שדים מהעבר מפרים את מנוחתי. חייבת לפרוק.

שדים מהעבר מפרים את מנוחתי. חייבת לפרוק.

קודם כל אני חדשה כאן, ומעוניינת להישאר כמה שיותר אנונימית כי הנושאים שאדבר עליהם הם רגישים ולא ניתנים לשיתוף גם בקבוצות פייסבוק הכי סגורות...

אז ככה...
שנת 2007. אני בשירות הסדיר שלי. פוגשת גבר מדהים ביופיו ובנוכחות שלו, אופי קצת שנוי במחלוקת (יודע להיות מלאך ויודע להיות שטן). גדול ממני כמעט בעשור. נופלת ממבט ראשון. מאבדת כושר דיבור ושיפוט כשאני לידו. מסמיקה כשהוא פונה אליי ומרגישה את האדמה רועדת מתחת לרגליי. ממש ככה. לא אהבה ראשונה או משהו, אבל פשוט משהו עוצמתי שנכנסתי אליו חזק מדי. אני אמיצה אז, ללא חוש סכנה. הוא לא שם עליי בכלל בקטע הזה, מתייחס אליי כמו לכל אחת אחרת ביחידה. אני פונה אליו בSMS בשעה מאוחרת בערב ומתוודה שלא מפסיקה לחשוב עליו. הוא מגיע עד הבית שלי עם האוטו, מדבר איתי על כלום, וחוזר לביתו. ומשם מתחיל גיהנום רצוף שבו אני ננעלת על זה שאני רוצה אותו והוא ממש לא בעניין ולא נותן לי להתקרב מספיק... אחר-כך זה מתאזן ולקראת סוף השירות שלי יש בינינו אינטראקציה תקינה, בלי כעס... הוא יודע כמה אני מאוהבת. זה לא אכפת לו. ואני עדיין נמסה כמו חמאה מול המבט שלו ולא מצליחה להסתיר את זה לרגע. נגמר השירות... מאז אנחנו לא נפגשים ולא מדברים פרט לכמה הודעות בשנה הראשונה או השניה מאז השחרור שאני לא מתאפקת ויוצרת קשר ובשיחה האחרונה בינינו ממש כותבת לו "צא לי מהלב. אני לא יכולה לחיות עם זה יותר. אני לא שוכחת אותך" ובולשיט דומה, והוא כותב לי בולשיט אחר סטייל "אף פעם לא רציתי לפגוע בך, הנה קחי בחזרה את הלב שלך, שולח לך אותו"... וזהו. עד כאן המציאות.

שנת 2016.
הכל קרה לי מאז. נישואים בלי אהבה בגיל צעיר רק כדי לחנוק איכשהו את הסיפור ההוא בתוכי. גירושין אחרי ארבעה חודשים כי האהבה האמיתית בסופו של דבר הגיעה. מערכת יחסים קשה, ארוכה ומאתגרת שמובילה קודם לילדים ורק אחר-כך לחתונה שניה, בגיל 25, ממקום שלם ואמיתי. זוגיות פורחת. ילדים מתוקים. והנה, ככה בקצרה הגעתי עד היום: שונה לגמרי. יפה יותר. מטופחת יותר. רזה הרבה יותר. בעלת עסק. אימא לשלושה. נשואה באושר. אוהבת את בעלי ואפילו מאוהבת בו, כי הוא דואג מדי פעם להזין את הצורך שלי באקשן, בכיבוש, בלהשיג דברים שלא ניתנים להשגה.
ואז, בוקר אחד, מתעוררת בבהלה.
חלום ארור שהתגנב לשינה שלי, חשף בפניי את אותה הדמות מהעבר הרחוק.
חד, אמיתי, מוחשי. דומה לעצמו. בדיוק כמו שהוא. גבוה, מרשים...
בחלום הזה, רק ישבתי לידו, חיבקתי אותו ורק ביקשתי שלא יילך.
מועקה מוזרה לא עזבה אותי מאותו רגע. וזה לא נגמר שם. החלומות רק התחילו. ממש פעם בכל כמה ימים, הוא צץ שם, הכי מוחשי והכי ברור שיש, וכל פעם אני מתעוררת עצובה. הילדה הקטנה שנותרה שם, בשנת 2007, מתעוררת בתוכי, בוכה ורוצה את הצעצוע שלא קיבלה.
ואני? מסתובבת עם חשק שייתקל בי במקרה, איפשהו. משהו שהגורל מנע במשך כל השנים האלה למרות שאנחנו גרים בערים סמוכות והסבירות שניפגש היא די גבוהה. שרק יראה אותי, שיראה למה הפכתי להיות, שיראה מה הוא הפסיד. כמובן שהצצתי בפייסבוק שלו. הוא אף פעם לא רצה להיות חבר שלי בפייסבוק. הוא מאורס עכשיו, פעם ראשונה אחרי כל השנים האלה. הוא התגבר נורא. שיערות לבנות בכל פינה בראש. אבל עדיין יפה ומרשים. ואז אני יוצאת מהפייסבוק ומקללת את עצמי על זה שאני בכלל מריצה את השם הזה בחיפוש. ואז שוב חוזרים החלומות.

אני כמעט יכולה להישבע, שאם הוא היה שוכב איתי וזורק אותי, או שהיינו מתחילים מערכת יחסים והיא הייתה נגמרת, או שפשוט הייתה שם איזושהי היענות אפילו לרגע - כבר לא הייתי זוכרת מי זה בכלל.
אבל הוא לא.
אני זוכרת טוב מאוד.
החלומות האלה שפתאום החזירו את הדמות שלו למחשבות שלי, שהופיעו בלי כל אזהרה פתאום אחרי שנים ומפריעים לי להתרכז, מזכירים לי אותו.

מה עושים עם החלומות? לא רוצה אותם. לא רוצה לזכור אותו בכלל. יש לי חיים שלמים משלי, ולא, לא חסר כלום בזוגיות שלי. לא רגש, לא אקשן, לא אתגרים ולא אהבה ובטח לא תשוקה. דו צדדי. הכל טוב.
מה עושים כדי למחוק אותו גם מהתת מודע, כי משם הרי באים החלומות?
 

Shamy

New member
לירון מענה

טרחתי לקרוא אבל לא היה לי זמן להגיב כמו שצריך לשרשור שלך....

אז הנה עכשיו יש לי מעט זמן :

יש לך מה שאני אוהבת לקרוא לו , Crush על מישהו..מה זה אומר? זה לחשוב שאת באמת מאוהבת מעל הראש בבחור מסוים. כשאנחנו בקראש על מישהו יש לנו נטייה לעשות אידילאזיציה בראשנו וחושבים שהחיים שלו מושלמים , ואנחנו לא זוכרים או רואים או יודעים שמה שרואים משם לא רואים מכאן.

סביר להניח שהוא לא כזה מושלם כמו שנראה לך בראש שלך..ואת צריכה להזכיר את זה לעצמך כשאת נתקלת במחשבות של אולי לעזוב הכל וללכת על "הקראש" הזה.

מה שכן הייתי מציעה זה לשאול את עצמך , מדוע את עדיין אובססיבית ? מדוע את לא מרפה? מה מפריע לך להרפות מהאובססיה הזו ולעבוד על זה..אולי ללכת לכמה פגישות מאוד ספציפיות עם עובד סוציאלי או יועץ כלשהוא עם עצמך ולהבין מאיפה האובססיה שלך נובעת (בד"כ היא ממקור הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך שלא קשור בכלל ל"התאהבות" במשהו אלא יותר משהו כמו אני לא מרוצה מאספקט מסוים בחיים שלי)

אני מקווה שקצת עזרתי , אני בטוחה שלפרוק עזר קצת זה בטוח. אני מקווה שתתגברי על הקראש (ואגב בד"כ חלומות זה תוצר של התת מודע במקום שמפריע לנו, שווה לחשוב עם עצמך מה מפריע לך מאוד ביום יום ולנסות להתחבר לפנימיות ולהבין מה החוסר ולטפל בו נקודתית)

את מוזמנת להשאר בפורום בפינות הקבועות , לענות לחברים, לעזור, לבקש עזרה והעיקר להנות

מצרפת לך סרטון משעשע קצת על קראשים ואיך להתגבר עליהם , אולי זה יעודד אותך מעט. לצפייה בסרטון לחצי כאן

 
היי, תודה על תגובתך

סתם שאלה קודם כל - מה פתאום עובד סוציאלי?
אני מאוד נרתעת מכל מה שקשור לאנשי מקצוע מהתחום הזה ... אם זה בחינם, מעדיפה לשלם הון ולקבל עזרה מאדם פרטי. מקווה שאני לא פוגעת פה באף אחד באופן אישי אבל שום גורם מקצועי רשמי ששייך לגוף כלשהו לא יכול לבוא בחשבון.

דבר שני, זה פורום מאוד מעניין ואשמח מאוד להישאר בו ולהגיב.
ולגבי נושא האובססיה -
הסיפור הזה שלא יודעת אפילו אם לקרוא לו סיפור, קרה לפני שנים רבות יחסית לשנים שאני חיה. מרגיש לי ממש כמו בגלגול הקודם. המון, המון זמן לא נגעתי שם, לא התעסקתי, לא חיפשתי, לא דיברתי ובסופו של דבר גם לא נזכרתי.
כן הצלחתי להיזכר בתרחיש שגרם לתחילת החלומות האלה פתאום -
בעלי הראה לי סרטון של ynet והבחור המדובר הופיע בו "במלוא הדרו", לא באופן אקראי אלא כחלק מהנפשות הפועלות, וגם שמעתי את הקול שלו. זה הכה בי לרגע, ראיתי את הסרטון אולי עוד פעמיים, וזהו. לאחר כמה ימים התחילו החלומות.
אז לא יודעת אם לקרוא לזה בכלל אובססיה. אולי אז, בזמנו, נכנסתי לאיזשהי פינה כזאת בגלל שפשוט לא קיבלתי מה שרציתי וננעלתי על זה - ממש כמו שבתי בת ה-4 ננעלת על צעצוע או חפץ מסוים ויכולה שעות וימים לדבר עליו ולדרוש אותו... זה היה כל הסיפור, וכן בגלל שהייתי ילדה קצת יותר גדולה זה הגיע לסימנים אובססיביים כמו לעבור עם הרכב ליד הבית שלו כדי לראות אותו (אחרי הנתק) או ליזום מפגשים ויציאות עם חברות במקומות בילוי שקרובים לאזור מגוריו, שוב, כדי לראות אותו עוד קצת (ולא ראיתי). אבל כל זה היה אז! לפני שנים.

היום?
אני דווקא מקווה שאלוהים לא יעמיד אותי במבחן של לראות אותו מול העיניים, כי אני בוודאות אאבד את שארית השלווה.
 

ELLA1992

New member
היי לירון היקרה, לא ניתן פשוט "למחוק" מהתת מודע, זה תהליך.

התרגשתי לקרוא את מה שאת עוברת, זה העיר גם בתוכי שדים מהעבר וזכרונות שאני נורא רוצה לחנוק אבל ככה זה כשמדחיקים, זה שב, וזה צף וזה לא עוזב.
מה עושים? קודם כל, לא מתעלמים יותר, לא מדובר כאן בחלום חד פעמי אלא בסדרה של חלומות ולכן אני הייתי פונה לעזרה מקצועית, למה? כי כשמכחישים בעיות ומדחיקים אותן רק רע יוצא מזה, דברים מהסוג הזה לא נפתרים מעצמם.
והנה שוב משל הפלסטר שאני אוהבת לחפור עליו- להדחיק זה כמו טיפול שטחי, זמני, לשים פלסטר על פצע, ואילו את זקוקה לטיפול שורש- לחיטוי רציני של הפצע.
מה שיפה בך זה שאת מודעת לעצמך ואת מתארת הכל בבהירות ורואים פשוט רואים כמה שאת יודעת לפרש נכון את אשר את מרגישה ולנתח את זה, ושתדעי לך זה לא עניין של מה בכך וזה מעיד על המון עוצמה נפשית המון, לכן אני חושבת שאם רק תרצי את תפטרי מזה.
כדי שלא יווצר חלילה מצב שתרצי ליצור עם ההוא קשר, תזכרי תמיד את מה שיש לך עכשיו, את ההווה שלך וכמה הוא מדהים ומושלם.
אני עדין בעד שתדברי על זה עם איש מקצוע, ובמקביל להמשיך לטפח את המשפחה שלך בכלל ואת בעלך והזוגיות עמו בפרט.
יש לך משהו טוב בידיים וכל שנותר הוא לטפל בשדים מן העבר ולא לתת להם להשמיד לך את הזוגיות האיתנה והיפה שאת חווה כיום.

תהיי חזקה!
תעדכני אותנו!

בהצלחה
 

I SEE YOU1

New member
אני מסכימה עם ELLA1992

שעזרה מקצועית תוכל להועיל לך. יש מצב שתופתעי ותגלי דברים שנמצאים במדפים עמוקים יותר בארכיון האישי שלך (תת-המודע).
אני מתחברת לרצון שלך לדעת למה את חולמת עליו אחרי כ"כ הרבה שנים, אולי להרגיש פספוס איתו... מכירה את זה באופן אישי.
אני יכולה לומר לך מה עבד עלי כשהייתי במקום הזה של רצון להבין מה תת המודע שלי מאותת לי, מה הוא רוצה לומר לי. גיליתי שתת המודע שלי זמין כאשר אני מדברת איתו בשפה של דמיון מודרך. הכנסתי את עצמי למצב של רגיעה, כמו סוג של מדיטציה, אבל עמוקה יותר. דמיינתי את עצמי במקום רגוע מאד, מקום שאני מרגישה בו בטוחה וטוב לי שם. כשהרגשתי מאושרת ומוגנת, שאלתי את עצמי שאלות לגבי הרווח שיש לי מהמחשבות האלה, מה זה נותן לי, איך אני יכולה לשנות זאת, מה אני יכולה לעשות כדי שיהיה לי את אותו הרווח.
מומלץ ביותר

זה ממש
מה שאפשר לגלות בתת המודע.
אם תנסי, שתפי אותנו. נשמח לשמוע

בכל מקרה, תהיי רכה עם עצמך, למוח יש דרכים משלו להטריף אותנו

בהצלחה
 
עזרה מקצועית

קודם כל, תודה רבה על תגובתך.
דבר שני... למה כוונתך בעזרה מקצועית? פסיכולוג? מאמן כלשהו? אני פשוט ממש לא התעסקתי בדברים האלה ומעולם לא קיבלתי עזרה מקצועית בנושאים האלה. אני נוהגת לנתח את עצמי לבד ולמצוא פתרונות לבד...או בשיחה ופריקה, כמו כאן. כרגע זה פשוט דבר שהוא לא בשליטתי ואני לא מצליחה לפתור אותו, אז באמת אשמח לדעת איזה גורם מקצועי יכול לעזור לי בכך, ויותר חשוב - בדיסקרטיות שלא אצטרך לשתף את בעלי בשום דבר שקשור לזה... אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני ואין לאף אחד מאיתנו באמת "חיים אישיים" או סודות או ללכת לאיזה מקום שהשני לא יודע עליו... אז אם נניח אני הולכת לפסיכולוג/קאוצ'ר אני צריכה ממש להסתיר את זה + לשלם על זה באופן שההוצאה לא תיראה בשום פירוט בנקאי...

מה עושים? איך עושים?
 

מפתחSOL

New member
קודם כל, אני חושבת שאת יכולה להיות כנה עם בעלך בנושא

גם לי פעם היו חלומות על האקס שאותם שיתפתי עם הבן זוג הנוכחי ובסוף התברר שזה מסמל משהו אחר לגמרי שלא קשור בכלל לזוגיות, וכמו אצלך, אצלי הזוגיות מעולה, אין חוסרים או משקעים לא פטורים.
חלומות על בגידה/מישהו אחר שהוא לא הבן זוג לא בהכרח מרמזים על תשוקה נסתרת לבגוד או חוסר בזוגיות. זה יכול להיות חוסר כללי בחיים. יכול להיות שיש בך משהו שנמשך לקשה להשגה. אם בעלך לא קנאי ברמות אובססיביות ורכושניות אני חושבת שאת יכולה להיות כנה איתו בנוגע לטיפול. אממ בקשר לאיש מקצוע.. יש המון אופציות לטיפול, אני אישית מאמינה בפסיכולוגיה ובעיבוד רגשי עמוק ולא במאמנים או פתרונות קצרי טווח. זה כבר נתון לשיקולך, לפסיכולוג פרטי משלמים בד"כ במזומן או בצ'ק כך שאין חשש שזה יופיע בתיעוד ההוצאות שלך, אבל כמו שאמרתי קודם, אני לא חושבת שיש לך במה להתבייש מבעלך. במיוחד אם הזוגיות כזאת טובה ותקשורתית כמו שאת מתארת.
 
