זה הפרק הראשון
הסימפוניה הזאת קודם כל היא האחרונה מקבוצת שלושת האחרונות, שמוצרט לא קיבל עליהן הזמנות אף פעם, ולכן יש שאלה שמרחפת מעליהן "למה הן נכתבו?" (לדורות הבאים?) הפרק הראשון מדגים סוג של דמות אופראית ש"מפוצלת" אישית אפשר להגיד, ניגודיות ברורה בין הטוטי הריתמי והחזק והגבורתי, לבין הנושא היותר אינטימי, אפילו קצת עם גוון למנטו. העניין הזה של שני ניגודים בדמות אחת התחיל עם גלוק והאופרות שלו ומהפכות שהכניס בהן, דמות עם שני מוטיבים : אחד חזק והשני חלש. (הנושא החלש יותר מתחיל אחרי הפסקה של כל התזמורת) הנושא השני מאוד אלגנטי, נשי אפשר אפילו לומר, לעומת הראשון שהוא הרבה יותר גברי. ואז פתאום יש איזשהוא קרע גדול, אפשר להגיד משבר בין שתי הדמויות ומזה צומחת דמות חדשה לגמרי. משהו חדש שסוגר את התצוגה של הפרק הראשון. יש אומרים שזאת דמות מאופרה בופה, זמר בריטון, וזה מתאים מאוד לתפקיד שהבסון מנגן. (נראה לי שבכלל הנושא הזה לקוח מאופרה כלשהיא) מה שמדהים בעיקר בסימפוניה הזאת הוא לדעתי הפרק האחרון, עם הקודה המופלאה שהיא בית ספר לקונטרפונקט שעושה מוצרט לכולם. הוא משתמש ב5 הנושאים של הפרק הזה ועושה מהם פוגה מחומשת פשוט גאונית. משהו שלא נעשה שוב בהיסטוריית ההלחנה. עוד משהו?