קשה לעיכול אבל!!!!!!!!!
אכן מיצג שכזה בקרנבל הממותג במוחותינו כארוע של שימחה מקפיץ את כל הפיוזים אצלנו. וכאן תבוא שאלתי,כיצד היו יהודה פוליקר ויעקב גלעד מתקבלים בציבוריות הישראלית בשנת 1955??. לו היו שרים בשנות ה50 שירים בליווי מוסיקה יוונית בנושא השואה היו במיקרה הטוב ניסקלים בבליסטראות, וראה זה פלא בשנות ה 90 הפכה השירה המדהימה הזאת,מלאת הכאב,האבל ממעמקי הנשמה הפצועה למעין אמירה ישראלית אולטימטיבית לזכר הניספים אכן בברזיל המרוחקת מאיתנו כמעט שנות אור,לא חוו את מוראות המילחמה ההיא,אך בהקשר של אמירת הא"ום באיזכור השואה ויצירת יום השואה הבין לאומי ,סביר ואף הגיוני שאומן כלשהו יעלה יצירה במסגרת הניראית לנו אפילו ביזארית, לצורך איזכור השואה. אני סבור שעלינו לכבדם על שטרחו ואפילו מתוך שלא לשמה יגיעו לשמה ,ולשואת יהודי אירופה יהיה איזכור גם בדרום אמריקה
