שגרה
הזמן עובר במהירות מבלבלת כל כך איך ייתכן שהחיים ממשיכים אחרי האבל? ועם האבל? אני כל הזמן מנסה למצוא את המילים שיתארו את הכאב הנורא אבל אין. הריקנות שנשארה אחרי אבא שלי, הפתאומיות שבמותו בלתי ניתנת לתיאור.... אני לא יודעת להכיל את הכאב הזה ולא יודעת איך להתמודד איתו הימים האחרונים היו אפילו יותר קשים. מתמיד. אני לא מצליחה לחזור לשגרה, או לעצב לעצמי שגרה חדשה. איך קולטים שזה לתמיד, שהכל השתנה עכשיו? בתמונות הוא נראה כל כך אמיתי וחי. שלרגע אני מחפשת אותו מאחורי הגב שלי, לרגע נדמה לי שהוא כאן
הזמן עובר במהירות מבלבלת כל כך איך ייתכן שהחיים ממשיכים אחרי האבל? ועם האבל? אני כל הזמן מנסה למצוא את המילים שיתארו את הכאב הנורא אבל אין. הריקנות שנשארה אחרי אבא שלי, הפתאומיות שבמותו בלתי ניתנת לתיאור.... אני לא יודעת להכיל את הכאב הזה ולא יודעת איך להתמודד איתו הימים האחרונים היו אפילו יותר קשים. מתמיד. אני לא מצליחה לחזור לשגרה, או לעצב לעצמי שגרה חדשה. איך קולטים שזה לתמיד, שהכל השתנה עכשיו? בתמונות הוא נראה כל כך אמיתי וחי. שלרגע אני מחפשת אותו מאחורי הגב שלי, לרגע נדמה לי שהוא כאן