שבת שלום....
....

גל-עמית

New member
שבת שלום.... ../images/Emo16.gif ../images/Emo16.gif ....

רק להודיע שאני בכל זאת בחיים.....לא, לא חזרתי מאפגניסטן....פשוט מנסה לכלות את קץ ימי החופשה העליזים...מיום א´ הקרוב - שוב חזרה למשרד. אני עובר מדי פעם על הכתובים.....מתמוגג בהנאה על השירים...מזמזם לי אותם, גם בעיבודים של השירים..(אני בס - בריטון...)... כבר נאמר לא פעם שהשירים היפים ביותר, הם לצערנו - השירים השקטים, העצובים.... יצא לי לא מעט לחוות ערבי שירה על ובנוכחות כותבים ומלחינים. שלשה ערבים זכורים לי במיוחד שאותי אישית רגשו. האחד עם רחל שפירא, האישה הקטנה, הביישנית משהו, הענווה ובעלת יצירות הכתב העצומות. אהוד מנור - שהכל כבר נאמר עליו אבל אני חייב לציין את רגישותו הרבה. ויאיר רוזנבלום ז"ל. 3 חדשים לפני מותו, יצא לי להיות אולי בין האחרונים שיש להם הקדשה ממנו. איש עצום, גם כשהיה כבר חולה מאד - שידר עוצמה. גווני המוסיקה שכתב... והנגינה שלו על הפסנתר.... גם הכותבים והמלחינים האחרים, אותם לא ציינתי, התוצאות מדברות בעד עצמן. אני אישית בדיעה ששירים, הם האוצר הגדול ביותר לנפש. ואסיים בדבר המשורר: "לא נפסיק לשיר"....... שבת שלום.
 

עיניים

New member
גם לך גל,

מדהים עד כמה שירים מחברים אותך לתחושות מהעבר,,, הם משולים למלקחיים קטנים, השולפים ממעמקי הזכרונות תמונות, ריחות, צלילים, רגעי אושר, אהבות,,, כמו חוטים קטנים הנקשרים זה לזה ומחזירים אותך אחורה לנוסטלגיה,,, עין
ברגע נוסטלגי של שבת סתווית.
 

שקדי

New member
זה בזו נביט ונתמהה שנית............

אם ראינו נכונה לפעמים אני לפעמים אתה כה זקוקים לנחמה............ איזה עומק ורגש בכמה מילים שבת שלום עיוני..................
 

עיניים

New member
"אם ראינו נכונה",,,,

איפה העוקץ, שקדי? האם אין המילים הללו תמצית חיינו??? הרי את כל ה"ראייות הנכונות" היינו אמורים לראות כשחלב אימנו עדיין על שפתותינו... מה שנותר בדיעבד זה להביט זה בזו ולתמוה... שבת שלום גם לך לוז.
 

שקדי

New member
לפעמים אני................

וזאת הרי תמצית הגאוניות לאסוף מהרצפה מתחת לרגלינו אמיתות שהן כ´´כ טריויאליות ויום יומיות שאיננו שמים לב אליהן ומעריכים ופתאום.....שתים שלוש מילים והאסימון נופל ומכה שורש והוא שם לתמיד
 

עיניים

New member
"יש לך ראש"?

דבריך מזכירים לי את שנהג לומר לי אבי ז"ל. יש לנו ראש, יש ידיים ואצבעות, יש רגליים, אבל מי שם לב? מי חושב על זה? אבל, כן ! בראש נזכרים כשיש - כאב ראש... באצבע מבחינים כאשר יש בה חתך... ברגל חשים כאשר נוקעים אותה... ככה זה בחיים. לא יודעים להעריך מה שנמצא פה, ממש לידך...
 

עיניים

New member
ואף על פי, ולמרות הכל

אינך יכול להתכחש לעובדה שהוא עדיין מרעיד את נימי הנפש בכל פעם מחדש,,,
 
גל - ואם הזכרת את אהוד מנור..

בשירו ימי בנימינה תיאר את הנוסטלגיה שלו : מה קרה לילד שדבר אל כוכבים שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים שספר כל נמש חרש, ובחול נרדם - מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי, הימים היחפים של בנימינה - כן, אני זוכר, הכל זוכר לאט, השמש לא מהר, אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. נוסטלגיה שלו...שלי... שלנו... שבת שלום.
 
למעלה