שגרה של טרור
היום היה לי יום נחמד יחד עם הבעל עשינו סידורים, ארוחת בוקר....
מגיעים בערב לפתוח את המחשב ושוב היו פיגועים.
מוציא מעט את האוויר אבל חוזרים במהרה לשגרת החיים.
אם בפעמים הראשונות נרעשנו, היום נושמים עמוק וממשיכים.
ותוהה האם מתרגלים למצב שבכל יום יש הרוג, פצוע אולי קצת יותר.
נשמע עצוב, מדאיג....
איפה הזכות שלנו לחיים ובטחון.
היום היה לי יום נחמד יחד עם הבעל עשינו סידורים, ארוחת בוקר....
מגיעים בערב לפתוח את המחשב ושוב היו פיגועים.
מוציא מעט את האוויר אבל חוזרים במהרה לשגרת החיים.
אם בפעמים הראשונות נרעשנו, היום נושמים עמוק וממשיכים.
ותוהה האם מתרגלים למצב שבכל יום יש הרוג, פצוע אולי קצת יותר.
נשמע עצוב, מדאיג....
איפה הזכות שלנו לחיים ובטחון.