שדות של זהב......./images/Emo160.gif
לא הרבה אנשים מכירים אותי. האמת שאם נדייק מאוד אז ישנם אולי שלשה וחצי אנשים שממש מכירים אותי ואם ניהיה הכי מדוייקים שיש, כמו המאזניים של השפים הגדולים האלה עם הגרמים, אז יש רק אדם אחד בעולם שמכיר אותי. אני את עצמי הכרתי ארבעה חודשים וחצי בדיוק...וזו גם השורה הראשונה בספר שהתחלתי לכתוב. שנה שאני מחפש רעיון..משהו לכתוב עליו...והינה תוך ארבעה חודשים וחצי זכיתי להכיר אותי ולקבל מכך כל כך הרבה השראה שאוכל למלא דפים מלאים בה. לא כל אחד זוכה לכך..להכיר את עצמו. ואני מתכוון על ממש לשבת עם עצמו לעיתים על כוס קפה או שש בש. ואני מתכוון על להבין דברים שלאנשים נידרשים חצי חיים ואף יותר להכיר בהם ואני, ילד בן 22, למדתי בארבעה חודשים וחצי ויום בדיוק!! המסקנה הסופית שלי היא שעד שאתה לא מתמודד עם הכאב אתה לא יודע מהי שמחה. בכל דבר יש איזון ואתה חייב לטעום את שני הטעמים תמיד, במוקדם או מאוחר. וזה אופטימי. האמינו לי. כתבתי פה במשך אותם ארבעה חודשים וחצי כמעט כל יום. כתבתי עליה בעיקר...על אותה אחת שהיא אולי הבן אדם שאני הכי כועס עליו. לא אולי-בטוח.אני מסתובב כל היום עם פינה בלב שבה יש כעס ואני לא מתבייש לומר את זה. אני כל כך כועס שרק בגללה אני כל כך רוצה כבר לטוס.והכי אבסורד שעם כל הכעס אני כל כך משתוקק,ראבאק, לשוחח איתה ולחלוק איתה דברים..כמו אז. אבל כתבתי על עוד דברים שבעיני הם משמעותיים יותר. הטפתי ללמוד לתת ולקבל באותה מידה. להסתכל על הדברים הכי קטנים שיש מסביב. אפילו לחגור חגורה מאחור כתבתי... כתבתי על האהבה שלי לארץ הזו. על הכאב לב שיש לי ממה שהולך פה. כתבתי על שמחה ועצב שלי ושל אחרים. כתבתי על מאי הקטנה שלי שהיא מקור השמחה הכי גדול שיש בעולם והיא האהבה האמיתית היחידה שקיימת.ומי שלא מבין שידפדף אחורה כמה חודשים. אם הצלחתי להשפיע במעט ולו על בן אדם אחד בין קוראי הפורום הזה. אם גרמתי למישהו לתת מעט יותר. לחגור חגורה ברכב[כי את החיים של החבר שלי היא הצילה]. לחייך כי העולם יחזיר חיוך. להאמין בדמיון... אם הצלחתי להשפיע על אדם אחד...ואם הוא יצליח להשפיע על אדם נוסף... ואם אנשים ילמדו אחד מהשני...אזי עשיתי את שלי. ותודה. זהו. כעת אני עוזב. אני טס בדיוק עוד 7 ימים מעכשיו לזמן לא כל כך ידוע. עם המון חלומות להגשים. עם ספר לכתוב...על עצמי. עם חלום גדול על שדות של זהב מוקפים שלווה וזרועים אהבה כזו שאין לה הגדרה. אמר פעם מישהו שהאהבה תנצח. האמינו לי...נוא לא טעה. האהבה היא המקור לכל כוח בעולם. היא האמת האמיתית היחידה והראשונה שיש. היא הלהבה שלא תיכבה. היא באמת הרעיון שעומד בבסיס המוסר של העולם... ועוד המון ציטוטים....ותודה לכל מי שהגיב לי במסרים. תודה. שוב תודה. שלכם בעתיד שוב... עידן גיל. שסוגר מעגל.