הזוגיות טובה, תקשורתית לא הייתי קוראת לה

בעלי הוא גבר של פעם, לא מבחינת הגיל אלא מבחינת המנטליות והגישה לחיים.
הוא לא אובססיבי וגם לא קנאי אם לא נותנים לו סיבה. הוא כן אנטי פסיכולוגים/מאמנים ובכלל לדבר עם אדם זר על החיים לצורך קבלת עזרה או לכל צורך אחר. את מה שמציק לו הוא מוציא בקלות במילים ואין לו מושג מה זה לשמור רגש או מחשבה בבטן. שורה תחתונה - אני די צופה תגובה חריפה לכל עניין הפסיכולוג, ולהוסיף לזה את נושא הבעיה בטח לא ישפר את התגובה הזאת.

את מאוד צודקת לגבי עניין המשיכה לקשה להשגה. אני כל החיים מתנהלת סביב זה, תמיד נמשכתי נטו לגברים קשים להשגה. אף פעם לא התאהבתי באופן שלא יושב על כיבוש יעד קשה, כולל בעלי... כן היו לי מערכות יחסים שהגבר הגיש את עצמו על מגש כסף (לרבות עם הגרוש שלי) ותמיד הגבתי לזה לא טוב. במילים אחרות, הייתי ממש ביצ'ית עם גברים כאלה.
במשך הרבה מאוד זמן חזרתי ושיננתי ושוב חזרתי, שהסיפור עם הבחור הנ''ל זה בדיוק זה. יעד קשה מדי שרציתי לכבוש ולא הצלחתי ומה שרדף אותי אז זו בעצם תחושת כישלון דבילית על כלום. ולפני שהופיעו החלומות, הייתי מאוד משוכנעת בכך לכן לא התעסקתי..
 

מפתחSOL

New member
תקשורת זה המפתח לזוגיות טובה

אממ, בכל מקרה אם את לא מעוניינת לשתף אותו זה גם בסדר. פסיכולוגים מקבלים מזומן בדרך כלל כך שאין חשש למעקב אחרי ההוצאות. העניין הזה של קשה להשגה וחיפוש ריגושים זה משהו שהייתי עובדת עליו חזק בטיפול. יכול להיות שיש אספקט בחיים, לאו דווקא זוגיות, שלא מספק אותך, והחלומות האלה זה ריגושים ודרמה שנועדו לאותת לך על זה. אם אין תקשורת טובה בזוגיות שלכם הייתי מציעה לך להעלות גם את זה בטיפול.
בהצלחה.
אם את מאזור תל אביב אני יכולה להמליץ לך על מישהי מצויינת בפרטי.
 
תודה רבה

אני לא מאזור ת''א, אז כבר אחפש משהו באזור שלי.
תודה רבה בכל זאת.
 

ELLA1992

New member
יכול להיות שאני טועה אבל לדעתי הבעל לא צריך לדעת

אני אישית לא הייתי משתפת את הבעל בדבר כזה, לא הייתי מספרת לו שאני חולמת על מישהו מהעבר, תקנו אותי אם אני טועה אבל זה משהו שעדיף לא לספר לו, דווקא מתוך אהבה אליו, זה סתם יכאיב לו...
אני מסכימה איתך שזה צריך להתנהל בדיסקרטיות
ואני לגמרי חושבת שאת מוכרחה לקבל סיוע נפשי על מנת פשוט להסיר את זה ממך
אולי תבדקי בפורום הזה:
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/63/%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D[/URL]

תמיכה נפשית למבוגרים.

אולי הם ידעו לכוון אותך...
 
למעלה