מאד אינדיבידואלי
בעיני כל זוג הוא עולם ומלואו.
לא כל הזוגות מצליחים לשמור על הגחלת או הניצוץ. אני חושבת שאצל רוב הזוגות יש אהבה, היא פשוט משנה צורה. יש הרגל, פחות ריגוש, אולי. יש כאלו שהריגוש אצלם לא באותה הרמה.
החיים עצמם גורמים לכל מיני שינויים.
לא קל לקרוא שאת עצובה ומרגישה מחנק. אני מנחשת שההרגשה הזו נובעת כנראה מחוסר תמיכה שאת חשה מצד בעלך.
למה לגרום לך להישאר בכוח? לכל אחד יש צרכים ואינטרסים משלו. השאלה שצריכה להישאל היא מהו הצורך שממולא ע"י הנוכחות שלך בחייו. למוסד הנישואין יש גם יתרונות אך זה מאד תלוי בנפשות הפועלות ולא בכל מחיר.
מאד ממליצה לך לשוחח עם מישהו, לפרוק מהלב, אולי לקבל טיפים איך את מחזירה את שמחת החיים לחייך.
למרות שאני לא אוהבת, באופן כללי, את הרעיון "לחפש בחוץ", במקרה שלך, הייתי אומרת לך ללכת על זה (כמו שהציעו לך קודם, אם אין לך מה להפסיד).
בהצלחה