לא הרבה אנשים מכירים אותי. האמת שאם נדייק מאוד אז ישנם אולי שלשה וחצי אנשים שממש מכירים אותי ואם ניהיה הכי מדוייקים שיש, כמו המאזניים של השפים הגדולים האלה עם הגרמים, אז יש רק אדם אחד בעולם שמכיר אותי. אני את עצמי הכרתי ארבעה חודשים וחצי בדיוק...וזו גם השורה הראשונה בספר שהתחלתי לכתוב. שנה שאני מחפש רעיון..משהו לכתוב עליו...והינה תוך ארבעה חודשים וחצי זכיתי להכיר אותי ולקבל מכך כל כך הרבה השראה שאוכל למלא דפים מלאים בה. לא כל אחד זוכה לכך..להכיר את עצמו. ואני מתכוון על ממש לשבת עם עצמו לעיתים על כוס קפה או שש בש. ואני מתכוון על להבין דברים שלאנשים נידרשים חצי חיים ואף יותר להכיר בהם ואני, ילד בן 22, למדתי בארבעה חודשים וחצי ויום בדיוק!! המסקנה הסופית שלי היא שעד שאתה לא מתמודד עם הכאב אתה לא יודע מהי שמחה. בכל דבר יש איזון ואתה חייב לטעום את שני הטעמים תמיד, במוקדם או מאוחר. וזה אופטימי. האמינו לי. כתבתי פה במשך אותם ארבעה חודשים וחצי כמעט כל יום. כתבתי עליה בעיקר...על אותה אחת שהיא אולי הבן אדם שאני הכי כועס עליו. לא אולי-בטוח.אני מסתובב כל היום עם פינה בלב שבה יש כעס ואני לא מתבייש לומר את זה. אני כל כך כועס שרק בגללה אני כל כך רוצה כבר לטוס.והכי אבסורד שעם כל הכעס אני כל כך משתוקק,ראבאק, לשוחח איתה ולחלוק איתה דברים..כמו אז. אבל כתבתי על עוד דברים שבעיני הם משמעותיים יותר. הטפתי ללמוד לתת ולקבל באותה מידה. להסתכל על הדברים הכי קטנים שיש מסביב. אפילו לחגור חגורה מאחור כתבתי... כתבתי על האהבה שלי לארץ הזו. על הכאב לב שיש לי ממה שהולך פה. כתבתי על שמחה ועצב שלי ושל אחרים. כתבתי על מאי הקטנה שלי שהיא מקור השמחה הכי גדול שיש בעולם והיא האהבה האמיתית היחידה שקיימת.ומי שלא מבין שידפדף אחורה כמה חודשים. אם הצלחתי להשפיע במעט ולו על בן אדם אחד בין קוראי הפורום הזה. אם גרמתי למישהו לתת מעט יותר. לחגור חגורה ברכב[כי את החיים של החבר שלי היא הצילה]. לחייך כי העולם יחזיר חיוך. להאמין בדמיון... אם הצלחתי להשפיע על אדם אחד...ואם הוא יצליח להשפיע על אדם נוסף... ואם אנשים ילמדו אחד מהשני...אזי עשיתי את שלי. ותודה. זהו. כעת אני עוזב. אני טס בדיוק עוד 7 ימים מעכשיו לזמן לא כל כך ידוע. עם המון חלומות להגשים. עם ספר לכתוב...על עצמי. עם חלום גדול על שדות של זהב מוקפים שלווה וזרועים אהבה כזו שאין לה הגדרה. אמר פעם מישהו שהאהבה תנצח. האמינו לי...נוא לא טעה. האהבה היא המקור לכל כוח בעולם. היא האמת האמיתית היחידה והראשונה שיש. היא הלהבה שלא תיכבה. היא באמת הרעיון שעומד בבסיס המוסר של העולם... ועוד המון ציטוטים....ותודה לכל מי שהגיב לי במסרים. תודה. שוב תודה. שלכם בעתיד שוב... עידן גיל. שסוגר מעגל.
