שבת של אהבה תלטפת לכולנו...
לב חייב להישבר:
אולי לב חייב להישבר לפני שיפתח, ומתוך אותו לב שבור יזרום נהר של חרטה, בשל כל השבירות ופגיעות שבני האדם גורמים אלה לאלה. אולי אנו חייבים להישאר שבורים כדי לדעת כיצד לעזור לאחרים להירפא, אולי היקום בחמלתו שומע את בכינו, ואינו עונה. שכן בהוד אותה שתיקה, אנו לומדים לעמוד לבד, שבורים, פתוחים, נוכחים. הוד היקום ממלא אותנו בפליאה, כיצד הוד שכזה יכול להתקיים לצד אומללות שכזו? לאן נוסיף את הטיפה שלנו, לבריכת החביבות או לאוקיינוס האכזריות? הבחירה היא בידינו, הברירה היא בידינו, כאן, עכשיו, ובימים שיבואו. קת'רין ג'טסאן ישה אונטריו, קנדה 1999
לב חייב להישבר: