שבת שלום

שבת שלום ../images/Emo24.gif

שבוע גדוש ארועים עבר על כוחותינו , אחד מעצבן במיוחד...... מעלינו נפטרה דיירת קשישה , יורשיה הגיעו ובזזו את הדירה ....כן, כן, מילה קשה , אבל למראה החפצים הזרוקים אין מילה אחרת לתאר את הנעשה. מה שגרם לי לחשוב מחשבות עצובות על גורלם של החפצים והאוספים שאשאיר אחרי חיים שלמים היו שם על הרצפה והכל ילך בקרוב לזבל...... אוקצור, בתוך העציצים הרבים שגידלה ושאיש לא טרח להמשיך ולהשקות או לפחות למסור , התנחל שבט יונים והקים קולומבריום לתפארת......השלמנו עם קולות הקרקור ונהמות החיזור של הזכרים משעות השחר, כיבסנו את הכביסה בדיוק כמו בספור של מתי כספי עם היונים של מוריס, חרקנו שיניים למראה נחילי הנמלים שטיילו על הקירות לתוך דירתנו, כל יום היה נפתח עם ברכת השחר ותרסיס אקו 600 על כל הקירות , פיזרנו קינמון, שמנו דחלילים , פנינו לאחד היורשים שגר ליד, בקשנו, התחננו העיקר לשמור על יחסי שכנות טובים ושון כלון.........המזבלה נשארה.
השבוע הרגשנו עיקצוצים בכל הגוף , בדיקה קצרה הבהירה לנו שמתארחים אצלנו כיני יונים.....לא מאחלת לכם לעבור את הסיוט
חברת ההדברה שהגיעה בדחיפות ריססה כל פינה מהתקרה ועד אחרון השטיחים, עזבנו את הבית ליום אחד הריח עדיין קיים , ישבתי וכתבתי ליורש מכתב ואני מקווה שהמזבלה תתפנה משם אחרת בעוד חצי שנה נצטרך לחזור על הכל מחדש! נצטרך לערוך כאן עכשיו נקיון יסודי כי הכל ספוג בחומר ההדברה הכימי שתוצאותיו לא בריאות כידוע לעור ולכלי הנשימה, ואינני יודעת מהיכן להתחיל והיאוש והכעס רבים. בוחר אדם דירה, אך אינו יכול לבחור את שכניו.
 

maybesure

New member
למה לא התלוננתם

בתברואה בעיריה? מתפקידם לטפל במפגעים כאלו, במיוחד שנובעים ממבני מגורים זנוחים. הם גם היו מרססים על חשבונם וגם פונים ליורשים.
 

פייטוש

New member
החיים הם גלגל תמונה לניחום ,חנות הממתקים

מספרי החדש על לונדון אמנם לא גמור ,אבל לונדון לילדים ומוזיאונים כבר די מלא לצפיה והנאה פייטוש
 
ברחה ההודעה בלי הסיפור

מר ברקוביץ היה דייר בקומת המרתף בבית דירות ,,מאז מעולם זוכרת אותו גר שם, בהתחלה עם רעיתו שבילדותי הלכה לעולמה, היא היתה סבתא סוכריות תמיד חלקה לנו סוכריות בחדר המדרגות ..והוא גר בגפו ,ערירי , לעתים רחוקות הגיע בנו לביקור קצר או נכדו שחיו בעיר רחוקה, .. במשך השנים הורי עברו דירה מבית הדירות, אבל אני עשתי לי מנהג לפחות פעם בשבוע להקש על דלתו ולשאול לשלומו ..לשבת איתו מעט בגינה ולשוחח .באחד הימים הגעתי ואני רואה אותו שקוע באלבומי תמונות ..בהנאה רבה שתף אותי בתמונות ...חיים שלמים מרוכזים באלבומים ...לבסוף דפדף בין הדפים ואמר "רואה את כל האלבומים האלה ? לי הם יקרים מכל ...אבל בקרוב אני אלך לעולם אחר והתמונות? יעופו ברוח ......" מר ברקוביץ עזב את העולם .... כל פעם שעברתי ליד בית הדירות הצצתי לביתו וראיתי שהוא סגור ומסוגר ... ובאחד הימים עברתי וליד חצר הבית עמדה ערמה של חפצים ...ותמונות היו פזרות ...עפו ברוח ... סוף דבר אספתי את בתמונות האלבומים מונחים אצלי במחסן ...לגבי הם מזכרת למר ברקוביץ....אבל אלה זכרונותיו לא זכרונותי ..מה אעשה בהם ...לא יודעת .
 
למעלה