם הילד-מוטב שהוא לא יהיה מעורב בנושא הזה. העניין הוא שנוצרו "מחנות" . מי שמנהל עימה יחסים במילא נמנע מיחסים עימנו-וכל מגע עימנו נעשה לעיתים רחוקות ובצורה רשמית מאוד.כך,שלמעשה היחסים עם יתר בני המשפחה רופפים. כפי שציינתי-יחסיה עם בעלי מצומצים למדי ומנומסים גרידא . תדירות הקשר עם האחים והגיסות לטעמי שואף לאפס... הקושי הוא בכך ש"איך שתשכיב את החולה לא נוח לו". תודה על דברייך ועל החומר למחשבה שקבלתי ממך. שבוע טוב.

 

[akazw]

בחירות

סובלנית יקרה אהבתי את מה שכתבת: איך שתשכיב את החולה לא נח לו" זה בדיוק העניין, שלה זה לא טוב, למה את מנסה לרצות אותה, שיהיה לה טוב ונח, תשלימי עם זה שכל מה שתעשי לא יהיה לה טוב, כי היא בוחרת שכך יהיה, כמו שאת יכולה לבחור שכל המניפולציות שלה, הכעסים שלה , ההתנהגות שלה, כמה שיהיו לא לגיטימיות ישארו שלה, אל תתנדבי לקחת אותם,ולהפגע מהן, זוהי רק הבחירה שלך, איך שאת מחליטה לראות את המציאות. הבחירה שלך היא האם להכניס את המציאות שלה לתוך המציאות שלך, ולהיות מושפעת ממנה. השאירי הכל ברמה הרישמית, אל תנסי לרצות את כולם, ובטח שלא אותה, תבחרי לתת להתנהגות שלה לעבור לידך ולא לגעת בך, תבחרי את ש"כל תנוחה בה ישימו אותך, לך יהיה טוב ונוח בה, ללא קשר למה שקורה מסביב" אקא

 

[sovlanit]

אקא

וואלה-אהבתי. תודה.

 

[המונשרי]

סובלנית

גם אני נשואה 19 שנה ואף אני לא רוויתי נחת מהחמות. אבל, לעניות דעתי הבלתי קובעת - בארועי השמחה של המשפחה יש להתעלות מעל כל אי ההבנות. זה הזמן לגלות גדלות רוח ולו רק למען הבן /הנכד. זיכרי זהו רק יום בודד ומס' שעות מועט. למה צריך את כל הדיבורים המיותרים אחרכך. תזמיני אותה- תצאי אצילת נפש. אני מקווה שאשה בגילה שעברה את החיים וראתה דבר או שניים- תדע להתנהג בצורה נורמטיבית. וגם אם חלילה לאו...אז את הבושות היא תעשה לעצמה בלבד.